"על הממשלה לצמצם את מספר המאגרים הביומטריים"

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל), הצטרף היום (ג') למבקרים את המאגרים הביומטריים הרבים שהממשלה מחזיקה,וקרא לה לצמצם אותם. הוא אמר זאת בדיון של הוועדה שעסק בנושא. הנקודות העיקריות שעלו בו הן ריבוי המאגרים הביומטריים ומאגרי התמונות שמחזיקים הממשלה וגופים ציבוריים נוספים, האם האיחוד שלהם ייטיב עם האזרחים או יסרבל את השירות, והצורך להתאים את החקיקה לטכנולוגיה המתפתחת.

לדברי ח"כ עודה, "הוועדה קוראת לממשלה לבחון את הצורך בקיומם של מאגרי מידע ביומטרי רבים ומפוזרים, לוודא שבהתאם למדיניות הביומטרית הלאומית יצומצמו מאגרי מידע לא נחוצים ולשפר את ההגנה על אלה הנחוצים. עוד קוראת הוועדה לקדם עבודת מטה לצמצום המאגרים ולאפשר אספקת שירותים על בסיס המאגר הביומטרי הלאומי. בנוסף, על משרד התחבורה לפעול למחיקת המאגר שברשותו, בהתאם להתחייבויותיו. הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא ותקיים דיונים נוספים".

"נושא רגיש בעל השלכות רוחב"

בדיון דיברו נציגים של שלל גופים שקשורים לנושא, מהם כאלה שמנהלים מאגרים ביומטריים של אזרחי ישראל. הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן, אמר כי "מדובר בנושא רגיש בעל השלכות רוחב". הוא הציג את שלושת תחומי הפעילות העיקריים של היחידה: פיקוח על פרויקט התיעוד הלאומי החכם; גיבוש מדיניות לאומית בנושא הביומטריה, תוך וידוא שההתנהלות הביומטרית של משרדי הממשלה תואמת את התפיסה של ניהול מידע רגיש; וגיבוש מדיניות בנוגע להזדהות דיגיטלית.

ראשת המרכז לפיקוח והכוונה ביחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, נעמה בן צבי, הודתה כי "לצד היתרונות של הביומטריה בכלל ושל ההזדהות הביומטרית בפרט, יש גם חסרונות. המערכות טובות, אך יש בהן שגיאות ובנוסף, יש זיופים". היא ציינה ש-"יש הרבה משרדי ממשלה שמחזיקים את אותו המידע, בדגש על תמונות פנים של אזרחים. ריכוז המידע במקום אחד מאובטח יאפשר לבטל מאגרים רבים. יחד עם זאת, הדבר מצריך עבודת מטה מאומצת, ולצד המחיקה צריך לתת פתרונות".

"אין בסיס חוקי מתאים לפעילות המאגרים הביומטריים הנוספים"

נציגת הלשכה המשפטית במערך הסייבר הלאומי, עו"ד מיכל בלאו אור, הזהירה כי "יש מאגרים ביומטריים נוספים, מלבד המאגר הלאומי, ואין להם בסיס חוקי שמתאים לפעילותם. יש הליכים משפטיים שכבר ננקטים בנושא. לדעתנו, צריך למחוק מאגרים שאינם הכרחיים או נדרשים. הדבר הכי חשוב הוא להרחיב את שירותי המאגר הביומטרי הלאומי, שייתן מענה למשרדי הממשלה, כך שהם לא יצטרכו להחזיק בעצמם מאגרים – וזה כרוך בשינויי חקיקה".

עו"ד רינת ברנדל מהרשות להגנת הפרטיות חזרה על הטענה הידועה שלפיה "החוק נמצא מאחורי הטכנולוגיה". לדבריה, "אנחנו צריכים להיות ערים לכך שהטכנולוגיה מתקדמת וכנראה שבעוד כמה שנים כל מאגר מידע יהיה ביומטרי. צריכה להיות חקיקה שתגדיר אילו שימושים אפשר יהיה לעשות במאגר ואיך לשמור על המידע".

אחד הגופים הבולטים במדינה שמחזיקים במאגר ביומטרי רחב היקף הוא המשטרה. עו"ד דנה צ'רנובלסקי מהייעוץ המשפטי לאגף הטכנולוגיה של המשטרה אמרה בדיון כי זו זקוקה לזיהוי הביומטרי כדי לזהות את האדם שעומד אל מול השוטר, בין היתר במקרים של עבירות תנועה. זאת, לאחר שבוטלה החובה שהוטלה על הנהגים להציג לשוטרים את רישיון הנהיגה שלהם כשהם נדרשים לכך.

לדברי עו"ד צ'רנובלסקי, "אופן ניהול המאגר הביומטרי לא מאפשר מענה בפרקי זמן הנדרשים למשטרה בשטח. אלה צרכי המשטרה שהובילו אותנו לבקש סמכות בחוק התיעוד הביומטרי". היא העירה ש-"התמונות מרישיונות הנהיגה ומאגר התמונות המשטרתי משמשות רק לזיהוי אנשים בעת מפגש בין שוטר לאזרח. זה לא מאגר שמתבצעת דרכו השוואה ביומטרית".

דובר נוסף הדיון היה אורן אריאב, מנמ"ר רשות האוכלוסין. הוא אמר כי "רשות האוכלוסין לא יכולה לתת שירותים בלי תמונות, אין מציאות כזו. בשנתיים האחרונות האלגוריתמים בעולם הביומטריה השתפרו מאוד. אנחנו נמצאים בתהליך ארוך של פיתוח תפיסה אחרת, שתוריד דרמטית את כמות התמונות. כל המידע אצלנו מתקבל מהמפגש עם האדם".

שאלות ותהיות חברי הכנסת

ח"כים שנכחו בדיון העלו כמה שאלות ותהיות בנוגע לשימוש של הגופים הציבוריים במאגרים הביומטריים. ח"כ יוסף עטאונה תהה כיצד איחוד המאגרים – קיומו של אחד אל מול כמה מאגרים – ישפיע על האזרחים מבחינת שירות, והאם הדבר יזרז אותו או רק יעכב ויסרבל את תהליך הנפקת התעודות החכמות. פרידמן השיב שקידום המאגר האחוד יקצר את התורים: "אדם לא יצטרך ללכת להצטלם, פשוט אפשר יהיה לשלוף את התמונה שלו מהמאגר המרכזי. ככל שהשירות דיגיטלי הוא מאפשר גם לאנשים שחיים רחוק ממרכזים עירוניים גדולים לקבל מענה טוב ואיכותי".

ח"כ יאסר חוג'יראת אמר כי "יש הבדל בין תווי פנים לטביעות אצבע. כאשר אנחנו, כתושבי המדינה, נותנים את המידע הזה, אחריות המדינה היא לשמור עליו. הדרך היחידה היא קיום מאגר אחד, שירכז את כל המידע ויעביר אותו למשרדי הממשלה, שימחקו את המידע לאחר השימוש בו".