התקשוב הממשלתי: היערכות לישורת האחרונה לקראת המעבר לענן

התקשוב הממשלתי נכנס לשנה העברית החדשה, תשפ"ג, בסימן היערכות לישורת האחרונה לקראת יישום המעבר לענן של משרדי הממשלה, במסגרת המגה פרויקט נימבוס.

לדברי ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר לממשלה ויו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, "השלמת פרויקט נימבוס היא אבן דרך משמעותית, שאת השלכותיה על כולנו נחווה עוד שנים רבות". הוא הוסיף כי "בשנה הקרובה ובזו הבאה ימשיכו משרדי הממשלה לממש יישומים בענן, לגייס מובילי דרך ולהקים מסגרות נדרשות".

ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה ויועץ בכיר לתקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

במכרז נימבוס זכו שתי ספקיות ענן בינלאומיות – AWS של אמזון וגוגל, ושתיהן נמצאות בימים אלה בשלבים מתקדמים של הקמת הדטה סנטרים שלהן, בהתאם לתנאי המכרז. ההשקה של הדטה סנטרים, ששניהם ממוקמים באזור גוש דן, צפויה לקרות במהלך 2023. משרדי הממשלה לא ממתינים עד לסיום הבנייה ועל פי אישור מיוחד שקיבלו, הם מתחילים להעלות יישומים לעננים של AWS וגוגל, שיושבים בינתיים בחו"ל – עד שההקמה של המרכזים המקומיים של שתי החברות הללו תסתיים והם יוכלו להעביר אותם אליהן. המשרד הראשון שעשה זאת היה משרד התחבורה, שהעלה שורה של יישומים חשובים לאתר של AWS. בקרוב, מבטיחים שם, נשמע על יישומים נוספים.

בממשלה אומרים שההשפעה של נימבוס תהיה הרבה מעבר לתהליכי העבודה והייעול הפנים ממשלתיים. אביתר פרץ, כיום מנהל חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, ובנוסף מוביל בשנים האחרונות את פרויקט הענן הציבורי נימבוס, אמר בכנס שבו השתתף כי האזרח יפגוש את נימבוס גם דרך הגופים המוסדיים, כולל הבנקים וחברות הביטוח, שישפרו את השירות שלהם עם הענן.

המשך של תנופת פרויקטים

במקביל להיערכות לענן, המשיכו משרדי הממשלה את תנופת הפרויקטים הטכנולוגיים שהחלה בקורונה. תרם לכך אישור תקציב המדינה, שביטל את הצורך של הממשלה לעבוד בתקציב המשכי, לפי התקציב הקודם שאושר – ב-2018.

אורון אמר כי "התקשוב הממשלתי קיבל את הזדמנות חייו, וזו הייתה שעתם הגדולה של חבריי, המנמ"רים בממשלה". לדבריו, "במהלך הקורונה המנמ"רים התגלו במלוא גדולתם המקצועית. והמשיכו לפתח פתרונות שנועדו להקל על האזרחים בכל מה שקשור לשירותי הממשלה".

הקמת מערך הדיגיטל הלאומי

אירוע משמעותי שאירע השנה הוא הקמת מערך הדיגיטל הלאומי, כחלק ממשרד הכלכלה. המערך מאחד שני גופי תקשוב משמעותיים בממשלה: רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. כמנכ"לית מערך הדיגיטל מונתה שירה לב עמי, בעברה מנמ"רית משרד הבריאות.

שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן

לדעת אורון, גם במקרה של הקמת מערך הדיגיטל נראה את ההשפעות בעתיד. הוא ציין כי הקמת המערך הביאה לשדרוג במעמדו של התקשוב הממשלתי.

ערב ראש השנה תשפ"ג, מדינת ישראל שוב עומדת לפני בחירות – עובדה שיש לה משמעות בכל הנוגע לפעילות של הממשלה, ובכלל זה של התקשוב הממשלתי. הציפייה היא שלאחריהן תוקם ממשלה שתכהן ארבע שנים, ותוכל לממש לא מעט יוזמות ותוכניות שהחלו השנה ולא הסתיימו

המערך הוקם כחלק מההסכמים הקואליציוניים, ויש לקוות שכל ממשלה חדשה שתקום אחרי הבחירות לא תשנה שוב את הסטטוס ותחזיר אותנו לימים שבהם גופי התקשוב הממשלתיים היו עוברים כאתנן לפוליטיקאי זה או אחר.

