אינטל ישראל – חשיבות מרכזית באקוסיסטם האינטלי העולמי

דמואים ראשונים של ה-Intel 13th Gen Raptor Lake. צילום: רונן טופלברג

בשבוע שעבר אירחה אינטל את ה-Intel Tech Tour 2022 שלה בישראל. עשרות עיתונאי טכנולוגיה מרחבי העולם הגיעו לסייר במתקניה, להתפעל מהעשייה החדשנית הבאמת מגה-מרשימה שלה בכלל, וספציפית בארץ, וכמובן – להשתתף בהרצאות ופרזנטציות של בכירים ולשמוע עוד על מוצרים המושקים בקרוב, או שיש להניח שיגיעו למדפים בעתיד הנראה לעין.

כחלק מהאירוע סיפרו מהנדסי אינטל הבכירים על הפיתוחים הישראליים בחמשת העשורים האחרונים, איך פותח המעבד החדש, Core ה-13 במספר, מדוע נעשה דווקא בישראל וכיצד אינטל משלבת פתרונות חדשנות בתהליך פיתוח השבבים שלה. כמו כן קיבלו הנוכחים הצצה לדמואים הראשונים של ה-Intel 13th Gen Raptor Lake.

Thunderbolt – פי שניים מהר יותר

בסיור הציגה אינטל בקצרה מידע על המצב הנוכחי והעתידי של Thunderbolt – ממשק חומרה לחיבור ציוד היקפי חיצוני למחשב שפותח על ידיה בשיתוף עם אפל ונמכר לראשונה כחלק ממוצר למשתמשי הקצה בפברואר 2011. טכנולוגיית הקלט/פלט Thunderbolt מעניקה קצבי העברה מהירים במיוחד, ואלו הולכים ומשתכללים כל העת, כפי שניתן היה ללמוד במהלך הסיור.

לפי החברה, Thunderbolt הדור החדש, עליו שוקדים באינטל כיום, מסוגל אפילו להכפיל את הביצועים המקסימליים של קודמו – Thunderbolt 4, שהוא התקן החדש ביותר. במהלך הצגתו נראה אב-טיפוס שנכלל בסרטון פרזנטציה קצרצר בלייב, ובו ניתן היה לראות כי ה-Thunderbolt הבא מעביר נתונים במהירויות שמגיעות ל-80Gbps.

יהונדב משה, סגן נשיא קבוצת מחשוב הלקוחות של אינטל ומנהל כללי של קבוצת ההנדסה של חטיבת קישוריות לקוח. צילום: רונן טופלברג

החשיפה הקצרצרה הזו הייתה חלק קטן ממצגת Thunderbolt שניתנה לעיתונאים ואנליסטים במרכז של אינטל (IDC) בחיפה. יהונדב משה, סגן נשיא קבוצת מחשוב הלקוחות של אינטל ומנהל כללי של קבוצת ההנדסה של חטיבת קישוריות לקוח, ציין בדבריו כי כאן בישראל ב-IDC היו מעורבים מאוד בפיתוח תקן זה, ובין השאר הייתה למרכז הפיתוח המקומי נגיעה משמעותית במספר אבני דרך של Thunderbolt, כגון USB Type-C ב-2015 ותמיכה במעבדי Thunderbolt 3 ו-4 על שתי סדרות Ice Lake ב-2019 ו-טייגר לייק ב-2020.

הביקור במרכז הפיתוח של ענקית השבבים הבינלאומית בחיפה נערך ביום השני של סיור הטכנולוגיה. את סרטון הטיזינג לחיבור Thunderbolt שלה, שטרם זכה בשם, כללה החברה כחלק מחוויות היום.

ה-IDC של אינטל בחיפה אחראי על כל האספקטים של Thunderbolt ו-USB באינטל, וזה אומר שבישראל הקטנטונת חולשים על הגדרות המוצר, החומרה, תכנון ואימות התוכנה, ייצור בנפח גבוה (HVM) וייצור של הטכנולוגיה הספציפית. עם זאת ברחבי העולם פועלים עוד תשעה מתקנים של החברה הבודקים ומאשרים מוצרי Thunderbolt.

