"הדיגיטל הפך ממאפשר למכפיל כוח מבצעי בצה"ל"

"המערכות בעולם המידע המבצעי רצות על הענן שלנו עצמנו. הפכנו את כל המפקדות הראשיות של צה"ל לדיגיטליות, והן משולבות ב-'מערכת של מערכות' השו"ב (שליטה ובקרה). כך הדרג הפיקודי מגבש תמונת מצב מדויקת יותר בזמן קצר יותר – מה שמסייע למפקדים, לרבות הבכירים, בהליכי קבלת ההחלטות. בנוסף, הכנסנו לעולם המבצעי את הצ'ט – ערוץ שבאמצעותו גופים שונים מהצבא ומחוצה לו יכולים לקצר את זמני הדיון והתהליכים, עם תקשורת בלתי אמצעית בזמן אמת. מכל אלה עולה שהדיגיטל בצה"ל הפך לא רק מצוואר בקבוק למאפשר מבצעית, אלא גם למעצים ולמכפיל כוח", אמר תא"ל עומר דגן, מפקד לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר.

לוטם היא בית הדיגיטל והמידע של צה"ל. יחידה זו אחראית לחלק הארי ממערכות ה-ICT שפועלות בשירות הצבא. היחידה הוקמה ב-3.3.2003, כשהוקם אגף התקשוב. לוטם מורכבת מכמה מרכזי מחשוב ותקשורת, ביניהם ממר"ם, והיא יחידת הביצוע המרכזית של האגף.

בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים אמר תא"ל דגן כי "לצד המשימה שנטלנו – להפוך את צה"ל לדיגיטלי, לוטם אחראית לפיתוח, הקמה ותפעול של תשתיות תקשוב צה"ליות, מטכ"ליות ורב זרועיות – מתשתיות פיזיות ועד אפליקטיביות, לרבות מחשוב ענן ורשתות. כמו כן, אנחנו מטפלים בנתונים ובהפיכתם למידע בעל אפקטיביות מבצעית".

תשתיות וענן בירוק זית

מפקד לוטם הרחיב בראיון על פרויקטי תשתיות ומחשוב ענן שונים שמתבצעים בצה"ל. "בעולם התשתיות", אמר, "אנחנו מצויים בעיצומו של פרויקט לשדרוג רשתות התקשורת – נייחת, סיבים אופטיים וסלולר. במחצית השנייה של העשור נעבור לרשתות דור 5, כי הוא מאפשר שילוב של מחשוב קצה, יותר נתונים, תעבורה מהירה יותר וצמצום זמני השיהוי". פרויקט נוסף בעולם התשתיות שאותו ציין תא"ל דגן הוא שני עננים פרטיים, שפועלים במתכונת שאותה הוא כינה "כמו ציבוריים". "הראשון הוא הענן המבצעי, מבוסס תשתיות רד האט, ובו מתרחשים כל התהליכים המבצעיים המרכזיים של צה"ל – ואנחנו עוסקים כל הזמן בהוספת עוד שירותים. ענן זה משרת, לצד הצבא, גם מפתחים מגופי פיתוח מתעשיות ביטחוניות, חוקרים ומדעני נתונים. הענן השני, מבוסס תשתיות VMware, הוא פנים צה"לי, ועליו מפותחות המערכות המנהלתיות. כך, החיילים מקבלים לטלפון הנייד שלהם שירותים מהעננים הציבוריים".

הוא ציין כי "הענן המבצעי הביא לקיצור זמני הפיתוח בצבא". לדבריו, "לאחר שהעלינו את מערכת מעגל האש, שיפרנו את החיבור בין הגופים השונים בצבא, יצרנו מצב של הזנת נתונים בזמן אמת והידקנו את הממשקים בין מפקדות והלוחמים בשטח. הבינה המלאכותית שבמעגל האש מספרת למפקדים האם הם עמדו ביעדים שנקבעו להם. כמו כן, המערכת הביאה ליותר דיוק בפגיעה במטרות ולקצב אש גבוה יותר, בעיקר בעת תקיפת כמה וכמה מטרות בו זמנית".

הערכת מצב שנערה בצה"ל במבצע עלות השחר – שהתקשוב הצה"לי סייע להצלחתו. צילום: דובר צה"ל, מתוך ויקיפדיה

"שיפור בין שומר החומות לעלות השחר"

"הבאנו לשינוי, שלא לומר לשיפור, בין שומר החומות ב-2021 לעלות השחר ב-2022. הורדנו יותר אמצעי תקשוב לשטח ובנינו לכוחות, על גבי המערכות שלנו, תמונת מצב הרבה יותר מפורטת ומדויקת, על כוחותינו ועל האויב", אמר. תא"ל דגן ציין כי "המערכות השונות ששילבנו יודעות לטפל בכל סוג אירוע, תוך שילוב נתונים מודיעיניים ומבצעיים, כדי לצמצם את זמן ה-'מהחיישן ליורה' (Sensor2Shooter). כך, יושבי החמ"ל רואים את הכול בתמונה אחת גדולה, במקום אחד, באופן רב ממדי ורב זרועי – מודיעין, תקשוב ושאר זרועות צה"ל השונות".

