באיחוד האירופי מקדמים חקיקה להגנת עובדי "כלכלת הגיג"

באיחוד האירופי סבורים כי יש להגן טוב יותר על תנאי העבודה של עובדים בחברות הפועלות במתכונת 'כלכלת הגיג' (הנקראת גם 'כלכלת החלטורה') – בעיקר עובדי שירותי משלוחים מקוונים, כמו למשל רוכבי האופניים ונהגי הקטנועים של וולט (Wolt). הצעת החוק המתייחסת לנטיית כלכלת הגיג לזלזל בזכויות עובדים, עשתה אתמול (א') צעד נוסף, כשהפרלמנט האירופי הסכים על עמדתו בעניין, שאמורה לתמוך בעובדים.

הפרלמנט הציע חקיקה, שתאפשר לעובדים לנהל משא ומתן על שכר טוב יותר ולהתארגן באיגודי עובדים ביתר קלות. בנוסף, הפרלמנט מעוניין למנוע ממערכות טכניות לקבל החלטות כוח אדם. הצעת חקיקה זו של הפרלמנט האירופי נועדה להבטיח זכויות עובדים בסיסיות וביטחון סוציאלי.

מנצלת עובדים? כלכלת הגיג או כלכלת החלטורה. צילום: Shutterstock

עובדים כפרילנסרים ובתנאים סוציאליים גרועים

על פי הפדרציה הגרמנית של האיגודים המקצועיים, כ-28 מיליון אנשים עובדים בפלטפורמות דיגיטליות ברחבי אירופה. החלק הארי של העובדים הללו פעיל בשירותי הסעות שיתופיות, כגון אובר (Uber) ודומיו, ובמשלוחי מזון, אך יש גם אזכור למי שעובדות ועובדים כעוזרי בית או בשירותים אחרים שמקורם באפליקציות. בתחומים אלו ידוע כי מרבית המועסקים עובדים כפרילנסרים ובתנאים סוציאליים גרועים.

הפרלמנט האירופי מעוניין לבחון בהתבוננות קדימה האם יש לסווג עובדים אלו כשכירים, וכעת הוגדרו לכך קווים מנחים שאומרים כי מצד אחד, החברות חייבות להפסיק את אופי העסקה הקיים, שאינו מטיב עם העובדים, בלשון המעטה. שנית, הן צריכות להבטיח למועסקיהן זכויות עובדים בסיסיות, ביטוח לאומי, וכן לדאוג שהעובדים שלהן יוכלו לנהל משא ומתן על שכר טוב יותר ולהתארגן באיגודי עובדים ללא קושי.

תיאורטית, עובדי כלכלת הגיג לרוב יכולים להתארגן באיגודים, אלא שלא תמיד החברות מקבלות זאת בסבר פנים יפה, שכן עקב התאגדויות עובדים לרוב מגיעות דרישות לשיפור תנאי ההעסקה. בנוסף, גם כאשר יש לעובדים חוזים, ההזמנות לנהגים מגיעות לרוב ישירות דרך הפלטפורמה, לכן, כש"הבוס" הוא אפליקציה, אין איש קשר מהצד המעסיק עם העובדים או עם האיגודים שלהם.

הנקודה השלישית שהאיחוד האירופי מעוניין להכניס לחקיקה היא שיש ליצור שקיפות במקום שבו נעשה שימוש בבינה מלאכותית, כמו באפליקציה. השליחים נמצאים במעקב קבוע דרך האפליקציה, אלא שאיש אינו יודע באמת אילו נתונים נאספים עליהם וכיצד הנתונים הללו משמשים את מעסיקיהם. למשל, אם יש שגיאות ברישום הקילומטרים שהעובד גמא, אין ממש דרך לבדוק זאת, ולפיכך העובדים עלולים להפסיד כסף. בהצעת החוק מבקשים להבטיח שמערכת טכנית לא תקבל החלטות כוחניות חשובות, למשל פיטורי/העזבת עובד.ת או אפליית עובד.ת לרעה, וזאת משום שבשירותי משלוחים, למשל, לא פעם קורה שהאפליקציה מקצה הכי הרבה הזמנות לעובד שמספק את הזמנות האוכל הכי מהר.

חבר הפרלמנט, גבריאל בישוף, הסביר: "מכיוון שלעיתים קרובות מערכות הן קופסה שחורה ולא העובדים ולא הנציגים שלהם יודעים איך המערכת מתוכנתת כשהשכר מחושב בסוף", ותהה "זה הוגן או לא?"