איציק סייליס, סגן נשיא תאגידי באינטל העולמית, האחראי על פיתוח המעבדים של אינטל בישראל ועל האינטגרציה שלהם במחשבים הנייחים והניידים. צילום: רונן טופלברג

"15 החודשים שלפני השקת המוצר הם התקופה החשובה ביותר", הסביר איציק סייליס, סגן נשיא תאגידי באינטל העולמית, האחראי על פיתוח המעבדים של אינטל בישראל ועל האינטגרציה שלהם במחשבים הנייחים והניידים. "זהו השלב החשוב ביותר כדי לקבוע אם מוצר יגיע לייצור המוני – 15 חודשים לפני השקת המוצר בפועל".

לדבריו, "לוקח 3-4 חודשים לקבל את המוצר המיוצר במתקן הייצור של המוליכים למחצה, על פי התכנון שנמסר, ומרגע זה ואילך נותרה כשנה עד לשחרורו".

סיילס אמר גם ש-"אינטל מתחילה לתכנן כ-36 חודשים לפני שמעבד שפותח יוצא לשוק בפועל", וזאת אחרי שבתחילה כעשרה מהנדסים מתאספים למשך שלושה חודשים, כדי לחזות אילו תכונות ירצו הצרכנים ואלו טכנולוגיות יהפכו לנפוצות ו/או נדרשות בתוך שלוש שנים.

הוא המשיך ואמר: "לא כל המוצרים מפותחים בצורה חלקה, וחלק מהמוצרים, כמו מעבד הליבה מהדור החמישי (Sky Lake) ומעבד הליבה של הדור ה-10 למחשבים ניידים (Ice Lake), עוכבו".

לדברי סיילס, מאז 2015, לוחות זמנים לשחרור התוכניות והמוצרים הם יותר מארבעה חודשים, אך הוא סיכם ואמר שמאז "מעולם לא הייתה טעות".

מחלקת הוולידציה ב-IDC. צילום: רונן טופלברג

מה קורה בנבכי IDC?

ואולם חלק אחר של האירוע היה מסקרן לא פחות – כניסת המשתתפים אל נבכי IDC ושיטוט באגפיו, מעבדותיו וחדריו, בהם עובר חלק ניכר ממה שמייצרת ומפתחת אינטל בדרך אל הייצור ההמוני ואלינו, הצרכנים. משמע, שם מתרחשים כל אותם חודשים של עבודת נמלים עליהם דיבר סייליס.

את החלק הזה של הסיור פתח אחד מוותיקי המועסקים של ענקית השבבים בעולם ולבטח בישראל, אריק שמר. שמר – שעובד באינטל בחיפה כבר כארבעה עשורים ועדיין נראה תוסס וצעיר – סיפר לעיתונאים על ההיסטוריה של אינטל בארץ, שהחלה ב-1974. הוא גולל את קורות החברה במקומותינו, החל מהפיתוחים הראשונים שלה ועד ימינו אנו, כולל תמונות היסטוריות ושפע זיכרונות מרתקים.

אריק שמר, העובד הוותיק ביותר של אינטל ישראל, מוביל טכני בתחום הדיבאג. צילום: רונן טופלברג

בין מחלקות IDC ניתן למצוא את מחלקת הוולידציה – מעבדה רחבת ידיים שבה נבחנים המעבדים אשר מגיעים אחרי ייצור ראשוני. מטרת הפעולה של מדור זה היא לבדוק האם החומרה מסוגלת לעמוד בתקני הביצועים שתוכננו לה. לוחות האם רבים מספור מחוברים במעבדה להתקנים חיצוניים, ומריצים עליהם תסריטי קצה שונים, כדי לבחון אותם בחיפוש אחרי כשלים, בעיות תפקודיות, התחממות יתר וכדומה. כמה מאות מהנדסי אינטל עוסקים בבדיקות הוולידציה הללו.

