עו"ד תמר פינקוס, התמ"ת: "חברות מנצלות לא חוקית קשישים וילדים ברשת ובסלולר לצריכת מוצריהן"
"כל ספק שירות שהחל לספק שירותים לפני ששלח לצרכן את טופס גילוי נאות הוא עבריין, ואז ניתן לבטל את העסקה, כאשר לא תעמוד למוכר היכולת לטעון שכבר החל לספק את השירות", אמרה עו"ד פינקוס, הממונה על הגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד התמ"ת ● לדבריה, בחלק מהמקרים, המשרד מצליח לבטל את העסקות הללו ● יוסי בראל, מרצה בכיר בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי של המכללה למינהל, ציטט מחקר שלפיו 58% מהגולשים מחפשים מידע מוקדם על רכישות ברשת
"חברות מנצלות את קהל הצרכנים, ובתוכו גם ילדים וקשישים, לרכוש מוצרים, שירותים ותוכן. הדבר נעשה תוך עבירה על חוקי צרכנות, ובמקרים רבים אנחנו מצליחים להביא לביטול העסקות הללו", כך אמרה עו"ד תמר פינקוס, הממונה על הגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
פינקוס, לשעבר התובעת הראשית במשרד, הייתה בין הדוברות בכנס החורף של עמותת אשנ"ב (ר"ת אזרחים למען שימוש נבון ברשת). הכנס נערך אמש (א') בבית ציוני אמריקה בתל אביב תחת הכותרת "קניות ברשת – צרכנות נבונה או צרחנות ותלונה" ובהנחייתו של יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים וחבר הנהלת העמותה.
עו"ד פינקוס פתחה את דבריה בסיפור, אחד מני רבים שהגיעו למשרדה, על איש קשה יום, שילדיו צרכו מבלי דעת שירותי תוכן בתשלום בסלולר, והוא חויב ב-10,000 שקלים בחודש בגין שירותים, מסרונים ותכנים אלה, "הרבה מכפי שיעור משכורתו". היא הסבירה, כי חברות הסלולר וחברות התוכן שמאחוריהן פעלו במקרה זה באופן בלתי חוקי, כאשר יצרו את ההתקשרות העסקית עם ילדיו של המתלונן, כיוון שהטלפונים הניידים היו רשומים על שמו.
לדבריה, חוק הגנת הצרכן מטפל בחלק מההיבטים של רכישות באמצעות הטלפון, הטלפון הנייד והאינטרנט. כך, אמרה, באחד מסעיפי החוק מצוין, כי במקרה של התקשרות מרחוק – באינטרנט, בטלפון קווי או בסלולר – יש לצרכן את האפשרות לבטל את העסקה בתוך 14 ימים מיום קבלת השירות או מיום קבלת טופס "גילוי נאות". עו"ד פינקוס הסבירה, כי טופס זה כולל פרטים על זהות המוכר, אופן ביצוע העסקה, משך זמן האפשרות לביטול, אופני ביטול העסקה ועוד. "כל ספק שירות שהחל לספק שירותים לפני ששלח לצרכן את טופס גילוי נאות הוא עבריין, ואז ניתן לבטל את העסקה, כאשר לא תעמוד למוכר היכולת לטעון שכבר החל לספק את השירות", ציינה.
היא הוסיפה, כי הילדים ובני הנוער מקבלים שירותי תוכן ומסרונים בסלולר מבלי להיות מודעים לכך שהם תמורת תשלום. כך, הסבירה עו"ד פינקוס, ספקיות התוכן מנסות לטעון שמדובר בהסכם ההתקשרות לכל דבר ועניין, שכן בני הנוער לא הגיבו בשלילה למסרון שהציע הצעה כלשהי. דרך אחרת שבה פועלות ספקיות מוצרים, אמרה, היא להציע לקשישים הצעות ל-"מתנות", מבלי שהם מבינים את המשמעות הכספית הגלומה בהסכמה לקבלתן. לעתים, החברות מציעות קבלת מתנות, כשעלותן מגולמת בדמי המשלוח. עו"ד פינקוס אמרה, כי במקרים אלה, הגוף שבראשותה מצליח להביא לביטול 95% מהעסקות.
היא סיימה את דבריה במספר המלצות לצרכנות נבונה, ביניהן: לא לתת את מספר הטלפון הנייד לגופים מסחריים, גם אם מוצעים משחקים והטבות בחינם, ולא להסכים לעסקה כלשהי לפני שנשלחו לצרכן פרטיה בכתב.
98% מרוצים מרכישות ברשת
יוסי בראל, מרצה בכיר בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי של המכללה למינהל, הסביר מה מעכב את התפתחות המסחר ברשת בארץ. לדבריו, ישנן שלוש התנהגויות צריכה: קבועה, אקראית ואימפולסיבית. הוא הסברי, כי החברות יכולות להשיג את שלוש ההתנהגויות הללו באמצעות שימוש נכון בכלי השיווק של העסק, דוגמת מחיר מפתה או כלי הנעה לרכישה אחרים.
בראל אפיין את הצרכן הישראלי כאימפולסיבי, אמוציונלי, הישגי, סקרן ומהיר תגובה, מוכן ליטול סיכונים ומאמץ מוקדם של טכנולוגיות חדשות.
הוא ציטט ממחקר שנערך באחרונה בארץ, שלפיו 58% מהגולשים מחפשים מידע מוקדם ברשת לפני רכישה. 81.8% מהם מוצאים את המידע הנחוץ להם ברשת ו-5.4% מחפשים אותו אך ורק אונליין. בראל אמר, כי היקף החיפוש עולה בהתאם לגיל. עוד הוא ציין, כי 20% מהגולשים נרתעים מקנייה מקוונת, וכי 78.8% מהקניות ברשת נעשות באתרים ישראליים. 98.2% מכלל הגולשים שבעי רצון מהרכישה המקוונת.
בסיום דבריו, אמר בראל, כי הדשדוש בפעילות המסחר המקוונת בארץ נובע משתי סיבות: העדר פעילות עסקית שיווקית והעדר ערוצי הפצה, דוגמת תחנות דלק וסניפי דואר.
תגובות
(0)