"אנחנו נמצאים ברגע מיוחד בהיסטוריה של ה-AI"

"יש בעולם הבינה המלאכותית הרבה אתגרים, והחדשות הטובות הן שאנחנו יודעים איך להתייחס אליהם ולפתור אותם", כך אמר ד"ר אלן ששון, מייסד משותף ומנכ"ל דטה סיינס גרופ

ד"ר אלן ששון, מייסד משותף ומנכ"ל דטה סיינס גרופ.

"אנחנו נמצאים ברגע מיוחד בהיסטוריה של הבינה המלאכותית. העולם הזה כבר עבר רף קריטי והפך לחלק מהחיים, אולם יש בו עדיין הרבה אתגרים, והחדשות הטובות הן שאנחנו יודעים איך להתייחס אליהם ולפתור אותם", כך אמר ד"ר אלן ששון, מייסד משותף ומנכ"ל דטה סיינס גרופ (DSG).

ד"ר ששון דיבר בכנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים באולם הכנסים של הבורסה בתל אביב. מנחה האירוע היה דיוויד שוהם, מנכ"ל טומובוקס.

DSG נוסדה לפני שמונה שנים. היא מציעה חבילת פתרונות לניהול וממשל בעולמות הבינה המלאכותית. המטה שלה נמצא בתל אביב ויש לה משרדים במלבורן, אוסטרליה. ד"ר ששון אמר כי החברה הייתה מעורבת ביותר מ-100 פרויקטים גדולים. על רשימת לקוחותיה נמנות חברות כגון צים, פלאפון, טאבולה, רפאל ונייס.

הרצאתו של ד"ר ששון נשאה את הכותרת "התגברות ה-AI – הזדמנויות, אתגרים וסיכונים". לדבריו, "ההבטחה הגדולה ביותר של ה-AI מצויה בחדשנות ולא ביוזמות האופטימיזציה השונות שאנחנו רואים. הבינה המלאכותית מגבירה את פרודוקטיביות הייצור בארגונים גדולים. היא מאפשרת לפתח תהליכים, להקטין עומסי עבודה ולפרוץ גבולות בהיבט הפרודוקטיביות. לבינה המלאכותית יש פוטנציאל רב לשנות את הדרך שבה פועלים הארגון ובכלל, החברה האנושית".

"אימוץ ה-AI כולל תבניות שדומות לאימוץ של טכנולוגיות אחרות", אמר. "כך, למשל, מעריכים את הבינה המלאכותית ביתר בטווח הקצר, אבל בחסר בטווח הארוך. העולם הזה טומן בחובו הזדמנויות עתידיות רבות".

פרדוקס הפרודוקטיביות של ה-AI

ד"ר ששון דיבר על מה שהוא כינה "פרדוקס הפרודוקטיביות של ה-AI". "יצירת בדיקת היתכנות או בדיקת ערך לבינה המלאכותית היא דבר קל מאוד לביצוע. אבל מה קורה אם עולות סוגיות שונות, כמו בעלי מניות שרוצים להבין או התפוצצות של מודלים שונים?", שאל. "התשובה היא AI שמתמקד באדם, יצירת סביבות עבודה וכוח עבודה שבהם משלבים את היתרונות של המכונה עם היצירתיות של האנשים. זה מה שאנחנו, ב-DSG, עושים".

"האתגר הגדול ביותר בעולם ה-AI מגיע ממדעי הנתונים ומהמשתמשים העסקיים", אמר. "עלינו להכיר בכך שעולם הבינה המלאכותית הוא עדיין צעיר, וחסר תקנים ונתיב לפיתוח כמו שיש בטכנולוגיות אחרות. בנוסף, הטכנולוגיה הזאת משתנה כמעט מדי יום".

אתגרים נוספים שקיימים, לדבריו, הם "החוב הטכנולוגי – המחיר שמוכנים לשלם כדי שהטכנולוגיה תתפתח מהר; הפרספקטיבה של בעלי המניות – יש להם ציפיות גבוהות מהבינה המלאכותית, תוך שהם מתעלמים ממה כן ניתן ומה לא ניתן לעשות עם זה; חוסר משילות; סיכונים תפעוליים; אתגרים רגולטוריים; העובדה שבעולם הבינה המלאכותית, שינוי של רכיב אחד יכול להיות שינוי של הכול – מה שצריך להיות ב-'ראש' של ארגונים כשהם נכנסים לעולם הזה; ו-'הזדקנות ה-AI'".

לסיכום הוא אמר כי "ה-AI נמצא כאן ועכשיו. הוא חי ובועט, ומשנה את עולם הטכנולוגיה – ועל ארגונים לתת את הדעת על כך. במסגרת זו, הם חייבים להבין שהם צריכים להגדיר עד כמה הם מוכנים לקחת סיכונים בכל הנוגע לבינה המלאכותית".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. לא מבין

    איך לכתוב כתבה של 200 מילים בלי ךהגיד כלום...

    1. יתרו

      כותב הכתבה הוא בעל בינה מלאכותית - בלבד.......

אירועים קרובים