חלק מהמבדקים מבוצעים על ידי רובוטים. IDC של אינטל. צילום: רונן טפלברג

במעבדת הסיווג (Class Lab) הרועשת מאוד פועלות 24/7 מכונות, שתפקידן לבדוק האם המוצרים תואמים את סיווגיהם המקוריים. אנשי היחידה אמורים לקבוע, לדוגמה, מאיזה סוג Core יהיה המעבד.

בהמשך ביקרנו גם במעבדה הרובוטית, שבה נבדקים תוצרי הקלט-פלט של מעבדי החברה. הזרועות הרובוטיות והמנגון החכם והאוטונומי הפועלים במעבדה על עשרות או מאות תצורות של לוחות שונים, זיכרונות פנימיים ויתר פרטי החומרה שלוחות האם של המעבדים באים איתם במגע. כל העסק – שפועל בתוך תאים שקופים, זוכה במנגון קירור מאסיבי, כדי לבחון את הביצועים בתנאים שונים, כולל בתנאים אידיאליים.

וכמובן שבדיקה ואיתור למציאת באגים (Debug) היא חלק ארי מהפעילות המסיבית ב-IDC – מחלקה אחת מאתרת את הכשלים ומצביעה עליהם, ואז הפריט ה'בעייתי' מתגלגל למחלקת ניתוח הבאגים העמוק, שחלקו מבוצע ברזולוציה מזערית (ננו) וכן באמצעות לייזר, עד לפענוח הגורם לבעיה, תיקונו והחלת השינויי הנדרש, לפני החזרה של החומרה למקומה המקורי ובטרם הירידה לייצור המוני.

האגף שמדמה את פעולתו לניתוח לב כירורגי. IDC. צילום: רונן טפלברג

מהנדסי האגף הזה מדמים את פעולתם לניתוח בגוף האנושי, או אפילו לניתוח נוירולוגי בלב, כי מדובר בעבודה סופר עדינה ברזולוציות הכי גבוהות שיש. לדבריהם, עבודתם מבוצעת כשהם חודרים אל המעבד מלמטה, ומגיעים גם מתחת לסיליקון שלו, והדבר דומה מעט לניתוח לב המבוצע מהגב – מורכב מאוד ועדין עד זרא.

בשלב האחרון, עם באג שתוקן, חוזרים למעשה שוב לתהליכים הקודמים המבוצעים ב-IDC, וזאת לפני המעבר למפעל הייצור, על מנת לוודא שהתיקון תקין והמעבד עובד בהתאם לציפיות המאוד גבוהות ממנו.

החיבור שמתחדש כשאתם מתקרבים למחשב

אינטל הציגה במהלך היום עוד מספר רב של חידושים עתידיים, ומפאת קוצר היריעה נזכיר לדוגמה את הטכנולוגיה החדשה שלה, שתפעיל את חיבור האינטרנט אוטומטית כשתתקרבו אל מעבדי Raptor Lake מהדור ה-13 שלה – וגם תכבה אותו כשתלכו.

הטכנולוגיה נקראת Wi-Fi Proximity Sensing (או סתם Wi-Fi Sensing), והיא משתמשת בסיליקון הסטנדרטי של ממשק רשת ה-Wi-Fi של אינטל, הכלול במעבדי דור 13 הקרבים ובאים.

אינטל מעריכה שהפיתוח יסייע להפחית את צריכת החשמל, דבר שלבטח לא יזיק למשתמשים ולכדור הארץ.

עכשיו רק נותר להמתין ולגלות מתי נוכל לרכוש את מעבד Raptor Lake ועל רקע זאת לזכור שבאינטל ממש לא מתכוונים לשקוט על השמרים וכבר עסוקים עד צוואר במחשבה על המחשוב של המחר.