המכרז לבחירת מנכ"ל למערך היה צמוד ולא מעט מנמ"רים בכירים התמודדו על התפקיד. הבחירה לבסוף בלב עמי התקבלה בסיפוק בענף, לאור ניסיונה הרב במגזר הבריאות וההצלחות שצברה שם. בעקבות הבחירה, רשות התקשוב נפרדה ממי שעמד בראשה, שחר ברכה, שהתפטר לאחר שראה את עצמו מועמד לתפקיד וכאמור, לא נבחר.

סייבר, סייבר, סייבר

נושא אחר שאתגר את הממשלה, כמו את כל המדינה, הוא ההתמודדות עם מתקפות הסייבר, שהתגברו מאוד. אלה פגעו, ולמרבה הצער עוד יפגעו, בגופים משלל המגזרים בישראל, ומערך הסייבר הלאומי המשיך גם ב-תשפ"ב לסייע לגופים שנפגעו. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המליץ על לא מעט דברים שצריך לשפר במערך, ואף אמר שיש צורך בכיפת ברזל לתחום הסייבר.

ממצאים חמורים אף יותר נחשפו בדו"ח אחר של המבקר, שהוקדש לרשויות המקומיות. בביקורות שערכו אנשי משרד הפנים ומערך הסייבר הלאומי התברר כי 67% מכלל הרשויות המקומיות קיבלו את הציון 60, כלומר – לא מספיק. במהלך השנה החולפת, 14 רשויות פנו למערך הסייבר לאחר שחוו מתקפות מסוגים שונים. המבקר התריע על כך שאין תקנים למנהלי סייבר ברשויות המקומיות וכי אין חלוקת סמכות מוסדרת אצל הרגולטורים – משרד הפנים ומערך הסייבר. זה מוביל לכך שהרבה דברים נופלים בין הכיסאות.

המעבר של רשות החדשנות למשרד המדע

שינוי נוסף שערכה הממשלה הנוכחית הוא בסיוע להיי-טק ובעידוד החדשנות. רשות החדשנות, שהייתה עד לממשלה החדשה חלק ממשרד הכלכלה, הועברה לאחריות משרד המדע והטכנולוגיה, שהוסיף לשמו את המילה חדשנות – בראשותה של השרה אורית פרקש הכהן.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה

ההחלטה על המעבר עוררה בתחילה חששות והתנגדות בקרב ראשי ענף ההיי-טק וראשי הרשות עצמה. החשש היה מפגיעה בעצמאות הרשות והפיכתה למחלקה בתוך משרד המדע והטכנולוגיה, שמאז ומתמיד היה משרד דל תקציבים והשפעה. בתום שנת פעילות, עדיין מוקדם לסכם האם המעבר היה מוצדק או לא. אולם, רשות החדשנות הניעה השנה תהליכים שונים, והמשיכה תהליכים קיימים. גם כאן, העובדה שהממשלה אישרה תקציב מדינה לאחר כמה שנים של תקציב המשכי אפשרה לזה לקרות.

מה בשנה הבאה?

ד"ר אורון מעריך כי היעדים הבאים של התקשוב הממשלתי יהיו המעבר לענן עם מכרז נימבוס, הרחבת השימוש בדטה ובבינה מלאכותית, שילוב הדיגיטל של השלטון המקומי בשלטון המרכזי והמשך ההתמודדות בנושא הסייבר.

השורה התחתונה: ערב ראש השנה תשפ"ג, מדינת ישראל שוב עומדת לפני בחירות – עובדה שיש לה משמעות בכל הנוגע לפעילות של הממשלה, ובכלל זה של התקשוב הממשלתי. הציפייה היא שלאחר הבחירות תוקם ממשלה שתכהן ארבע שנים, ותוכל לממש לא מעט יוזמות ותוכניות שהחלו השנה ולא הסתיימו.

אתגרי התקשוב הממשלתי יעלו לדיון בכנס EGOV של אנשים ומחשבים, שייערך ב-7 בדצמבר בירושלים. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.