תקציב הביטחון בארצות הברית: יותר השקעה ב-AI לסייבר

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, חתם בסוף השבוע על חוק תקציב הביטחון הלאומי של המדינה ל-2023. במסמך יש התייחסות לכמה היבטים מעניינים בעולם הסייבר – ההגנתי וגם ההתקפי.

הצעת התקציב, בסך של 857.9 מיליארד דולר, שהוגשה בתחילת החודש אושרה קודם לכן בשני בתי המחוקקים, במהלך שאיננו אופייני לשנים האחרונות – בתמיכה דו מפלגתית. התקציב שאושר כולל הוראות לחיזוק יכולות ההגנה של כוחות האוויר והיבשה של צבא ארצות הברית, כמו גם תקצוב נוסף לאבטחת סייבר. זאת, לצד חיזוק היבטים שיסייעו לאוקראינה במלחמתה ברוסיה, כמו גם לטייוואן, שחוששת מפלישה סינית אליה.

כמה בדיוק הוקצה לבינה מלאכותית לסייבר? לא ברור

במסגרת התקציב אושרה ההמלצה להגדיל את ההוצאות של הפנטגון להשקעה בפיתוח מערכות בינה מלאכותית לטובת אבטחת סייבר. לדברי מומחי מדיניות ואנליסטים, "ההגנה בסייבר היא קריטית, ככל שהאיומים הופכים למתוחכמים יותר ויותר, ואף גדלים בהיקפם".

לא ברור בדיוק כמה משאבים תקציביים אושרו בחוק באופן ייעודי למחקר ופיתוח תחום הבינה המלאכותית בכלל, ובתוך זה לסייבר. עם זאת, בהצעת החוק צוינו שלושה היבטים: הגדלת מימון לתוכניות מחקר בבינה מלאכותית, פיתוח אפליקציות והכשרת כוח אדם לנושא. עוד אושרה הנחיה לבנייה של מפת דרכים לחמש שנים הבאות, לנושא אימוץ בינה מלאכותית במשימות סייבר של משרד ההגנה.

הקונגרס האמריקני. צילום: BigStock

הסנאטור גארי פיטרס ממישיגן, יו"ר ועדת הסנאט לביטחון המולדת ולענייני ממשל, אמר כי "צריך לאמץ טכנולוגיות AI כי הן חשובות ולשם דברים הולכים בעתיד". פיטרס הוביל בקונגרס כמה יוזמות אבטחת סייבר ואמר כי המחוקקים בקונגרס הבא יבחנו עניינים נוספים המשיקים לשני התחומים (בינה מלאכותית והגנת סייבר).

פייג' ברטלי, אנליסטית מחקר בכירה ב-451 Research, ציינה כי "במהלך העשור האחרון, איומי הסייבר הפכו אוטומטיים יותר, והמתקפות מתרחשות בתדירות גבוהה יותר. אלה מתקפות מתוחכמות, שמקורן, לרוב, במדינות לאום. יש להן גישה לטכנולוגיה מתוחכמת יותר מאשר למישהו שפשוט כותב קוד באופן ידני. צוותים אנושיים לעולם לא יוכלו להגיע לאותה רמת תפוקה ויעילות של מערכות אוטומטיות שניתנות לפריסה באמצעות AI. הם דורשים אימוץ של טכנולוגיות זיהוי אוטומטיות, כדי לסייע בהגנה מפני מתקפות שכאלה".

לתקוף בלי לומר "סייבר התקפי"

אחד הסעיפים המעניינים בתקציב שאושר הוא הקצאה של 44 מיליון דולר לפיקוד הסייבר, כדי להגדיל את היקף משימות ה-"ציד קדימה" שלו – שם קוד לביצוע פעילויות של סייבר התקפי ושיבוש מתקפות שכנגד. המדובר ב-"חלק מהאסטרטגיה של הפיקוד ל-'מעורבות מתמשכת', משמע – הצורך לקיים אינטראקציה מתמדת ומהירה עם יריבים במרחב הווירטואלי". פיקוד הסייבר דיווח על מבצעי ציד ביותר מ-35 מדינות ובמעל 50 רשתות זרות. על אותן מדינות נמנות, בין היתר, אסטוניה, ליטא, מונטנגרו, צפון מקדוניה ואוקראינה.

עוד סעיף בחוק התקציב קובע כי "אם הנשיא מזהה – וקובע – שמתקיימת מתקפה מערכתית, מתמשכת ופעילה במרחב הסייבר נגד ארצות הברית על ידי מעצמה זרה, הוא יכול להורות לפיקוד הסייבר על ביצוע מתקפות נגד במרחב הסייבר (של התוקפת הזרה – י"ה)".