"הבנקאות הדיגיטלית היטיבה עם רווחי הבנקים – אבל לא עם הלקוחות"

הבנקאות הדיגיטלית, המאפיינת כיום במידה רבה את פעילות הבנקים בישראל, תרמה לשיפור הרווחיות שלהם ולגיוון השירות הבנקאי, אבל לא הגיעה לכיס של הלקוחות – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ד').

בדו"ח נכתב כי "המהפכה הדיגיטלית לא תרמה לירידה במרווחי האשראי הבנקאי, והדבר מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור". המבקר, מתניהו אנגלמן, מנמק זאת בכך שלמרות ההתקדמות והמעבר לדיגיטל, אין תחרות של ממש בין הבנקים – בכלל, ובתחום זה בפרט. על פי הנתונים שמצטט המבקר, הרווחיות של חמשת הבנקים הגדולים עלתה בממוצע בין 2014 ל-2021 מ-10.5 מיליארד שקלים ל-22.1 מיליארד.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר

משרד מבקר המדינה בדק היבטים שונים של הבנקאות הדיגיטלית, בהם חסמים שונים להטמעתה וכניסת שחקנים חדשים לשוק, כמו חברות חוץ בנקאיות, וכן רפורמות שקודמו במטרה להגביר את התחרות בשירותים הפיננסיים. יש לציין שהביקורת נעשתה לפני עלייתו לאוויר של הבנק הדיגיטלי One Zero של פרופ' אמנון שעשוע באוגוסט האחרון.

אחת הרפורמות שהוביל בנק ישראל היא הקמת לשכת שירות, כדי שתיתן שירותי מחשוב בנקאיים. הוא הקצה לצורך כך כ-200 מיליון שקלים. הרפורמה הזו נועדה לעודד את התחרות בשירותים הפיננסיים על ידי כניסת שחקנים חדשים, אלא שלפי נתוני המבקר, רק שני גופים צפויים לקבל שירותים מלשכה זו.

ישראל – במקום הלפני אחרון בדירוג השירותים הבנקאיים הדיגיטליים

אנגלמן מציין כי הפעלת תהליכים דיגיטליים בבנקים מקלה על ההתנהלות שלהם, אבל שביעות הרצון מכך עדיין נמוכה. לראייה, ישראל הגיעה בדירוג השירותים הדיגיטליים הבינלאומי למקום ה-27 מבין 28 המדינות שנדגמו.

המבקר מתייחס לארנקים הדיגיטליים ומציין שלפי נתוני שב"א, ברבעון הראשון של 2020 נעשו בארץ עסקאות באמצעות ארנקים אלה בהיקף של 5.4 מיליארד שקלים, לעומת 2.4 מיליארד שקלים ברבעון השלישי של 2021. עם זאת, הוא מתריע שאיסוף הנתונים על השימוש בארנקים דיגיטליים לא מוסדר אצל כל הגופים שמפעילים אותם. זה לא מונע מאנגלמן להמליץ שבנק ישראל ימשיך בפעולות לקידום הטמעת תקן EMV, כדי "לצמצם את הפערים לעומת מדינות אחרות ולתמוך באמצעי תשלום מתקדמים".

בסיכום ממליץ אנגלמן לקדם את הדיגיטציה במערכת הבנקאות, לגבש תוכנית מקיפה עם לוחות זמנים ולשקף אותה לציבור, כדי לעודד את השימוש בה. כמו כן, הוא קורא לכל הגורמים לבצע פעולות לעידוד התחרות ולהסיר חסמים, כדי שגורמים חדשים ייכנסו לשוק, יגבירו את התחרות ויתרמו בכך להורדת יוקר המחיה.