היועמ"שית: שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים ל-ML – לא הפרת חוק

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), עו"ד כרמית יוליס, פרסמה את חוות דעתה לגבי היקף הזכות של מיזמי בינה מלאכותית לעשות שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה. לפי חוות הדעת, שנכתבה על ידי עו"ד ד"ר ליטל הלמן, בליווי עו"ד הווארד פולינר, ראש אשכול קניין רוחני, ובהנחיית יוליס, מלבד מצבים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ואינו מהווה הפרה.

השוק של למידת מכונה מוערך בכ-15.7 טריליון דולר עד 2027. כל מדינות העולם מבקשות להן נתח נכבד מ"עוגה" זו. מדינת ישראל נמצאת בחוד החנית של פיתוחי למידת מכונה. ואולם על מנת לאמן מכונה במיזמי בינה מלאכותית נדרש לחשוף את המערכת למיליוני תכנים שמהם היא "לומדת". הבעיה היא שתכנים אלה מוגנים לרוב בזכויות יוצרים ולכן עד עתה לא ברור היה לשוק אם ובאילו תנאים מותר לעשות בתכנים אלה שימוש לצורך אימון המערכת. חוות הדעת נועדה להתמודד עם אי ודאות משפטית זו כדי למנוע ממנה להפוך לחסם בשוק בבינה המלאכותית וכדי לייצר את האיזונים המיטביים בין הגנה על זכויות היוצרים לבין קידמה טכנולוגית ופיתוח.

לפי חוות הדעת, ראש וראשית, שימוש בתכנים מוגנים מהווה במרבית המקרים שימוש הוגן. שנית, בחלק מהמיזמים ללמידת מכונה יחול ההיתר לשימוש אגבי ביצירה. שלישית, במקרה הלא תדיר שבו הנתונים נמחקים בתום תהליך הלמידה, יחול ההיתר לעשות שימוש ארעי ביצירה מוגנת.

לצד קביעה עקרונית זו, חוות הדעת כוללת גם סייגים. בפרט, אין חוות הדעת משתרעת על מקרים שבהם מאגר המידע ללמידת המכונה אינו כולל מגוון רחב של תכנים, אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים ומייצר מערכת בינה מלאכותית, שתתחרה ביוצרים אלה בשווקים שבהם הם פועלים.

מסקנת חוות הדעת מתיישבת עם המגמה העולמית בנושא, אך בניגוד למדינות אחרות, ההסדרה שמשרד המשפטים בחר בה היא רגולציה "רכה", דינמית, ולא חקיקה נוקשה. הסדרה זו מודעת לקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה ולצורך להסדיר את השוק ולייצר ודאות מצד אחד, אך בלי לפגוע בדינמיות של השוק וביכולת של המשפט להתאים את עצמו לנסיבות משתנות מצד שני.

"ככלל", נמסר בהודעת משרד המשפטים, "אין חוות הדעת קובעת מסמרות באשר לתוצר של למידת המכונה. במצב בו התוצר שיפיק המחשב יהווה בעצמו הפרה של זכויות יוצרים, חוות הדעת לא תייצר נמל מבטחים לאחריות באופן קטגורי, ותחייב בחינה אד הוק של השימוש שעושה המיזם ביצירות המוגנות. הסרת החסם של עמימות משפטית באמצעות חוות דעת זו נועדה לתמרץ פעילות רצויה בשוק למידת המכונה ולמקסם את התחרותיות של חברות ישראליות הן בתעשיית התוכן והן בתחום הבינה המלאכותית בשווקים גלובליים".