עובדי היי-טק מציגים: המהפך המקצועי שלי

הנה חדשות "מרעישות": לא כל עובדי ועובדות ההיי-טק הגיעו מ-8200, למדו מדעי המחשב באקדמיה או החלו לעבוד בענף לאחר שעברו תוכנית מנטורינג כזו או אחרת – חלק מהם הגיעו אליו מתחומים אחרים, או שהיו צריכים לסדר לעצמם את המחשבות לפני שהחליטו על מסלול הקריירה. וזה, כידוע, לא ייחודי להיי-טק.

כמה עובדים ומנהלים, ועובדות ומנהלות, סיפרו לאנשים ומחשבים, בפרויקט מיוחד, בשני חלקים, היכן הם התחילו ומה הייתה הדרך שהובילה אותם לענף הטכנולוגיה.

מדיפלומט באו"ם למנהל מוצר: ניצן גינדי, מנהל תחום ניהול מוצר ב-ווקמי

ניצן גינדי יצא בשנות ה-20 שלו לטיול ארוך בעולם וכאשר הגיע לפריז, התאהב בה והחליט להישאר. שם הוא פגש במקרה עובד בשגרירות ישראל, ובעזרתו החל לעבוד כבלדר. לאחר שנחשף לתחום הדיפלומטיה, הוא התגלגל בתפקידים שונים בשגרירות – מה שהניע אותו ללמוד יחסים בינלאומיים באוניברסיטה בהולנד, שבמסגרתם הוא התמחה באו"ם בניו יורק. לאחר כמעט שבע שנים של מגורים בחו"ל הרגיש גינדי שהגיע הזמן לחזור הביתה ולנסות את מזלו בהיי-טק.

ניצן גינדי, מנהל תחום ניהול מוצר ב-ווקמי. צילום: יח"צ

כבר כשהיה בן 13 וגדל במושב בעמק חפר, גינדי למד תכנות בשביל הכיף, וגם כדי לעבוד עבודות זמניות, כנער. כך הוא החל לבנות אתרים. הצד הטכנולוגי תמיד אתגר ומשך אותו, ועם חזרתו ארצה הוא התקבל לסטארט-אפ קטן. כעבור תקופה קצרה הוא עבר ל-ווקמי, שפיתחה פלטפורמה שנועדה להדריך ולנווט משתמשים על גבי מערכות שונות בארגון שבו הם עובדים. הג'וב הראשון שלו היה תפקיד מכירות התחלתי בחברה, וכעבור שנתיים הוא קודם להיות מנהל מוצר.

״אני פורח במקום שבו אני מוצא אתגר, והאתגר בתחום המוצר הוא מדהים בעיניי. התחום מאוד דינמי, זה קצת כמו להמשיך לטייל בעולם", אמר. "אני יכול להחליט בכל יום מחדש איך ייראה התפקיד שלי. זה אחד התפקידים המעניינים והדינמיים שיש בשוק".

בקיץ האחרון החליט גינדי לחזור לכמה חודשים להולנד יחד עם בת זוגו, ובעידן העבודה מרחוק, הוא ממשיך משם לעבוד ב-ווקמי הישראלית.

ממורה לחינוך מיוחד לעולמות הדטה: תומר נבו, אנליסט מוצר באופן ווב

מאז ומתמיד חלם תומר נבו לפתוח גן ילדים לחינוך מיוחד. את הדרך להגשמת החלום הוא התחיל כאשר למד לתואר ראשון בחינוך מיוחד לגיל הרך, שבמהלכו עבד בגני ילדים שונים. נבו עבד בגן עם ילדים עם שיתוק מוחין, ובין היתר עסק בהתפתחות שפה, התפתחות חברתית ופסיכולוגיה. התחומים האלה גרמו לו סיפוק רב. נבו אוהב מאוד ללמוד, ותוך כדי לימודים לתואר שני באבחון לקויות למידה, הוא עבד כמטפל ברכיבה טיפולית. במהלך לימודי התואר הוא התאהב בסטטיסטיקה, בניתוח מאמרים ובמחקרים שונים, עד שהמוח שלו החל לעבוד כמו חוקר.

תומר נבו, אנליסט מוצר באופן ווב. צילום: יח"צ

לדבריו, "באותה התקופה גרתי בדרום, ובמהלך לימודי התואר השני באבחון לקויות למידה עבדתי ברכיבת טיפולית עם סוסים וכפועל במשק חקלאי". התחום האחרון דורש עבודה פיזית מרובה, ולאחר ארבע שנים כמטפל ברכיבה טיפולית, הוא חווה פציעה קשה, שגרמה לו להפסיק לעבוד בבת אחת. "מצאתי את עצמי ללא יכולת עבודה ועם מעט מאוד הכנסה, ובמשך שנה שלמה ישבתי בבית, מרותק לכיסא", אמר.

התקופה הזו הובילה את נבו לחזור למקורות ולהתמקד מחדש באהבה שלו לנתונים ולסטטיסטיקה. "בניתי לעצמי תוכנית למידה עצמאית לחלוטין של 12 חודשים, במטרה להיכנס לעולם ההיי-טק, לתחום ניתוח הנתונים. הבנתי שניתוח נתונים דומה לאבחון לקויות למידה: שניהם הן מקצועות של חקר, שבהם צריכים לנבור במידע, לרדת לפרטים ולהיות מדויקים", ציין.

מעבודה בשטח ל-10 שעות למידה יומיות מול מחשב, כאשר אשתו היא המפרנסת היחידה בבית, נבו בנה תוכנית אסטרטגית מדויקת. "חיפשתי חברה שאני יכול לתרום בה, חברה שעושה טוב. אני עובד באופן ווב, שקמה על מנת להילחם במונופול השיח ברשת, במטרה לייצר שיח בריא, כשנה וחצי, ונהנה מכל רגע", אמר.