מערכת נוספת, שהצבא השתמש בה בפעם הראשונה בעלות השחר, מתריעה מירי נ"ט. "את ההתרעות על ירי הטילים האזרחיים קיבלו מאפליקציית פיקוד העורף, שפותחה בלוטם בשיתוף הפיקוד, והיא הביאה לתוספת של כמה שניות להתרעות, שמצילות חיים בכניסה לממ"ד או למרחב המוגן".

UX – גרסת צה"ל

"בעולם הדיגיטל", אמר תא"ל דגן, "חרטנו על דגלנו לשפר את חוויית המשרתים, לא להיות בפיגור מול חוויית השירות בעולם הצרכני-פרטי. כיום, החיילים והחיילות יכולים לקבל כל מיני שירותים ומידע מנהלתי, כגון תלוש שכר, זימון תור לרופא והזמנת היסעים. לדוגמה, מדי שנה מוענקות כ-160 אלף דרגות חדשות בצבא. התהליך כולל עבודת הזנה ידנית של נתונים, איסוף המלצות מפקדים ועוד. גילינו שבכ-140 אלף מהמקרים, ניתן לעשות זאת באופן אוטומטי. כך, הורדנו את העומס המוטל על קציני וקצינות השלישות, והם יכולים לטפל בדברים החשובים באמת – באנשים. התהליכים מבוססי הדיגיטל בצבא הם הרבה מעבר ל-'בלא נייר'. יש לציין בנוסף שפרויקט מערבל המיון והשיבוץ, שבמסגרתו אנחנו מפעילים מודלים של AI לטובת טיוב ההתאמות בשיבוצים, זכה באחרונה בפרס הרמטכ"ל לחדשנות".

אחרי הרבה שנים: מערכת ERP אחת בליבה של צה"ל

מזה לא מעט שנים הצבא לא מתנהג בשיא הקוהרנטיות ביחסו ל-ERP – עם זיגזג בהחלטות ובזבוז כספי. ב-2007 הוחלט על ביטול מערכת ERP מרכזית. כך, בהדרגה, צצו להן בצה"ל שמונה מערכות ERP שונות – של סאפ ואורקל, כשכל אחת מהן היא בעלות של עשרות או מאות מיליוני שקלים. מה המצב הנוכחי? "הלכה למעשה, בצבא יש כיום מערכת ERP אחת, מבוססת סאפ", אמר תא"ל דגן, "והיא פועלת בתחומי הליבה של הצבא – משאבי אנוש, לוגיסטיקה, ותהליכי תקינה ואו"ש (ארגון ושיטות). החלק העיקרי בפרויקט הענק נמצא מאחורינו. נכון שיש מערכות ERP ייחודיות לצרכים ספציפיים, אבל הן לא בליבה, הן קטנות ומקומיות".

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מעניק את הפרס למפקדת בסמ"ח. צילום: דובר צה"ל

הוא התייחס בראיון גם לפרויקט המתמשך של מעבר צה"ל דרומה. "בסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב, שהוא חלק מאגף התקשוב, היה היחידה הטכנולוגית הראשונה שלנו שעברה דרומה", ציין. "בסמ"ח פועל בשיתופי פעולה עם גופים נוספים – עיריית באר שבע, מערך הסייבר הלאומי, חברות בפארק ההיי-טק בבירת הנגב ואוניברסיטת בן גוריון. בעתיד הקרוב נקים שם מרכז AI". לדבריו, "אנחנו פועלים בעקביות להגדלת נתח הנשים בקורסים. בעוד שהנתון עמד ב-2019 על 27% נשים חיילות, הרי שב-2022 הוא כמעט שהוכפל ועמד על 52%. כמו כן, בסמ"ח מסייע להכשיר נוער מהפריפריה במסגרת תוכנית ניצנים. בפעם הראשונה, החלו להכשיר בבסמ"ח לוחמים לקראת סוף שירותם במסגרת תוכנית אלפא של הרמטכ"ל".

אל"מ יעל גרוסמן, המפקדת הבאה של לוטם. צילום: שחר אבו

תא"ל דגן יעזוב את תפקידו במחצית 2023. תחליף אותו בתפקיד אל"מ יעל גרוסמן, כיום מפקדת ממר"ם, שלאחר מינויה תהיה האישה השנייה בתפקיד מפקדת לוטם. לסיכום הראיון, הוא אמר כי "עשינו קפיצת מדרגה בדיגיטל הצבאי. 2022 הייתה שנת פריצה, שתותיר את חותמה בהמשך העשור. השנה נמשיך לקדם את התשתיות הדיגיטליות בצבא. המסע של הנתונים הוא משמעותי, ודורש מיקוד גם בממד התרבותי. אבל, יש לנו עוד עבודה וכברת דרך מחשובית לעבור – גם בעולם המבצעי וגם בזה המנהלתי. יש עוד הרבה מה לעשות".