אריאל פיסצקי, מנהל IT ב-888: "טרור קיברנטי עלול להשבית את פעילות המסחר של ישראל"

"בשעת עימות בין ישראל למדינות אחרות, מלבד התקפה פיזית, שיכולה לשבש את המסחר והכלכלה במדינת ישראל, אפשר שיהיה גם טרור קיברנטי, שיביא להשבתה כללית של כל פעילות המסחר במדינה לאורך זמן", כך אמר אריאל פיסצקי, מנהל תפעול ה-IT בחברת ההימורים המקוונת 888, בכנס שנושאו "ההגנה על התשתיות הלאומיות – טכנולוגיה ותוכן", שהתקיים אתמול (ב') במכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב. "כתוצאה מכך", הוסיף, "תיווצר פגיעה בסדר הציבורי ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל בשעת משבר". הוא אף ציין, כי "היות שכיום, רוב הכסף הוא כסף וירטואלי, והנגישות של הרשתות הפיננסיות לרשת האינטרנט יוצרת מגע ללא מעבר גבולות פיזיים – מעצמות יכולות לתקוף האחת את השנייה".

פיסצקי קרא לממשלה "להרחיב את ההשקעות שלה במתן כלים לגופי התשתית ולגופים האזרחיים שחפצים בכך, לשם התמודדות עם אבטחת מידע ברמת המדינה". הוא אף קרא "לערב יותר את השוק האזרחי, ואפילו לייצר גופי תמיכה לנושא, כדוגמת הוועדה המשותפת ל-FBI ולבנקים האמריקנים. בוועדה זו מנתחים כל מתקפה בסיוע אנשי הסוכנות, כדי ששאר הבנקים יידעו כיצד להתגונן מפניה".

פיסצקי אמר, כי "היום, מי שאחראי על אבטחת מידע בבנקים ובחברות הביטוח הם המפקח על הבנקים והמפקח על שוק ההון. יש מעט ארגונים שמקבלים הנחיות מסודרות מגופי אבטחת מידע מקצועיים". הוא השווה בין ישראל לארצות הברית ואמר, כי "בעוד שבאמריקה מקיים ה-FBI דו שיח עם הבנקים והארגונים הגדולים, ומגדיר את הטיפול בפשעי מחשב ולוחמת מידע כאחד משלוש המטרות העיקריות של הארגון, הרי שבארץ ישנן כוונות טובות, אך אין שום פעילות בשטח אבטחת המידע בגופים אזרחיים". בנוסף, ציין פיסצקי, כי "חייבים לעדכן את ההנחיות בתחום אבטחת המידע לבנקים ולגופים הפיננסיים".

הוא הביא בתור דוגמא את תקנה 357, "שמדברת על מערכות מידע בבנקים. התקנה הזו מעודכנת ל-2003. בזמן שחלף מאז חלו שינויים ועדכונים".

"מערכות ההאזנה ויירוט התשדורות בארצות הברית לא סיפקו את הסחורה"
אבנר בן אפרים, ראש היחידה לביטחון קשר ומחשבים במלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), תיאר את ההיסטוריה של פעילות השירותים הביטחוניים בארצות הברית למניעת דליפת מידע. הוא פירט על אשלון וקרניבור – מערכות ההאזנה האמריקניות, אשר יירטו תשדורות אלחוטיות, טלפוניות ודואר אלקטרוני, אולם קבע, כי "הן לא סיפקו את הסחורה". המשמעות, לדברי בן אפרים, היא שהמערכות הללו לא הצליח ליצור את הבינה הנדרשת מגודש התעבורה לצורך יצירת מפה של איומים, ובנוסף, הן נכשלו בפענוח המידע. הסיבות לכך היו, לדבריו, היותו של חלק מהתעבורה לא באנגלית, והיותו של חלקה האחר מוצפן.

אל"מ סימה ועקנין-גיל, הצנזורית הצבאית הראשית, דיברה על תפקוד הצנזורה בעידן שבו חלק ניכר מהתקשורת נמצא ברשת, ואת הפעולות שעושים אנשי הצנזורה למניעת דליפת מידע בעל חשיבות ביטחונית לאינטרנט.