ענקיות הטק השקיעו בהגנת הסייבר באוקראינה כחצי מיליארד דולר

המלחמה באוקראינה העצימה משמעותית את היקף מתקפות הסייבר שרוסיה כיוונה כלפיה: בשנה החולפת, הנתון גדל ביותר מפי שלושה. למרות זאת, קבעו באחרונה חוקרי מכון קרנגי לקידום שלום עולמי, "האפקטיביות הצבאית של מבצעי הסייבר של רוסיה באוקראינה בזמן המלחמה הייתה נמוכה. על אף שהיקפן של המתקפות גדל בשיעור ניכר בהשוואה לזמן שטרם הפלישה, הן לא תרמו משמעותית להצלחת רוסיה. מוסקבה לא הפעילה את מלוא יכולתה בתחום".

"הרוסים הפסידו בסייבר באוקראינה", קבע בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. "ההפסד נזקף כולו ליכולות המודיעיניות והטכנולוגיות של המודיעין האמריקני, כמו גם של חברות הטכנולוגיה מארצות הברית, שגויסו גם הן להגנה בסייבר על אוקראינה". לדבריו, ענקיות אלה העמידו לצורך כך כחצי מיליארד דולר.

בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור

כמה השקיעה כל חברה?

כבר באוגוסט 2021, כחצי שנה לפני הפלישה של רוסיה לשכנתה, הקים המודיעין האמריקני חדר מצב משולב, להדיפות מתקפות סייבר רוסיות שכוונו נגד יעדים באוקראינה. מומחים קבעו שחדר המצב סייע משמעותית לצמצום היקף המתקפות הרוסיות, כמו גם למזעור נזקיהן.

דולב ציין שלצד המאמץ המודיעיני של הממשל, הוא גייס את ענקיות ההיי-טק לסייע לו "סיוע חסר תקדים" בהגנת הסייבר על אוקראינה. כך, מיקרוסופט הקימה צוותי הגנה בסייבר מיוחדים לסיוע לאוקראינה, והשקיעה בכך סכום לא מבוטל, של 300 מיליון דולר. השנה, הענקית מרדמונד מתכננת להשקיע בתחום 100 מיליון דולר נוספים. "מיקרוסופט מפרסמת באופן קבוע מחקרים על נוזקות ותקיפות סייבר רוסיות", ציין דולב.

"גם אמזון תרמה רבות למאמץ המלחמתי", אמר מנכ"ל קלירסקיי. "היא ערכה גיבוי חירום של מערכות המידע הממשלתיות האוקראיניות בענן שלה, AWS. כמו כן, במסגרת המבצע נשלחו אנשים מטעם אמזון עם מזוודות גיבוי מיוחדות, דרך הגבול הפולני – על מנת לגבות את המידע של האוקראינים, כדי שהוא לא יימחק, בין אם בגלל הפצצות פיזיות של הרוסים או בשל תקיפות סייבר. במבצע הושקעו 75 מיליון דולר".

אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX. צילום: מתוך ויקיפדיה

גם מקומו של אילון מאסק לא נפקד: SpaceX שלו שלחה אלפי מודמים לווייניים לאוקראינה, לאחר ששעה לפני הפלישה, מתקפה על חברת האינטרנט הלוויינית ויאסט, שמטרתה הייתה לשבש את יכולות התקשורת של הצבא האוקראיני, שיבשה את שירות הפס הרחב במדינה. המטרה הייתה לחדש את התקשורת שהרוסים שיבשו. דולב ציין כי "SpaceX שלחה מאז תחילת המלחמה 22 אלף מודמים לווייניים, והשנה היא תישלח עוד 10,000".

הרוסים נוטרלו משימוש בנוזקות חדשות – אז הם עברו לנוזקות ישנות

דולב התייחס בראיון גם לגילוי של חוקרי מנדיאנט מבית גוגל מסוף השבוע האחרון, שלפיו ההאקרים חברי קבוצת טורלה (Turla) מבצעים מתקפות ממוקדות נגד מערכות אוקראיניות, באמצעות נוזקות מוכנות מהמדף. לדבריהם, המתקפות – שהחלו בדצמבר 2021, עוד בטרם הפלישה הרוסית לאוקראינה – התבססו על קמפייני סייבר מהעבר, תוך שימוש בתשתיות תקיפה שכבר נעשה בהן שימוש. ההאקרים הצליחו להחדיר התקן USB נגוע למערכת IT במדינה, ומשם פצחו במסע המתקפות, כשההתקן הכיל גרסה של נוזקת אנדרומדה מ-2013.

"הנוזקה התגלתה על ידי הביון האמריקני", אמר. "האירוע מאשש את ההנחה שלפיה האמריקנים הצליחו לשתק את תשתיות המתקפות בסייבר של הרוסים, מה שאילץ אותם להשתמש בתשתיות מתקפה ישנות, עם נוזקות מגרסאות ישנות. זה מצביע על לוח זמנים מאוד לחוץ ועל מצוקה מטורפת, לצד חוסר יכולת רוסית לפתח כלים במהירות. עדות להיסטריה, לדוגמה, היא בכך שהם החדירו נוזקה לאחד הקורבנות, ואז ניסו לעשות זאת שוב שש פעמים נוספות. למה לעשות זאת אם כבר הצלחת? המקרה מלמד אותנו לקח נוסף: קשה מאוד לדעת מתי ישתמשו בתשתיות תקיפה, ולכן אסור להתעלם מתשתיות תקיפה ישנות. האירוע הזה הוא לגמרי מרתק".

לסיכום ציין דולב כי "ארצות הברית וענקיות הטק האמריקניות הקימו מערך הגנה חסר תקדים: הן בנו מסך ברזל, חומת ברזל בסייבר על ה-'גבול' הקיברנטי שבין רוסיה לאוקראינה. אנחנו בעידן מאוד מעניין בסייבר ובהרתעה בו, בממד הגיאו-פוליטי".