איך משלבים אוטומציה ורובוטיקה בתעשייה 4.0?

"אחת המטרות שלנו, באיגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, היא לחבר ולשלב אוטומציה ורובוטיקה מודרניים עם תעשייה 4.0. איך עושים את זה? יש כמה דרכים, ובדרך יש גם התמודדות עם שאלת העובדים. הניסיון שלי מראה שבדרך כלל אין מה לחשוש – אני לא חושבת שיהיה רובוט שיגרום לפיטורי עובדים. יש חברות שבהן בכל פעם שמטמיעים רובוטים, התוצאה היא שהחברה מעסיקה יותר אנשים והפריון שלה עולה", כך סיפרה מאיה שוורץ, מנכ"לית האיגוד.

שוורץ דיברה בכנס Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הכנס הופק, זו הפעם השביעית, על ידי אנשים ומחשבים, והשתתף בו קהל מקצועי גדול.

בדבריה הציגה שוורץ שתי גישות להתקדמות לעולם התעשייה החכמה המודרנית במפעל קיים: "יש כאלה שקצת חוששים, או לא בטוחים שזה מתאים להם, ולחברות כאלה אני אומרת פשוט לקנות מכונה אחת שממילא הם התכוונו לקנות, ושזו תהיה עם טכנולוגיות אינטרנט של הדברים – ולהטמיע זאת היטב, עד הסוף. אני מבטיחה לאותן חברות שברגע שהן יראו את כל הנתונים על המכונה, ושהיא אפילו תוכל לתקן את עצמה, הן ירצו מאוד שהיא תתרחב לשאר המפעל".

הגישה השנייה היא החלפה מלאה, אמרה. "כדי לעשות זאת", ציינה, "צריך לעשות סקר במפעל, לבחון את כל מה שצריך ולהטמיע בכל המקומות הללו מכונות 4.0, כשהמטרה היא שהכול יהיה בסופו של דבר אוטומטי, אוטומטי ואוטומטי. אחרי שמתחילים לקבל קצת נתונים חייבים לכונן את השכבה הבאה, כולל שכבת הסייבר – שזהו תחום שבו אנחנו, באיגוד, מספקים עזרה, ומעל כל זה להטמיע מערכות סייר, שיאפשרו לקבל החלטות מבוססות בינה מלאכותית ולימוד מכונה. צריך בכל מקרה לגייס את האנשים הנכונים, כולל 'סיירת חדשנות' ארגונית, ולהדביק את כל החברה בטירוף הזה, שהוא באמת מדהים", סיכמה שוורץ.

הרצל פרי, מנהל חטיבת אוטומציה ותוכנה בג'נרל מהנדסים. צילום: עמית אלפונטה

הרצל פרי, מנהל חטיבת אוטומציה ותוכנה בג'נרל מהנדסים, דיבר על האתגרים והפתרונות במעבר לייצור מתקדם. "סביבת הייצור המתקדם הופכת יותר ויותר לאוטוסטרדה של מידע, שמתחילה בשלב המכונות, עוברת דרך מערכות הוויזואליזציה ומגיעה עד לרמת הארגון, שמשם ניתן לראות את כל התמונה. יש לקוחות, יש רגולציית סייבר מחמירה, ואת כל זה אנחנו יודעים לשקף ולתת מידע מדויק לעובדי הארגון ולהנהלתו. הרעיון בייצור מתקדם הוא לעשות פרסונליזציה של המידע ולהציג את התוכן הנכון לאיש הנכון בזמן הנכון, כדי לקדם פתרונות", אמר.

אלא שיכולים להיות קשיים בתהליך, ופרי הזכיר אחד משמעותי: "אם תשאלו את האנשים בייצור ותגידו להם שרוצים להטמיע טכנולוגיות מתקדמות, יש סיכויים רבים שהם מיד יגידו לעצור, ייבהלו, בעיקר בגלל או הוודאות. אבל יש פתרונות שלוקחים את אי הוודאות הזאת ומנצלים אותה להאצת התהליך".

הוא סיפר שיש לג'נרל מהנדסים "פתרון שיודע לשבת ברצפת הייצור, לגבות את כל מערכות הבקרה והייצור ולרכז את הכול למרכז שליטה אחד. זה מקל על הגיבוי ויוצר שקיפות, מאפשר לדעת מה קורה בסביבת הייצור בכל רגע נתון, כולל שינויים – מתי שונה ומדוע שונה, אם בכלל. המערכת הזו מאפשרת, בקליק אחד, לחזור לשלב קודם, כדי לזהות את התקלה, לתקן ולנוע קדימה".

שניר רוזנפלד, מנכ"ל סייבר 2.0. צילום: עמית אלפונטה

שניר רוזנפלד, מנכ"ל סייבר 2.0, ציטט בתחילת דבריו את אלברט איינשטיין, "שהיה אומר שאם נעשה את אותו הדבר, נקבל את אותן תוצאות. זה משפט שמשתמשים בו שוב ושוב, כדי להראות שצריך חדשנות. אבל מה זה חדשנות בתעשייה? זו יצירתיות, אלה רעיונות שנועדו לשפר את התעשייה, לשדרג את הקיים. אנחנו, בישראל, הפכנו את החדשנות הזו לליבה, ומשלבים את זה חזק אל תוך עולם התעשייה הישן, שהוא עולם קשה מבחינת פיזית עם מפעלים גדולים שלא תמיד נקיים, שכמעט אין בהם תקשורת ושיש בהן מכונות מתכתיות. אלה ארגונים שלא תמיד מוכנים לחדשנות".

הוא התייחס לעולם בעייתי שמגיע עם החדשנות המבורכת – הסייבר. "כל דבר טכנולוגי, כשאנחנו הופכים אותו לחכם יותר, אנחנו גם שמים עליו X גדול של מטרה להאקרים. אין אחד שלא נפגע, ועם כל החידושים שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו חייבים אבטחה. אנחנו יכולים ליפול בגלל משהו קטן, שלא חשבנו עליו. אנחנו תלויים טוטאלית ביכולת שלנו, או לא, לזהות כלים זדוניים ותוכנות זדוניות", ציין רוזנפלד.

לדבריו, סייבר 2.0 מצאה את הדרך לפתור את הבעיה: "לקחנו את עולם הסייבר ופירקנו אותו לגורמים, ואז התברר לנו שהוא פועל לפי חוקים ביולוגיים. את מה שלמדנו מעולם הביולוגיה הבאנו אל המתמטיקה, ולא סתם מתמטיקה, אלא מתמטיקה של הכאוס. לאחר מכן ראינו שאנחנו נמצאים צעד אחד לפני ההאקרים. צריך כל הזמן לנסות ולהשתנות, אבל במקום ללכת ללקוחות, הלכנו להאקרים. זה חשיבה חדשנית".