"מטרתנו לייצר ממשל אפקטיבי חכם הרבה יותר ממה שהוא כיום"

הממשלה ביצעה השנה מספר מהלכים אסטרטגיים, המעמידים את התקשוב והדיגיטל במוקד העשייה ובמקום מרכזי בכל הפעילות הממשלתית. הראשון הוא נושא המעבר לענן, שממשיך לצבור תאוצה, ועל פי כל התחזיות הוא יהיה הנושא המרכזי, שיניע וישפיע על פעילות הממשלה כולה ועל המשק בכלל.

המהלך השני הוא עיבוי ושדרוג מערך הדיגיטל, שעם כינון הממשלה היוצאת הועבר לאחריות משרד הכלכלה בראשותה של השרה ארנה ברביבאי.

בחודש מרץ השנה נבחרה שירה לב עמי לתפקיד מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה. לב עמי, בעלת תואר שני במינהל עסקים, במשפטים ובמדעי המדינה, היא בעלת ניסיון של יותר מעשור בתפקידי ניהול בכירים, המשלבים טרנספורמציה דיגיטלית עם יישום חדשנות טכנולוגית, ובין היתר כיהנה כסמנכ"לית מערכות מידע ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות. מערך הדיגיטל מעסיק כ-700 עובדים תחת שלוש חטיבות: חטיבת טכנולוגיה וענן, חטיבת אסטרטגיה וקידום הדיגיטל וחטיבת הטרנספורמציה.

בראיון לאנשים ומחשבים לרגל סיום השנה, מספרת לב עמי על האתגרים שעומדים בפני הממשלה בכל מה שקשור לנושאי דיגיטל ושיפור השירות לאזרח, ואומרת: "מטרתנו לייצר ממשל אפקטיבי חכם הרבה יותר ממה שהוא כיום. המערך שם לו למטרה להפוך את המסלול הדיגיטלי לדרך הקלה והמהירה לשרת את האזרח ולשפר את דרכי העבודה של הממשלה".

מערך הדיגיטל עבר כמה גלגולים. מה הרציונל במבנה המערך כעת, בראשותך?

"התשובה הראשונה היא תשובה כלכלית, שאומרת שאם אנחנו רוצים כמדינה לצמוח כלכלית, אם אנחנו רוצים להיות במדינות המובילות – ובאופן יחסי והשוואתי אנחנו משווים את עצמנו – אנחנו רוצים להיות דומים למדינות כמו דנמרק, אוסטריה, פינלנד ועוד. אבל מסקר אחרון של מכון אהרון שנערך השנה, למדנו שאנחנו בפער לא קטן מול מדינות ה-OCED, אבל יש אפשרות לצמצם אותו, ולדעתי אנחנו בכיוון הנכון".

 מה צריך לעשות כדי להגיע למקומות שלהם?

"הסקר אומר, שבמקביל לצמצום הפער הדיגיטלי, צריך להשקיע במה שהם קוראים, תשתיות ICT במגזר הממשלתי ציבורי. מה שחשוב הוא, שאם מדינת ישראל תסגור את הפערים האלו, זה באופן מובהק סטטיסטית מאפשר לנו להגדיל את התוצר ב-6% בשנה, שזה 100 מיליארד שקלים. ואם אנחנו לא נעשה את זה – נגדיל את הפער בינינו לבין המדינות החזקות. האוכלוסייה שלנו גדלה, הפריון שלנו לא בפרונט, לא מהמובילים, ובעצם זה ירע את מצבנו בכל התחומים האחרים".

מה המשמעות התקציבית מבחינת הממשלה, כמה היא צריכה להשקיע?

"על פי הערכות שלנו, מדובר על השקעה של שני מיליארד שקל בשנה, שזה לא הרבה במונחים תקציביים ארוכי טווח. אני חייבת לציין, כמו שאמרתי, שהממשלה כבר משקיעה הרבה יותר מכך בשנים האחרונות – במחשוב באופן כללי ובמה שקשור לתשתיות מחשוב באופן כללי, ולכן הסכום של שני מיליארד שקלים אינו תוספת דרמטית מדי, אלא תוספת דלתא למה שמוגדר תשתיות ICT".

