איך צה"ל מממש את ChatGPT בתוכנית ה-AI הלאומית?

ענין זה, בין השאר, העסיק את הדוברים והמשתתפים בכנס המחשוב הצבאי ITforIDF, שנערך היום (ג') באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ביהוד ● הכנס עסק בנושא "טכנולוגיות ויישומי AI לשימושי מערכת הביטחון''

בכנס המחשוב הצבאי ITforIDF. מימין לשמאל: סגן אלוף אלעד דביר, ראש ענף AI, וסגן אלוף רואי וייצפלד, ראש ענף דיגיטל – שניהם ממפא''ת שבמשרד הביטחון.

"בבואנו לאמץ טכנולוגיות חדשות במערכות IT צבאיות, לטובת ההאצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון, הלכה למעשה, אנו ניצבים מול כמה אתגרים, ביניהם: כיצד להפוך את ה-NLP, עיבוד שפה טבעית, בעברית ובערבית – לבעל יכולות חזקות יותר; איך מרימים מערך של מחשוב עתיר ביצועים, HPC, המטפל במידע מסווג מחד, ומנגישים אותו בסביבה עננית, ציבורית, עם חשיפה למומחים אזרחיים בתחום, מאידך", כך אמרו סגן אלוף רואי וייצפלד, ראש ענף דיגיטל, וסגן אלוף אלעד דביר, ראש ענף AI – שניהם ממפא"ת שבמשרד הביטחון.


צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

שני הקצינים דיברו בפתח כנס המחשוב הצבאי ITforIDF. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ובשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, נערך היום (ג') באתר העמותה ביהוד, בהשתתפות יותר מ-200 אנשי ויוצאי צבא ומערכת הביטחון. נושא המפגש, ה-36 במספר, היה "טכנולוגיות ויישומי AI לשימושי מערכת הביטחון". הנחה אותו סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה. 

"אנו פועלים על מנת לקדם את ה-NLP" 

סא"ל דביר, האחראי על מימוש NLP בתוכנית ה-AI הלאומית, אמר כי "ChatGPT הינה אפליקצית צ'אט, העושה הכל, ובכל סגנון. למרות שהיא תומכת בשפה העברית, זו לא החוזקה העיקרית שלה, נדרשת יכולת NLP בעברית חזקה יותר".

הוא הזכיר כי פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר) אישר את המלצות הוועדה לבחינת תחום הבינה המלאכותית והיקף התערבות הממשלה הנדרשת. בהחלטה נקבע שהפורום יפעל לקידום מהיר של המלצות הוועדה, שהוגדרו "בדחיפות הגבוהה ביותר". הסכום הכולל שיוקצה לתוכנית עומד על חמישה מיליארד שקל, מהם חצי מיליארד – בשלב הראשון. בהמלצות הוועדה הוגדרו הצעדים בעלי הדחיפות הגבוהה ביותר ליישום מיידי: הקמת תשתית מחשוב על בחומרה מופחתת (HPC), בסך 270 מיליון שקל; פרויקטי מו"פ גנרי, בדגש על יכולות עיבוד שפה טבעית (NLP), בסך 180 מיליון שקל; והכשרת כוח אדם ורכישת ציוד מתקדם באקדמיה בסך 100 מיליון שקל. עוד הומלץ על הקמת ענן מחשוב ל-AI.

לדברי סא"ל דביר, "המדינה הבינה כי לתחומים הללו 'אין שוק' והחליטה לפתח מודלים רלוונטיים ולפרסמם בלא עלות. זאת כי תחומי ה-NLP בעברית ובערבית הם מאד מורכבים".

"אנו פועלים על מנת לקדם את ה-NLP", אמר סא"ל דביר. "המטרה היא לבנות מכונה היודעת לקבל טקסט בעברית, להבינו ולתת תשובה. חלק עיקרי בתהליך הוא איסוף טקסטים, ולכן יש לבנות מודל שפה שכזה. נייצר פעילות שכזו בשלוש רמות – מחשב קטן, סביבה מבודלת וענן".

עוד לדבריו, "במשימות הקצה, לוקחים מודל שפה ומלמדים אותו משימות ספציפיות. בונים את מודל השפה בשלוש רגליים: קורפוסים ממקורות שונים, המאגדים 20 מיליארד מילים בעברית ובערבית; ארכיטקטורה חדשנית למודל, היודע לדמות קוד ולייצר מודל שפה גנרטיבי; בנייה של מערכי נתונים המלמדים את מודל השפה משימות קצה, כגון סיכום מסמכים, תרגום ומענה לשאלות. אנו מקווים שבתוך שלוש שנים יהיה לנו מודל שכזה".

לגשר על הפער הקיים וליצור שיתופיות בין חוקר צבאי ואקדמי

סא"ל וייצפלד אמר כי "היעד הוא להקים מערך מחשוב עתיר ביצועים, היודע לעבוד לאחר שאימנו אותו. האתגר הוא בהקמת מערך HPC עם מידע מסווג ולשלב אותו בטכנולוגיות ענן. הסיבה שאנו נדרשים ל-HPC היא שבעוד שבזמנים רגילים רק 10% מכוח העיבוד מנוצל, הרי ש'תקרת הזכוכית' של צה"ל פוגשת אותנו בשעת חירום, כשמגיעים למצב בו לא ניתן לעבד יותר מידע. עלינו לגשר על הפער הקיים, בו לא מתקיימת שיתופיות בין חוקר צבאי וזה מהאקדמיה, ואנו רוצים שהם יעבדו יחד, ולכן נדרשת גישה שונה, כדי לענות לבעיה המקורית: איך גורמים לצה"ל לעבוד בסביבה ציבורית, איך לקחת מערך נתונים ולשים אותו בסביבה בלתי מסווגת. לאחר שהוצאנו את המידע הבלתי מסווג לענן ולמרחב הציבורי, ניתן לאמן את המודל בכל עת: לוקחים את הנתונים, לומדים את ההתנהגות, הגודל וה-הקשרים בין הנתונים, למשל האם המידע מבוזר, האם יש בו אנומליות. אז מריצים מודל AI שלומד את מערכי הנתונים, לטובת יצירת מערך נתונים לא מסווג, השומר על התנהגות המידע. ניתן לאמן את המודל על המידע וגם לבנות בסיס לפיתוחים צבאיים עתידיים, שחלקם במרחב הציבורי. ככה עונים לאתגר שקלול התמורות – אימון בענן ולא בענן".

השניים סיכמו באומרם כי "אנו מקימים כמה עננים, שומרים את המשאבים ואף מקימים פלטפורמה תומכת. בדרך זו נבנה מעבדת חדשנות לקהל החוקרים הלאומי, ונחשוף אותם לטכנולוגיות שיביאו להאצת מחקרים בענן. נביא לשילוב חוקרים ממקומות שונים, למשל גוף מטאורולוגיה אזרחי ואנשי חיל האוויר, וננפיק לשניהם ערך מוסף, כשהכל נארז כ-'HPC כ-שירות'. נספק יכולות לכל מחקר בתחום, עבור כל גוף – אקדמי, ביטחוני, סטארט-אפ בעל ערך לאומי, או יוזמה בעלת פוטנציאל מחקרי הדורש HPC".

תגובות

(4)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יוגב פרידמן

    אלעד דביר התותח!!! עוד תשמעו הרבה את השם הזה.

  2. מאיר ויצפלד

    כל הכבוד, לשני הקצינים,סא"ל רואי ויצפלד וסא"ל אלעד דביר.

  3. ינאי גולד

    תחום חשוב מאוד ומעניין! כל הכבוד לעוסקים במלאכה!

אירועים קרובים