"עתיד ה-IT בבנק: סייבר, AI ומיצוי הדטה"

"היעד שלנו הוא להעניק סביבת עבודה מתקדמת – לא רק למשתמשים הפנימיים, אלא גם לכלל הגופים החיצוניים העובדים מולנו. סביבה שכזו תתאפיין ביכולות בינה מלאכותית, לימוד מכונה (ML), עבודה במודל ענני ומיצוי התועלות מהנתונים", כך אמר ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת הטכנולוגיות בבנק ישראל.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר ג'ורג'י, כי "אסטרטגיית ה-IT שלנו נשענת על ארבעה עמודי תווך מרכזיים. הראשון – עולם הגנת הסייבר. זהו תחום שבו, באופן טבעי, אנו משקיעים משאבים רבים. הקמנו מרכז תפעול הגנתי, SoC, הפועל סביב השעון וכעת אנו בעיצומו של מהלך להטמעת כלי הגנה חדשים, בין השאר בעולם ניהול הזהויות".

"עמוד התווך השני בפעילות שלנו", ציין ג'ורג'י, "הוא תפיסת הענן האלסטי – עבודה במודל ענן, בין אם ענן מקומי בחדרי בנק ישראל, או בעננים הציבוריים. אלה מספקים לנו יכולת לעבוד בסביבה בעלת דרישות משתנות ומאפשרים לנו אוטומציה וקיצור זמני תגובה, תוך טיפול בנפחי אחסון גדולים.

על בסיס הענן נבנה, בין השאר, ארכיון דיגיטלי, סביבת עבודה לחוקרי הבנק ופתרונות טיפול בנתונים. נעניק לכלל המשתמשים יכולות ושירותים נוספים".

הנדבך השלישי, אמר, "הוא בנתונים. על בסיס המערכות שבנינו אנו פועלים להנגשת נתונים ומידע. זאת כדי לאפשר צריכה שלהם כשירותים על ידי כלל המשתמשים. הנושא חשוב, ואנו פועלים יד ביד עם החטיבות העסקיות בבנק. כך, ערכנו פרויקטים הנותנים מענה בעולמות משאבי האנוש, פרויקט המשרת את מחלקת המטבע ופרויקט עם מחלקת התשלומים, ועשינו איחוד לכלל עולמות התוכן שלנו לטובת ניתוח אחוד. עוד בנינו לבנק אתר חדש, שהוא בגדר מהפכה – עם ממשק משתמש חדשני ואזור להנגשת מידע. בנינו מרכז מבקרים וירטואלי, והרחבנו את עולמות החינוך הפיננסי.

כך, אנו מביאים להנגשת הנתונים באמצעות לוחות מחוונים מובנים ואזור תחקור חופשי לחוקרים מחוץ לבנק".

עמוד התווך הרביעי, הסביר, "קשור לטכנולוגיות מתקדמות לטובת חיסכון תפעולי והתייעלות. כך, העתיד נמצא בשקל הדיגיטלי, שיספק פלטפורמה אמיתית לכסף חכם ולתשלומים חכמים, על מנת לקשור עסקה מקצה לקצה. בימים אלו אנו בוחנים את ההיתכנות של המהלך. בנק ישראל שוקד על הנושא כבר יותר משנתיים והקים ועדת היגוי לבחינתו. אנו מצויים כבר בשלב הניסויים הטכנולוגיים והמעשיים ועורכים בחינות משותפות יחד עם הבנק הבינלאומי לסילוקין (Bank for International Settlements – BIS) והבנקים המרכזיים של הונג-קונג, נורווגיה ושוודיה. אנו נותנים תשומת לב מיוחדת לנושא הגנת הפרטיות".

פעילויות נוספות, אמר, "הן בעולם ה-לואו קוד, עם דגש על עולמות פיתוח בסביבה פתוחה. עוד אנו מקדמים את נושא האוטומציה עם פרויקטי RPA, מיכון תהליכי פיתוח ואבטחה, לטובת קיצור זמני הגעה לשוק, ופיתוח תהליכים אוטומטיים במקום אלה החוזרים על עצמם והם ידניים".

"דל (Dell Technologies), נבחרה במסגרת הליכי רכש והיא ספק של הבנק כבר שנים רבות ומהווה שותף שלנו בהגשמת חזון הבנק", אמר ג'ורג'י, "בין השאר, עם טכנולוגיות אחסון מתקדמות, כלי אוטומציה, פתרונות הגנת סייבר, המשכיות עסקית, גיבוי ועוד. המיקוד הוא עבודה עם מארזי האחסון של דל, המבוססים מעבדי אינטל (Intel) – לאחר שהם זכו במכרז שערכנו לתחום. המערכות הללו מסייעות לנו לטפל בנפחי אחסון גדולים, בסדרי גודל של כמה פטה-בייט, ונותנות ערך טכנולוגי מהותי ושקט רב, המאפשר לנו להתמקד בעשייה העסקית שלנו". ג'ורג'י סיים בציינו, כי "החודש התחלנו פרויקט, שבמסגרתו אנו מעבירים ליבה מרכזית וקריטית עבורנו – של מערכת מאגר לשיתוף נתוני אשראי – לתשתית מבוססת Dell PowerMax. אנו פועלים באופן הדוק עם אנשי מטריקס, המשמשים כאינטגרטור, ואנו שבעי רצון ברמה הטכנולוגית. בנק ישראל הוא מהמובילים בעולם טכנולוגית וזוכה להערכה והוקרה רבות".