איך האסטרטגיה של מערך הדיגיטל נגזרת מתפיסה זו?

"אנחנו ממצבים את עצמנו כתחנה אחת מרכזית לפעילות של הממשלה בתחומי טכנולוגיה, דיגיטל, דטה, סייבר ושיפור השירות לאזרח, שזו בעצם גם המטרה המרכזית של כל הפעילויות. אנחנו עוקבים אחרי זה באמצעות מדדי איכות השירות של משרדי הממשלה. אנחנו יודעים שמדד איכות השירות שמתפרסם כל שנה הוא לא הכי טוב, אבל אנחנו לא מסתפקים בזה, אלא רוצים להגיע למצוינות".

אכן הנתונים הם לא מעודדים, וזה לא ממש משתפר. ניסיתם להבין מהציבור מדוע הוא לא מרוצה?

"כשעשינו ניתוח של הסיבות אנחנו מבינים שהמשתמשים אומרים לנו, אנחנו לא מסתדרים עם האתרים שלם, אין לנו תמיד את המידע שאנו מחפשים, אנחנו צריכים לרדוף אחריכם, ועדיין כדי לקבל שירות מהממשלה צריך להתאמץ ולפעמים צריך להגיש את אותו טופס 15 פעמים".

 יש החלטות ממשלה, למשל, בנושא שימוש במייל, ועדיין יש משרדים שדורשים רק פקס. מדוע לא אוכפים את זה?

"אכן יש את חוק הדיוור, שאמור להיות מופעל בחודשים הקרובים, אבל הוא עדיין לא נוגע למקומות מתקדמים שאנו רוצים להגיע אליהם, וזה בהחלט חלק מהאתגרים של מערך הדיגיטל. זה לא רק נושא הפקס, שאגב החוק מאפשר שימוש במייל בתנאים מאוד מסוימים, ולא באופן אוטומטי.

"יש אתגר חשוב, שבו הממשלה עובדים די באופן פרטני, לפי יחידות, או משרדים, שלא תמיד מתקשרים ביניהם וכך נוצרות כפילויות, וגם זה נושא שאנו עובדים עליו. ואם אני מסכמת את זה במשפט אחד: מטרתנו לייצר ממשל אפקטיבי חכם הרבה יותר ממה שהוא כיום.

"אנחנו דוגלים בתפיסה שברמת הבק אופיס, מצד הממשלה, צריך לתת לפקידים כלים שבאמצעותם הם יוכלו לטפל באתגרים ובתקלות ברגע שהם מזהים אותם ולא בדיעבד. לשם כך נדרשות מערכות שיכולות לתת תמונה מלאה, כלים חכמים ועוד. אנחנו עוד לא שם, אבל לדעתי בדרך הנכונה".

אם נרד לרמת הביצוע, איך לדעתך אפשר לעשות את זה?

"שאלה מצוינת. קודם כל לקחנו הרבה מאוד דוגמאות ופרויקטים ותהליכים כדי להבין מה החסמים שחוזרים על עצמם. למדנו שכל משרד צריך לפעמים להמציא את הגלגל מחדש ולפתח מאפס תשתיות וכלים שכולם צריכים אותם.

"אז הפתרון פה הוא לבנות תשתיות לאומיות רוחביות, כחלופה למצב היום, שבו אנו נותנים לציבור מענה דרך מערכות נפרדות לכל גוף עם שערים רבים. התפיסה שלנו היא, שצריך להיות שירות ממשלתי אחיד כלפי האזרח, ולשם כך צריך להתגבר על האתגר של חיבור ושיתופיות בין המשרדים, דבר שאנו מאוד לא טובים בו, וזה לא אתגר טכנולוגי בלבד"

"להתחיל בביסים קטנים"

התופעה שאת מתארת נראית כדבר שבלתי אפשרי לשנות אותו.

