"נשים יוצאות אתיופיה יכולות לתרום רבות להיי-טק"

"גיוון והכלה" זה אחד הטרנדים הבולטים בתעשיית ההיי-טק הישראלית (והעולמית) בשנים האחרונות, אלא שכשזה נוגע ליוצאי אתיופיה, נראה שמדובר בלא יותר ממילת באזזז. מספר המועסקים יוצאי אתיופיה בהיי-טק בטל בשישים ביחס למספר הכללי של העובדים והמנהלים בענף, ועומד על כמה אלפים בודדים. ב-2019, לפני הפיטורים של הקורונה, הוא הגיע ל-1,160 בלבד.

התמונה נעשית עגומה עוד יותר אם לוקחים בחשבון שהמספרים האלה כוללים את יוצאי אתיופיה שהשתלבו בהיי-טק אחרי שעברו תוכניות וקורסים שונים שנועדו בדיוק לשם כך. מספר גופים מקיימים תוכניות כאלה, בהם ממשלתיים כגון משרד הכלכלה, עמותות דוגמת טק קריירה וחברות עסקיות. חלק מהתוכניות נעשות בשיתוף פעולה בין חברות לעמותות.

אחת החברות שפועלות לשילוב בני ובעיקר בנות העדה האתיופית בהיי-טק היא מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, זרוע המו"פ הישראלית של הענקית מרדמונד. החברה החלה, יחד עם תוכנית Women2Women של עמותת בוגרי 8200 וכן עם עמותת נשים אתיופיות מעצימות, שיסדה הפעילה החברתית רחלי טדסה, בקיום תוכנית חונכות עבור סטודנטיות אתיופיות למדעי המחשב. נכון להיום משתתפות בתוכנית 12 סטודנטיות. הן לומדות באמצעותה על ההיי-טק הישראלי ומקבלות ממיקרוסופט מנטוריות בדמות מהנדסות בחברה, שמדריכות אותן כיצד מיישמים את הדברים הבסיסיים על מנת להשתלב בענף: בניית עמוד לינקדאין, ניסוח קורות חיים, סימולציות לראיונות עבודה ועוד. חלק מהפעילות נעשית בקבוצה וחלקה אחת על אחת – מנטורית וסטודנטית.

לדברי הילה יהודה, מנהלת פיתוח ויוזמת התוכנית במיקרוסופט, "התוכנית מאפשרת למשתתפות ללמוד ולהתפתח בסביבה בטוחה, מכילה ומותאמת, בכדי לאפשר להן לצבור בטחון עצמי, למצוא את תחום העיסוק המתאים להן, ולהתקדם בתעשייה. התוכנית טובה גם לנו, במיקרוסופט: היא מאפשרת לנו לפגוש חלק מדור העתיד של ענף ההיי-טק הישראלי, ולסייע בשילוב אוכלוסייה שסובלת מייצוג חסר ויכולה לתרום רבות לחדשנות והצמיחה בתעשיית הטכנולוגיה המקומית. תוכנית החונכות נוצרה בכדי לספק לנשים צעירות, נחושות וחכמות סביבה בטוחה, נעימה ומכילה ללמוד ולהתפתח בה".

הכול בזכות אבא ואמא

שתיים מהמשתתפות בתוכנית הן האחיות עדן וענבר איסו מחדרה. עדן, האחות הגדולה מבין השתיים, מסמלת הצלחה של התוכנית: היא התקבלה לפני כחודש לעבודה במשרה מלאה בקוואלקום והתחילה לעבוד שם בצוות סימולציות. היא עומדת לסיים תואר במדעי המחשב בטכניון – מוסד שגם ענבר לומדת בו, אם כי היא סיימה את השנה הראשונה.

לדברי עדן, "הסיבה לייצוג החסר של יוצאי אתיופיה בהיי-טק היא שכשההורים שלנו עלו לארץ, הם חוו תהליכי קליטה ושילוב קשים כאן ולא הצליחו להגיע למקומות גבוהים. לכן אין לעדה ייצוג גדול בהיי-טק ולכן ראינו לנכון להשתתף בתוכנית". האחיות איסו רוצות להצטרף (ועדן כבר החלה) לאחים שלהן, שגם הם מועסקים בהיי-טק. לדברי עדן, "אם אבא שלנו לא היה דוחף אותנו ומשקיע בנו, לא היינו מגיעים לאן שהגענו. הוא ואימא שלנו דחפו אותנו ללימודים ולהשגת עבודה טובה, כי להם לא היה את זה".

מה התוכנית של מיקרוסופט תרמה לכן?
ענבר: "התוכנית והמנטורית נטעו בי יותר מוטיבציה, כי השנה הראשונה ללימודים היא אינטנסיבית וצריך להכיר את הלימודים האקדמיים. בנוסף, התקדמתי לקראת חיפוש עבודה: בניתי בעזרת המנטורית שלי עמוד לינקדאין וכתבתי קורות חיים".

עדן: "קיבלתי ידע מה קורה בראיונות עבודה – לא רק על הצד הטכני, אלא גם איך לדבר על עצמי בצורה יותר רחבה. בראיונות עבודה שעברתי לפני התוכנית המעטתי לפרט מה עשיתי בעבר. המנטורית שלי גרמה לי להבין שכל דבר יכול לעזור לי בהתמיינות לתפקידים השונים בענף".

"למנטורית שלי מאוד אכפת ממני", אמרה ענבר. "היא עזרה לי להיכנס לשוק, איתרה עבורי עמודים ברשתות החברתיות שבהם כדאי לי לחפש עבודה ועודדה אותי לחפש עבודה כבר בשנה הראשונה, ולא לחכות לשנה השנייה. חשבתי שמחכים לשנה השנייה או השלישית ורק אז מתחילים לחפש עבודה, והיא גרמה לי להבין שזה לא נכון".

"גם המנטורית שלי עזרה לי בראיונות עבודה, ולימדה אותי על מה להתעקש ומה אני צריכה לבקש בחוזה העבודה. זה שימש אותי היטב כשהתקבלתי לקוולאקום. עכשיו, אחרי שהתקבלתי, מדי פעם אני שואלת אותה שאלות ומתייעצת בה", ציינה עדן.

למה בעצם תוכנית שכזו בכלל נחוצה?
ענבר: "כי היא מסייעת לאוכלוסייה שלא ממש יודעת מה קורה בתהליכי הקבלה להיי-טק והעבודה בו – לדעת את זה, וכי היא מייצרת נשים כמוני, שיוכלו בעתיד לשמש דוגמה לקהילה שלהן ולהתנדב בתוכניות כאלה בעתיד, כדי לדחוף אותה בהיי-טק. התוכנית אפשרה לי ומאפשרת לנשים אתיופיות בכלל לקחת את ההזדמנות הזאת ולעזור להן להגיע למעלה".

לסיכום, השתיים אמרו כי "הנשים יוצאות אתיופיה יכולות לתרום רבות להיי-טק הישראלי – והוא להן. הן יכולות להביא אליו את הכישרון והכישורים שלהן, והוא יכול לקדם אותן בחיים. כמו שאומרים בהיי-טק, זה מצב של Win-Win".