"מעסיקים בהיי-טק שואלים טרנסג'נדרים על איברי המין שלהם"

מעסיקים מרשים לעצמם, לעתים, לחדור לפרטיות של מועמדים לעבודה – גם בענף ההיי-טק. רבים מראיונות העבודה כוללים שאלות על יחס הבית-משפחה של המועמד לעבודה, ובפרט של המועמדת, או "האם את מתכוונת להיכנס להריון בקרוב?". אצל טרנסג'נדרים.ות, ראיון עבודה יכול לכלול גם שאלות על איברי המין שלהם.ן – לא פחות. שאלות חודרניות שכאלה ודאי היו גורמות לזעזוע ולרעש אילו מועמדים שאינם טרנסג'נדרים היו נשאלים אותן, אבל מאחר שמדובר באוכלוסייה שגם ככה מושתקת ומוחלשת – אנחנו לא שומעים קול זעקה, מה שמאפשר למעסיקים להמשיך בחדירה הבוטה הזו לפרטיות.

למערכת אנשים ומחשבים הגיעו כמה דוגמאות של ראיונות עבודה בהיי-טק, שבהם נשאלו מועמדים.ות מהקהילה הטרנסית שאלות לא מקובלות על החיים הפרטיים שלהם.ן. מטבע הדברים, אותם.ן מועמדים.ות מעדיפים.ות להישאר אנונימיים. מי שמביאה את קולם.ן היא רתם שורק, המנכ"לית החדשה של ארגון מעברים, שפועל לקידום קהילה זו.

"אחת השאלות הכי נפוצות שטרנסג'נדרים נשאלים במקומות העבודה ובראיונות העבודה היא על איברי המין שלהם. לפעמים מעסיקים שואלים אותם: מה יש לך בין הרגליים? גם אנשים שלא יישאלו באופן ישיר מה יש לך שם למטה ייתקלו בשאלות כגון: זה אומר שעשית ניתוח? בראיון למקום עבודה, שאלות שנוגעות לאיברים פרטיים הן לא הולמות", אמרה שורק לאנשים ומחשבים.

ממה זה נובע – מבורות או מרשעות?
"ברוב המקרים, השאלות האלה באות מחוסר רגישות. גדלנו בחברה שבה יש הרבה דימויים שנחשבים שליליים של אנשים טרנסים. קח את הסרט אייס ונטורה, שבו הגיבור מתנשק עם אישה, מגלה שיש לה איבר מין זכרי ומקיא בשירותים, או את השיר של שלום חנוך, שאומר: 'מה שגיליתי שם נכון, זה לא גברת זה אדון'".

חברת ההיי-טק שאימצה את הקהילה הטרנסית

שורק בת ה-27 היא אקטיביסטית שלוקחת חלק כבר מזה חמש שנים בפעילויות ובגופים שעוסקים בקהילת הלהט"ב, בהם ארגון הנוער הגאה איגי וארגון חוש"ן, שעורך הרצאות על להט"ביות וקבלה בבתי ספר. "לא תכננתי להתעסק כל כך הרבה באקטיביזם, אבל מצאתי את עצמי נשאבת", אמרה. "לפני כחצי שנה פנו אליי מעמותת מעברים ואמרו לי שהם צריכים אותי. החלטתי להצטרף. אני מאוד מרוצה מהפעילות שלי, כי הקהילה הטרנסית מאוד חשובה לי".

גיוון והכלה – גם לטרנסג'נדרים.ות. צילום: BigStock

מעברים היא עמותה שפועלת למען הקהילה הטרנסית בתחומים שונים של החיים, כולל עולם התעסוקה. בשנתיים האחרונות היא גדלה, יצרה קשרים עם המדינה ועם קרנות השקעה גדולות, וחברת ההיי-טק נטורל אינטליג'נס, שידועה במיוחד ביחס הסובלני שלה לקהילת הלהט"ב ומעסיקה גם נשים טרנסג'נדריות, לקחה אותה תחת כנפיה. "זה סייע לנו לגדול ולהתפתח", אמרה שורק. "נטורל אינטליג'נס נתנה לנו את הליווי שמאפשר לנו להיות מי שאנחנו כיום – מרכז הידע הטרנסי".

ידע אודות טרנסג'נדרים.ות והקהילה הטרנסית הוא דבר שנמצא במחסור – הן בציבור הכללי והן אצל הטרנסג'נדרים.ות עצמם.ן. "אנחנו גדלות בתוך עולם שמסתיר את הקיום שלנו ומספר לנו שקרים על עצמנו. למשל, שקוקסינל זה קללה, זה חרקים (פירוש המילה בצרפתית הוא חיפושית – י"ה). זה לא מה שצריך להיות. כשאנחנו גדלות, אנחנו לא מקבלות את הידע שאנחנו קיימות. הרבה טרנסיות וטרנסים חושבים.ות שמותר להפלות אותם.ן, שאפליה נגדם.ן היא חוקית – והיא לא. אין הרבה ידע על מה שמגיע לנו, על התרבות וההיסטוריה שלנו, וגם בשאלות כגון: איך לחפש עבודה? איך לדבר עם המעסיק? האם לצאת מהארון במקום העבודה או לא?"