ממ"ק 22 ושב"ס לכתיבה למשחקים וסרטונים: דורון צור, כותב תוכן באוברוולף

הפסקאות הבאות הן סיפור על איך אחד התסריטאים הקומיים הבולטים בארץ והיוצר של סדרת הקאלט מ"ק 22 הפך לאיש קריאייטיב וכותב תוכן בחברת גיימינג.

דורון צור, כותב תוכן באוברוולף. צילום: יח"צ

כבר בזמן השירות הצבאי, דורון צור כתב את טור הקומיקס סטיות של פינגווינים, שפורסם בעיתון זמן תל אביב, שהיה המקומון של מעריב בעיר העברית הראשונה. לאחר השירות הוא הקים עם חברים סטודיו למשחקי מחשב, שבהמשך התגלגל לסטארט-אפ בתחום הכנסים הווירטואליים. בהמשך חבר צור לירון ניסקי, שותפו לאותו סטארט-אפ, ויחד הם שכנעו את ערוץ ביפ להפיק סדרת אנימציה שתתבסס על שירותם הצבאי. מ"ק 22 הייתה סדרת האנימציה למבוגרים הראשונה בישראל, ואחריה יצר צור סדרות ותוכניות טלוויזיה נוספות, בהן רד בנד, קאמבק ושב"ס. בנוסף, הוא היה אחד המייסדים של סטארט-אפ בתחום הזהות הדיגיטלית ובעלים של סטודיו להפקת סרטוני וידיאו לחברות טכנולוגיות.

כיום, צור הוא חלק מצוות השיווק הקרייאטיבי של אוברוולף, ובין השאר אחראי על כתיבת התסריטים ותוצרי הווידיאו של מחלקת הברנד והסושיאל של החברה. "התפקיד באוברוולף משלב עבורי שלוש אהבות גדולות: כתיבה, סטארט-אפים ומשחקי מחשב – לאו דווקא בסדר הזה", הסביר צור את ההסבה. "זה, בשילוב הגיקים שמקיפים אותי, גורמים לי ליהנות מכל דקה בעבודה. חוץ מהדקות שבהן באמת צריך לעבוד, כמובן".

אוברוולף, שהוקמה ב-2010 על ידי אורי מרשנד ואלון רבינוביץ', פיתחה פלטפורמה ליצירה, הפצה ומונטיזציה של מודים, שרתים פרטיים ואפליקציות למשחקי מחשב.

מטבח לבודק תוכנה: טל בכר, איש QA ב-Home365

אחרי שירותו הצבאי החליט טל בכר לעשות טיול של חצי שנה, ולאחריו הוא עבד כטבח במסעדת אנמארו שבעמק חפר. העבודה במטבח גרמה לו לרצות ללמוד בישול, והוא למד במשך חצי שנה נוספת בבית הספר דנון. במקביל ללימודיו עבד בכר בשתי מסעדות תל אביביות ידועות – יפו תל אביב וג'מה. לקראת סוף לימודי הבישול, עם תחילת מגפת הקורונה, הוא ניצל את הזמן של הסגרים על מנת להתחיל ללמוד גם בדיקות תוכנה. באותה התקופה, כאשר הישיבה והאכילה במסעדות צומצמו משמעותית, הבין בכר שהעבודה במטבח כבר לא מהווה אופציה ריאלית עבורו.

טל בכר, איש QA ב-Home365. צילום: יח"צ

התפקיד הראשון שלו בהיי-טק היה בודק תוכנה באינטל. משם עבר בכר לבנק הפועלים, וכיום הוא משמש באותו התפקיד ב-Home365, שמפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית וביג דטה לניהול נכסים והשקעות בנכסים בארצות הברית.

מדייל אוויר לחברת פינטק: צביקה דיקמן, אנליסט סיכונים ב-בלו-ויין

צביקה דיקמן חי כיום בתל אביב, אולם הוא נולד וגדל בחיפה, במשפחה דתית. תוך כדי לימודי תואר במדעי הרוח, הוא החל לעבוד בתור נציג קבלה ברשת מועדוני הכושר הולמס פלייס, ונשאר שם 12 שנים, שבמהלכן הוא קודם למשרת סגן מנהל סניף. באותן השנים דיקמן חזר בשאלה, והחליט ללכת בעקבות חלום ישן ולעבוד כדייל באל על. במשך שבע שנים טייל מיודענו ברחבי העולם במסגרת תפקידו, עד להגעת הקורונה. כאשר הושבתו המטוסים, הוא לקח קצת זמן לעצמו, כדי לחשב מסלול מחדש.

צביקה דיקמן, אנליסט סיכונים ב-בלו-ויין. צילום: יח"צ

לאחר החשיבה, דיקמן הגיע לחברת הפינטק בלו-ויין, שמציעה פתרונות בנקאיים חדשניים המותאמים לצרכיהם של עסקים קטנים ובינוניים, שבדיוק באותה התקופה גייסה עובדים למשרה זמנית – לפרויקט של מתן מענקים לעסקים בארצות הברית. הוא התקבל לאחת המשרות הזמניות, אך כעבור חודשים ספורים היה ברור לשני הצדדים שזה צריך להפוך למשהו קבוע. ואכן, הוא נקלט כעובד חברה, לתפקיד ניהול סיכונים, ומאז הוא עובד בה.

החלק השני של הפרויקט יפורסם מחר (ה').