פרויקט ה-IT הגדול במכס: "היו כשלים, זה לא יכול להימשך ככה"

"היו כשלים בפרויקט שער עולמי. זה כסף ציבורי וזה לא יכול להימשך ככה", כך אמר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ח"כ מיקי לוי, בדיון שזו קיימה היום (ב'). הדיון עסק בדו"ח מבקר המדינה על מערכת סחר החוץ של רשות המיסים, שפורסם בדצמבר האחרון.

מערכת שער עולמי מסדירה באופן ממוחשב את הייצוא מישראל ואת הייבוא אליה, והיא נועדה לשפר ולייעל את השירות ולהגביר את האכיפה בתחומים אלה. משתמשי המערכת הם גורמים פנימיים ברשות המיסים וכן כלל השחקנים בתחום, לרבות חברות תעופה, יבואנים, מחסנים, מסופים ועוד.

דו"ח מבקר המדינה חשף ליקויים חמורים בהתנהלות הפרויקט, שנמשך 15 שנים ועלותו הכללית מערכת במיליארד שקלים. בדו"ח צוין כי ביצועו התעכב ב-12 שנים (הוא יועד במקור להסתיים אחרי שלוש שנים). ותפח ב-721 מיליוני שקלים.

"השאלה היא: מה אנחנו עושים הלאה?", שאל ח"כ לוי. "מי שאחראי על המכרזים של פרויקטים מהסוג הזה הוא החשב הכללי במשרד האוצר. עליו לנסח מסמך מתכלל, לגזור את הבעיות שהיו, לנסות להשליך אותן על מכרזים באופן כללי ולהציע פתרונות, כדי שאותן בעיות לא יחזרו בפרויקטים הבאים".

יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, סקר את עיקרי ממצאי הדו"ח ואמר כי "המשמעות של העיכוב בפרויקט זה למשק היא רבה. מעבר סחורות נותר מנוהל בכלים פחות טובים, וגם תחום האכיפה לא עלה כיתה".

חיו התייחס גם לעלויות הפיתוח, שזינקו בעשרות אחוזים ביחס לתכנון המקורי, כאשר סך עלות ההתקשרויות עם החברה המפתחת, שהיא גם החברה המתחזקת של המערכת הקודמת, עומד על כמיליארד שקלים. הוא ציין כי החוזה עם החברה המבצעת את הפרויקט, ששמה לא צוין, הוא ל-48 שנים והעיר על כך: "זוהי התקשרות שעלולה ליצור בעיה מבנית וניגוד עניינים". חיו ציין כי העובדה שספק אחד הוא זה שמתחזק את המערכת מתוקף חוזה ישן שנחתם עמו לפני הרבה שנים, והוא גם הספק שמפתח אותה, היא תופעה לא רצויה, "וצריך לוודא שהיא לא תחזור במכרזים דומים".

לדבריו, הפרויקט לא קיבל מענה מספק בתחום הסייבר עד לכניסת מערך הסייבר הלאומי לנושא ב-2018, בעקבות אירוע חריג. זאת, בעוד שסיכוני הסייבר למערכת זו הם גדולים ומשמעותיים. חיים פלחצנסקי ממערך הסייבר הלאומי עדכן כי "לפני חודש הסתיים עוד שלב בפרויקט ואנחנו מתקרבים לאמצע הדרך. לגבי המתודה של שרשרת האספקה – החברה נדרשה לתת לה מענה. זה תהליך שלוקח לא מעט זמן, אבל במקביל נערכו פעולות שמורידות את רמת הסיכון".

שלוש שנים לסיום הפרויקט? "לא מעשי"

ליונל עמר, מנהל מחלקת טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות המיסים, הסביר כי הסכום של מיליארד שקלים שמוזכר בדו"ח המבקר מורכב בחלקו הגדול מעלויות התחזוקה השוטפת של המערכות הישנות, וכי עלויות הפיתוח הן רק 230 מיליון שקלים. לדבריו, מדובר בחריגה ריאלית של לא יותר מ-100 מיליון שקלים לעומת הסכום שתוכנן.

עמר ציין כי הגלישה בסכום נובעת מבוררויות שנערכו בעקבות תביעה שהגישה החברה שמבצעת את הפרויקט נגד המדינה והכספים הרבים שהיא נאלצה לשלם לה. התביעה הוגשה בגלל העיכובים שנגרמו בפרויקט, שהיו שלא באחריות החברה וחרגו מההסכמים איתה.

"ההגדרה של שלוש שנים למועד סיום הפרויקט הייתה לא מעשית מלכתחילה, וזה יצר את הקונפליקטים עם החברה", אמר. הוא הוסיף ש-"אכן, היה עיכוב של חמש שנים בפיתוח ונדרשו שינויים רבים, אבל בסופו של דבר הצלחנו לעמוד במשימה, וזה לא מובן מאליו בפרויקט ממשלתי כל כך גדול. המערכת עלתה וכעת כל סחר החוץ של המדינה ממוחשב באופן מלא. זו מבחינתי השורה התחתונה".

ח"כ לוי אמר לסיכום כי "פנינו לתיקון. הביקורת היא בונה – אבל היא ביקורת".