לדבריה, "המטרה של מעברים היא לקחת את הידע שכל אחת מאתנו למדה על בשרה ולחלק אותו הן לחברי.ות הקהילה הטרנסית והן לקובעי.ות המדיניות במדינה".

שורק מתכוונת לא.נשים מכל הקשת הטרנסית, שהיא קשת רחבה של א.נשים במצבים שונים, ולא משנה אם הם.ן עברו ניתוח להתאמה מגדרית (מה שנקרא בטעות ניתוח לשינוי מין) או לא.

הקהילה הטרנסית: יותר מובטלים, יותר מופלים ופחות שכר

מחקרים מעלים כמה נתונים עגומים בכל הנוגע לטרנסג'נדרים בעולם התעסוקה: רובם מציינים שהם חווים אפליה במקום העבודה, רובם מרוויחים פחות מהממוצע – כולל גברים טרנסג'נדרים – ו-30% מכלל הטרנסים והטרנסיות מובטלים.ות. "זה מייצר אצלם.ן תחושה של חוסר מסוגלות וידיעה עמוקה שהעולם לא מעוניין בהם.ן כחלק שווה מהחברה", אמרה שורק.

"כשגברים ונשים טרנסים.ות רוצים למצוא עבודה, כולל בהיי-טק, הם.ן מתחילים.ות מנקודת פתיחה מאוד לא שווה: שהם כנראה יהיו הטרנס.ית הראשון.נה שרוב הקולגות שלהם יפגשו, שעומדים לשאול אותם.ן שאלות לא נעימות ושהם.ן יצטרכו להסביר דברים בסיסיים על מה בסדר ומה לא במקום העבודה ואיך לדבר".

איך אתן מתמודדות עם זה?
"אנחנו פשוט מפתחות עור של פיל".

תעשיית ההיי-טק ידועה בשיח על גיוון בתעסוקה וביישום שלו. האם גם אתן מרגישות את זה?
"מעסיקים בהיי-טק מבינים יותר ויותר את החשיבות של גיוון. בהרבה מובנים, בהיי-טק זה יותר מורכב, כי מהצד האחד הוא מסמל שינוי וקדמה, ומקדם רעיונות של הכלה ושוויון, אבל מהצד השני, יש מעסיקים טרנספובים. ככלל, יש בהיי-טק הרבה רצון טוב, אבל חסר ידע. מעסיק שלא פגש טרנסג'נדר מעולם – בדרך כלל לא תהיה לו הרגישות המספקת".

מעסיקים מכילים יותר מרוויחים עובדים טובים יותר. צילום: BigStock

מה כן מעסיק שמראיין מועמד.ת טרנסג'נדר.ית יכול לשאול כדי לא לפגוע ולהפלות, גם אם האפליה היא בהיסח הדעת?
"מה לשון הפנייה שלך? האם להתייחס אליך כגבר או אישה? האם הזדהית בתור אישה או גבר בעבודות קודמות?

ככלל, רצוי מאוד שראיון העבודה לא יתעסק בחיים האישיים, אלא במה שנוגע לעבודה. חשוב להשאיר את הסקרנות על טרנסיות מחוץ למקום העבודה. מן הראוי שמעסיקים ילמדו את הרגישות בנושא לא מהעובדים.ות שלהם.ן, או מהמועמדים.ות הפוטנציאליים.ות. כדי לעשות את זה, הם יכולים לפנות אלינו, זה שירות שאנחנו נותנים למעסיקים, באמצעות ייעוץ, שיחות עם מעסיקים והכשרות לצוותי משאבי אנוש. חשוב לנו לעזור לכל מעסיק שרוצה להיות מודע יותר מגדרית".

מה המסר שלך למעסיקים?
"המסר שלי למעסיקים, בפרט בהיי-טק, הוא שסביבת עבודה שמסוגלת להכיל אנשים על הקשת הטרנסית, לגרום להם להרגיש בטוחים להגיע למקום העבודה, היא סביבה שבה כל העובדים ירגישו בטוחים ותהיה להם מוטיבציה לתת יותר למקום העבודה. מקום עבודה שישכיל לנצל את זה ירוויח עובדים מאושרים ושמחים, ועולם ההיי-טק מבין שעובדים שמחים הם עובדים טובים".