"הראייה שלנו היא הוליסטית, אבל בפועל אנחנו מתחילים ב'ביסים קטנים', באותם מקומות שבהם אנחנו כממשלה נכשלים. בכל פעם מוסיפים נדבך, וכך נגיע לתוצאה שלמה, ולא להתחיל ישר באופן גורף. ופה בא השילוב של טכנולוגיה ושינוי ארגוני.

"כדי להגיע ליעדים אלו עשינו הרבה עבודת הכנה, כאשר הצבנו לעצמנו יעד של זריעת זרעים בכל פעם במקום אחר, בתהליכים קטנים, שבפועל כל אחד מהם הוא חשוב וגדול. תוך כדי נעקוב, נלמד וזה יהיה בבחינת פיילוטים. זה השינוי שאנו רוצים להוביל".

 עד כמה יש לכם סמכויות לוודא שאכן המשרדים מיישמים את התוכניות שלכם?

"מערך הדיגיטל הוא בעצם גוף מטה ממשלתי, המנחה המקצועי של כל הממשלה בעולמות התוכן של הממשלה, ואנחנו עושים את זה באמצעות כמה וכמה כובעים שונים. קודם כל, הכובע של האסטרטגיה הלאומית, שמתכנן מדיניות והנחיה ברמה הלאומית, כמו, למשל, התוכנית לשער כניסה אחד לכל שירותי הממשלה. יש תהליכים שדורשים אישור מהגורם המקצועי, מה שרשות התקשוב עושה בצורה רחבה ויפה מאוד, יש תהליכי בקרה, כמו, למשל, בתחום הסייבר, שאנחנו עושים עם המשרדים, ועוד.

במקביל, יש תהליכים שבהם אנו רוצים לעודד את המשרדים לרוץ קדימה מהר יותר ולעזור להם להתמודד עם חסמים רגולטוריים או משפטיים. הדוגמה המוחשית הטובה ביותר היא המעבר לענן, נימבוס. יש כאן מארג שלם של פורומים ממשלתיים וקהילות, שעסוקים בהכנה והכשרה לקראת המעבר, כל אחד בתחום שלו, כאשר מקפידים על העברת ידע, ושיתוף בין הגורמים השונים. בצד האחר אנו בונים גם לא מעט תשתיות בתחום הדטה, שאני מכנה אותם דיגיטל פאקטורי".

 מה המשמעות של זה?

"המשמעות של זה היא, שכל משרד לא יצטרך לפתח לעצמו תשתיות נפרדות, אלא נפתח פעם אחד וכל משרד יצטרף לזה. בהקשר לשאלתך, אז שמת לב שיש דברים שהם בגדר הנחיה שמחייבת את המשרדים, ויש דברים, כמו הכלים שציינתי, שהם בגדר המלצה. סיוע למשרדים לקדם את הפעילות שלהם זה וולונטרי, והם מבינים את החשיבות של הנושאים האלו ".

 איך את רואה את הענן?

"אין ספק שהענן יהיה אחד הנושאים המרכזיים בשנה הבאה מבחינת העבודה של הממשלה. זה ללא ספק קטליזטור להרבה מאוד מהלכים במשק, וזה מתיישר עם כך שהשימוש בדטה הופך להיות נושא מרכזי בכל הפעילות של הממשלה. הדטה היא אבו יסוד".

לסיום, מערך הדיגיטל עבר גלגולים שונים בשנים האחרונות. עד כמה הרכב הממשלה החדשה עלול להשפיע על המערך?

"במהלך החודשים האחרונים בנינו את המבנה של המערך כך שהוא יתפקד כרשות סטטוטורית עצמאית, כך שההשפעה של החלטה להכפיף את המערך למשרד זה או אחר לא תהיה דרמטית, ואני מקווה שכך יהיה".