שוק השבבים: שנה לא רעה בכלל

רגע לפני שנסגרת לה עוד שנה עברית התרחשו להם שני אירועים שאולי מספרים יותר מכל, שהשנה הייתה אולי לא מצוינת, אבל לא רעה, בוודאי לאור אווירת המיתון ואי הוודאות שמלווה את שוק ההיי-טק לאחרונה, ואף קצת יותר.

הראשון היה ITT 2022. מאחורי האותיות הללו מסתתרת הפעם הראשונה שבה אינטל אירחה אירוע השקה של דור חדש של מעבדים בישראל. זו הפעם ראשונה שמסה של עיתונאים הגיעה לביקור של כמה ימים בארץ הקודש והגיעה לחיפה, לקריית גת, וגם לפתח תקווה, כדי להציץ אל תוך הקרביים של הארגון בגירסתו הישראלית – שמעסיק כ-14 אלף עובדים, והוא כה משמעותי לא רק ברמת תעשיית ההיי-טק המקומית בפרט, והתעשייה בכלל, אלא גם ברמה הגלובלית של אחת החברות הגדולות בעולם, שלא לדבר על כך, שבלי מחשוב אין היום כלום.

גם אחת היריבות הגדולות ביותר כיום של אינטל בתחום הדטה סנטר, תעשיית הרכב – ואינטל מקווה שבעתיד הלא רחוק אולי גם בתחום כרטיסי המסך – ערכה השבוע את הכנס החצי שנתי שלה. מדובר כמובן ב-GTC Fall 2022 של אנבידיה. לא, הוא ממש לא נערך בארץ, אבל הוא הצליח, כמו בכל שנה, להראות עד כמה ה"סניף" המקומי, שמבוסס, כזכור, על הרכישה של מלאנוקס לפני כמה שנים, ממוקם עמוק בקרביים בפיתוחים, בחדשנות ובמפת הדרכים של חברת הענק. עם 3,000 עובדים, שהם 15% מכוח העבודה הכללי של החברה, מדובר בעוד חברה שרשמה שנה לא רעה בכלל.

אבל מה שיותר חשוב הוא ששתי החברות הללו, כמו גם אחרות שפועלות בשוק הזה, נעדרות בינתיים מהרשימות הארוכות והקצת מדכאות של התקופה האחרונה: החברות בהיי-טק שמפטרות עובדים על ימין ועל שמאל, במקרה הטוב, ועד נסגרות במקרה הרע.

מי שרוצה יכול למצוא את הרשימות הללו בכמה אתרי מעקב, והן מכילות כבר כמה אלפי עובדים שהיו צריכים לחשב מסלול מחדש, ולפנות בכיכר בפנייה שהם לא ממש רצו להכיר. אמנם, זה שוק שבו עובדים בדרך כלל מוצאים יחסית מהר מקום עבודה חדש, אבל יציבות היא חלק מהסיפור וההתקדמות, ובמקרה של חברות השבבים בארץ, אי פיטורים מצביעים גם הם על החוזקה שלהם – וגם אם באינטל החליטו להאט את הגיוסים, יש לי הרגשה שבסיכום השנה הם יספרו שהתווספו עוד כמה וכמה עובדים.

הסיפור המשמעותי של התעשייה שייך גם הוא לאינטל, וזו כמובן ההכרזה על רכישת טאואר סמיקונדקטור תמורת 5.4 מיליארד דולר. טאואר היא יצרנית ידועה וגדולה של רכיבים אנלוגיים שמשמשים את תעשיית הרכב, התקשורת ועוד, שענקית השבבים מעוניינת בהם כדי לקדם במהירות את אסטרטגיית ה-IDM 2.0 שלה, וכדי להבטיח את יכולתה לשמש כחברת יציקה עבור חברות שרק מתכננות שבבים, שאין להן מפעלים. טאואר היא אמנם חברה ישראלית, אבל היא פרוסה היטב ברחבי העולם, עם מגוון גדול מאוד של טכנולוגיות ייצור, והיא תוטמע אל תוך חטיבת שירותי היציקה של אינטל, IFS.

ודרך אגב, מאז ההכרזה על הרכישה, החברה הישראלית ממגדל העמק לא שוקטת על שמריה. היא הכריזה על שיתוף פעולה עם קיידנס לצורך פרויקט משותף לפיתוח תהליכי ייצור חדשים של שבבים עבור תעשיית הרכב, והיא משקיעה בבניית מפעל נוסף בהודו במסגרת קבוצת TSMC, והכל יהיה בקרוב אינטל.

ואם כבר קיידנס, שהיא חברה שמפתחת פלטפורמת תכנון והדמיה לייצור מעבדים, אז כמו חברות אחרות בשוק המטרולוגיה הישראלי, השוק שמספק תמיכה בקווי הייצור של החברות המייצרות בכל ההיבטים שלו – ובעיקר במדידה – היא מסיימת שנה עברית לא רעה. כמו חברות אחרות, נובה, אפלייד מטיריאלס ו-KLA אם להזכיר כמה, היא מאופיינת בשוק בעל מחזור ארוך, ואפילו מאוד, כך ששינויים קטנים לא ממש משנים את המגמה – והמגמה של החברות הישראליות היא בסימן פלוס גדול.

הקורונה ומשבר שרשרת האספקה, וההבנה באירופה ובארצות הברית עד כמה התלות בסין גדולה, שהובילה לחוק ה-CHIPS של ממשל ביידן, שמציע סובסידיות ענק עבור חברות שבבים אמריקניות לבניית מפעלים בארצות הברית, הביאו לגל גדול של בניית מפעלי ייצור במדינת הדוד סם, אבל גם באירופה. כל המפעלים הללו זקוקים למכונות, שיעזרו לוודא שקו הייצור עובד היטב, וחברות המטרולוגיה הישראליות, שנתח השוק הכולל שלהן הוא כשליש – נתון מרשים ויוצא דופן בתעשייה – הולכות ליהנות ממנו מאוד. אפלייד מטיריאלס, לדוגמה, צופה לגידול ענק של עשרות אחוזים במכירות בשנה הלועזית הנוכחית.

מעבר לכך, כל חברות השבבים הגדולות, לפחות לרובן המכריע – ל-AMD הייתה פעם נציגות, כיום הכי קרובה נמצאת בדובאי – ממשיכות להחזיק בארץ מרכזי פיתוח גדולים למדי, שמשפיעים מאוד על התוצרים הסופיים של החברות שלהן.

עד כמה ישפיע המיתון בשוק על החברות הישראליות בתחום? תלוי, כמובן, מה יהיה אורכו, אבל את השנה הנוכחית הן מסיימות לפחות בחיוך קל.