לא ממש גיוון: שני שלישים מעובדי הסטארט-אפים בישראל הם גברים

בשנה האחרונה נרשם גידול מזערי של 0.4% בשיעור הנשים המועסקות בחברות סטארט-אפ, והן מהוות כיום 34% מהעובדים בחברות סטארט-אפ, כך עולה מדו"ח הגיוון השנתי של חברות הסטארט-אפ בישראל שפרסמה יוזמת PID (ר"ת Power in Diversity). הדו"ח, המתפרסם זו הפעם השנייה, בחן את הרכב העובדים ב-650 חברות ישראליות, שכל אחת מהן מעסיקה לפחות 50 עובדים. בנוסף, לראשונה בחן הדו"ח מלבד תעסוקת נשים גם את שיעור המועסקים מקרב אוכלוסיות נוספות בתת ייצוג: ערבים וחרדים.

מהדו"ח של PID עולה, שככל שעולים בסולם התפקידים כך פוחת מספר הנשים. אחוז הנשים המאיישות תפקידים ניהוליים עומד על 24% – עליה של 0.6% בהשוואה לנתונים אשתקד. בגזרת תפקידי הפיתוח, נשים מאיישות 27.8% מהתפקידים הטכנולוגיים בסטארט-אפים. המשמעות היא, שהגיוסים הנרחבים במחצית הראשונה של 2022 לא הביאו לשינוי גדול בתמונת המצב. ייתכן גם שגלי הפיטורים פגעו במאמץ להשגת שוויון מגדרי בהיי-טק.

ערבים ישראלים מהווים 0.2% בלבד מכוח האדם בחברות הסטארט-אפ. בהיי-טק המסורתי המספר גבוה במעט ועומד על 2%, אך בהתחשב בכך שמספר הערבים הישראלים באוכלוסייה עומד על 21.1%, ניכר שישנה עבודה שצריכה להיעשות גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע כדי לשלב יותר עובדים ערבים בסטארט-אפים בפרט ובהיי-טק בכלל. חברות הסטארט-אפ המובילות בשיעור העובדים הערבים הן אוגורי ו-איטורו.

רק 0.4% מהעובדים בסטארט-אפים שנבדקו הם חרדים, מרביתם נשים, זאת לעומת ההיי-טק המסורתי, שבו חלקם של החרדים עומד על 3%, ולעומת שיעור החרדים באוכלוסייה הכללית שעומד על 13.5%. המובילה בקטגוריית העסקת חרדים היא חברת הסטארט-אפ Phone.do.

הנתונים שפורסמו השנה לא כללו התייחסות לבני העדה האתיופית, וזאת בשל העובדה שהמספרים נמוכים עד כדי אפסיים, כך שהם לא מאפשרים סטטיסטיקה. על אף שבני העדה האתיופית מהווים אחוז נמוך משמעותית באוכלוסייה ביחס לשאר אוכלוסיות הגיוון (1.7%), מספרם הנמוך בהיי-טק הוא קריאת השכמה לכל הגופים הרלוונטיים הן מצד המעסיקים והן מצד ההכשרה והחינוך, להירתם למאמץ ולשים למטרה את קידום הנושא בחברה והעלאת המספרים.

נושא בעלי מוגבלויות הוא נושא מורכב גם כן, וזאת בשל בעיית המדידה והטווח הרחב תחת הכותרת הגדולה של מוגבלות (מוגבלות פיזית, אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, מתמודדי נפש, פוסט טראומטיים ועוד). על אף הדרישה החוקית ממעסיקים לשלב בעלי מוגבלויות בארגון, למרבית החברות אין את הכלים או המודעות למדידת אוכלוסיות אלו, מה שמשפיע באופן ישיר על האפשרות למתן מענה מכיל, מדויק ויעיל לעובדים השונים.

יוזמת Power in Diversity הוקמה על ידי אלן פלד, שותף ומייסד ב-וויטנג‘ פרטנרס, יחד עם קרנות מובילות בתעשייה. היוזמה פועלת כדי לקדם גיוון והכלה בסטארט-אפים ישראליים ולהעלאת המודעות לשילוב אוכלוסיות גיוון באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל.

השנה, פורסמו במסגרת הדו“ח גם חמש החברות המובילות בקרב החברות הציבוריות המובילות בתעסוקת נשים: המובילה היא ריסקיפייד ואחריה פיוניר, אאוטבריין, פייבר ו-מאנדיי.

שחר סיליס, מנכ“לית יוזמת PID, ציינה עם פרסום הדו"ח, כי ”במיוחד בימים אלו, השיח על הכללה, שוויון וקבלה צריך לשמש אבן דרך בהתנהלות של כולנו, בין היתר בחברות המובילות בתעשיית ההיי-טק, המהוות מקור לחדשנות וקדמה. לאורך כל הפעילות המשותפת ביוזמה עם החברות, הוכחנו פעם אחר פעם בתהליכים המשותפים, שהרווח בחברה מגוונת משפיע באופן ישיר על הצלחת החברה, על הרווחים ועל הצמיחה. חברות השמות דגש על תרבות ארגונית בריאה הן חברות יציבות יותר, שמצליחות להתמודד עם חוסר ודאות בצורה איתנה יותר, ובמיוחד בתקופה שבה אנו נמצאים, מדובר ביתרון משמעותי. אלו שישכילו לנצל את התקופה הנוכחית לגיבוש אסטרטגיית צמיחה המושתתת על כלים מעולמות ה-DEI וחשיפה לאוכלוסיות שונות, יקצרו את הפירות כשהשוק יתאושש ויגיעו לשיא הבא חזקים יותר".