שני דו"חות מראים: הירידה בהשקעות בהיי-טק – גדולה
ממוצע שני הדו"חות - של IVC ו-SNPI - מראה כי סכום הגיוסים של הסטארט-אפים עמד על 26.5 מיליארד דולר ● שניהם מצביעים על תמונת המצב הבעייתית, אך גם מציגים תמונה אופטימית להמשך
הירידה בהשקעות בסטארט-אפים ידועה ומורגשת לאורך ולרוחב הענף, ושני דו"חות שפורסמו – האחד אתמול (ב') והשני היום – מראים עד כמה. שני הדו"חות – של לאומיטק ו-IVC ושל סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-SNPI – מראים על צניחה של 42% בסך ההשקעות בהיי-טק ב-2022, כאשר בדו"ח הראשון מצוין כי הסכום ירד מ-25.8 מיליארד דולר ב-779 סבבי גיוס ל-14.95 מיליארד ב-2021 ב-663 סבבים, ובזה השני – מ-27 מיליארד דולר ל-15.5 מיליארד.
הדו"ח של לאומיטק ו-IVC
בדו"ח של שני הגופים המצוינים למעלה צוין כי הסכום שגויס ב-2022 הוא השני בגודלו מאז 2015. בלאומיטק וב-IVC מדגישים כי הירידה בהשקעות נמשכה גם ברבעון האחרון אשתקד, עם שני מיליארד דולר בלבד שגויסו ב-121 סבבים. מבחינת היקפי הגיוסים, עסקאות הענק (של מעל 100 מיליון דולר האחת) היו הרבה פחות משמעותיות מבחינת המספר הכולל של הסבבים ב-2022, במיוחד במחצית השנייה של השנה, שבה חזר קצב ההשקעות בהם לרמה של 2018-2019. לעומת זאת, הסכום שגויס בסבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed ,Seed ו-A) היה גבוה ב-11% ועמד על 4.41 מיליארד דולר. זאת, בעיקר בזכות הפעילות במחצית הראשונה של השנה, שהיוותה 67% מסך ההשקעות בסבבים אלה בשנה כולה.
ירידה בולטת נרשמה גם במספר החברות החדשות שהצטרפו למועדון החד קרן: הוא עמד אשתקד על 23 חברות – מעט יותר מחצי ממספר חדי הקרן החדשים ב-2021, אך עדיין נתון גבוה משמעותית מבכל שנה אחרת.
אשתקד בוצעו 120 אקזיטים, בסכום כולל של 20.6 מיליארד דולר. בנטרול המגה רכישה של טאואר על ידי אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר (עסקה שטרם הושלמה), סך הרכישות והמיזוגים שהתבצעו בתקופה זו הסתכם ב-12.7 מיליארד דולר, בהשוואה ל-11.96 מיליארד ב-2021. העלייה הזאת נובעת בעיקר הודות לרכישה של איירון סורס על ידי יוניטי ב-4.4 מיליארד דולר.
נתון נוסף מראה שמספר ההנפקות הראשוניות (IPO) שהתבצעו ב-2022 ירד משמעותית לעומת השנה שלפניה – 13 בהשוואה ל-75. כך גם הסכום שהושג בהן, שצלל מ-10 מיליארד ל-1.17 מיליארד. כמו כן, בלאומיטק וב-IVC מעריכים שב-2022 הוקמו 709 חברות היי-טק.
"2023 תהיה קשה עבור חברות סטארט-אפ רבות"
גיא הולצמן, מייסד משותף ומנכ"ל IVC, ציין כי "אנחנו מאמינים שב-2023 יימצא מחדש שיווי המשקל בין המשקיעים לחברות באקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי. זה אך מציאותי לצפות שהתהליך הזה יכלול תופעות לוואי לא נעימות, והשנה הקרובה תהיה קשה עבור חברות סטארט-אפ רבות. עם זאת, אם לא יהיה משבר כלכלי גדול או שינוי משמעותי במפה הגיאו-פוליטית, נחזור לצמיחה בהון שמוזרם להיי-טק המקומי בחצי השני של השנה הקרובה".
תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה כי "נדרש שינוי כיוון כדי שהיי-טק הישראלי ינוע מחדש. מספר הרכישות הנמוך והירידה החדה בהשקעות בסבבי A הם סימנים לקריאה לפעולה. אנחנו צופים שבמחצית השנייה של 2023 תהיה פעילות ערה של מיזוגים ורכישות, ועל החברות והמשקיעים להסתכל באופן מפוכח על עתידן במציאות הנוכחית ולקבל החלטות אסטרטגיות אחראיות – ובמועד המתאים".
הדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-SNPI
בשני גופים אלה טוענים כי הירידה הכללית בהשקעות לא מראה את התמונה המלאה, משום שלצידה נרשמה עלייה משמעותית, של 22%, בהשקעות הסיד ובחברות בשלב הפיתוח הראשוני. הסכום עמד ב-2022 על 1.6 מיליארד דולר לעומת 1.3 מיליארד ב-2021. בסטארט-אפ ניישן סנטרל וב-SNPI מגדירים את הנתון "מפתיע במיוחד, בהינתן הירידה במספר הסטארט-אפים, שניתן היה להניח שתוביל גם לירידה בסכומי ההשקעות הכוללים בסבבי סיד".
הסיבה לכך מתחלקת לשניים, על פי הדו"ח: מעבר של משקיעים בשלבים מאוחרים לשלבים מוקדמים יותר וגידול במספר המשקיעים בכל סבב – נתון שכמעט שהוכפל בין 2019 ל-2022. הגידול המשמעותי ביותר התרחש אשתקד, שבה נוסף עוד משקיע אחד בממוצע בכל עסקה, והגיע ל-3.5 משתתפים.
ניתוח נוסף שעשו בסטארט-אפ ניישן סנטרל וב-SNPI מעיד שהייתה נרשמת ירידה בהשקעות גם בנטרול המשתנים שנובעים מהמשבר הכלכלי העולמי. עורכי הדו"ח מסיקים זאת מכך שהזמן שבין סבב הסיד לסבב ה-A, שעמד בעבר על שלוש שנים, התקצר, וחברות שהיו צפויות לגייס בסבב A במחצית השנייה של 2022 עשו זאת כבר בשנת השיא של 2021 ובמחצית הראשונה של השנה הנוכחית.
בחלוקה לתחומים, בשנה החולפת נרשמה ירידה בגיוסים של חברות סייבר, פינטק, קליימטק, בריאות ומדעי החיים, בעוד שהגיוסים של חברות האגרוטק והפודטק נותרו יציבים.
מבט לשלוש השנים הקרובות
אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, ציין כי "השנה החריגה בהיי-טק הישראלי הייתה ב-2021 ולא בשנה החולפת. ב-2022, הזינוק הלא ריאלי בהשקעות, בשוויים ובמכפילים שנרשם ב-2021 – תוקן. יחד עם זאת, ההשקעות, האקזיטים והביקושים נמשכים, אך בצורה מושכלת ומדודה יותר, וזאת לכשעצמה תופעה חיובית בטווח הארוך".
חסון הוסיף כי "אנחנו צופים קושי בגיוס קרנות הון שעלול להשפיע על ההון הזמין להשקעות בשנים 2024 ו-2025. המשבר הנוכחי מדגיש את הצורך ביצירת גיוון בסקטורים הטכנולוגיים שמובילים את כלכלת ההיי-טק הישראלי, ובפיתוח הכרחי של 'רגליים' כלכליות ומגזרים נוספים, שיכולים להשיא ערך כלכלי וטכנולוגי משמעותי לישראל ולעולם".
כי ככה