על בינה מלאכותית, גאווה ודעות קדומות

גאווה ודעה קדומה הוא הספר הידוע ביותר של ג'יין אוסטן, והוא גם עובד לסרט רב הצלחה. אלא שלא רק באצולה של המאה ה-18 היו גאווה ודעה קדומה – אלה הן נחלתה גם של הבינה המלאכותית, לא רק בגאווה של המפתחים, כי אם גם משום שמי שיצר, פיתח ועוד יפתח אותה הוא הגורם האנושי. ולרבים מאתנו יש סטיגמות ודעות קדומות על אחרים, מה שלא ממש מסתדר עם הציפייה שקונה לה אחיזה שהבינה המלאכותית תשפר את החברה האנושית, שלא לומר תתקן אותה.

"אנחנו מצפים שה-AI יתקן את החברה, אבל לחברה יש הטיות ודעות קדומות, ולכן זה לא יקרה, לפחות לא באופן ובמידה שהיינו רוצים שיהיו", כך אמר ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל. ד"ר סיימון דיבר בפאנל שעסק בדרכים שבהן ניתן להשתמש בבינה המלאכותית כדי לקדם את התוצאות העסקיות של ארגונים. הפאנל התקיים בהנחיית ד"ר הישאם עבדול חלים, מנהל צוותי ה-AI, הדטה והאנליטיקה באינטואיט, והוא היה חלק ממהדורת הקיץ של כנס Future of AI מבית אנשים ומחשבים, שנערכה באחרונה במרכז הכנסים של הבורסה בתל אביב.

במהלך הפאנל עלתה "בעיית הטרולי", שמציגה את הדילמה האם להקריב אדם מסוים כדי להציל אנשים רבים יותר. בהשאלה לעולם ה-AI, דוגמה לכך היא האם להקריב דבר מה, למשל את הפרטיות, כדי להשתמש בתוצרים של הבינה המלאכותית על מנת להיטיב עם החברה האנושית. לא הייתה למשתתפי הפאנל תשובה חד משמעית, אולם מדובר בדילמה אתית שמלווה את החוקרים והמפתחים בתחום.

סוגיה אחרת שד"ר סיימון עמד עליה היא ש-"יש דחייה נרחבת של הבינה המלאכותית באפריקה ובהודו, כי היא נוצרה על ידי נוצרים ונתפסת ככפייה של הערכים המערביים על החברות האלה. זאת סוגיה קשה לפתרון".

"לא צריכים להיות אנשי AI כדי להביא אותו לשלב הבא", אמר. "כל אחד בכל תעשייה צריך לשפר את ידיעת ה-AI שלו – כולל אנשי הביזנס, ולא רק אנשי ה-IT. למעשה, אנשי הביזנס הם אלה שצריכים להוביל את הטמעת הבינה המלאכותית בארגון".

אורי לוטן, מנהל לקוחות ראשי בצ'רי. צילום: ניב קנטור

אורי לוטן, מנהל לקוחות ראשי בצ'רי (Cherrie), אמר ש-"ההוגנות והשוויון הם אספקט חשוב בסוגייה של קבלת החלטות מבוססות בינה מלאכותית. עדיין אין עליה מספיק רגולציה – וזה סיכון גדול, שצריך לנטר ולמנוע אותו".

הוא דיבר על תעשיית הנדל"ן ואמר כי "היא נמצאת שניים-שלוה עשורים מאחור בכל הנוגע לשימוש בנתונים. הדטה הוא לא דבר מובנה בה. אלא שהתחום עובר מהפכה, וכחלק ממנה, הרבה חברות נדל"ן מתחילות לאמץ אסטרטגיית דטה ובונות מחסני נתונים. הכול מתחיל עם הדטה ואי אפשר לבנות מודל בעל משמעות בלעדיו".

אורן יהב, סמארטק. צילום: ניב קנטור

אורן יהב מסמארטק, דיבר על עתיד הבינה המלאכותית והביע את דעתו ש-"מנוע ה-AI עומד להתחיל לקבל החלטות קריטיות – מה שהוא לא עושה כיום. זה נכון, למשל, בעולם המכוניות האוטונומיות. אנשים עדיין מפחדים מזה, וצריך להשפיע עליהם איך לעבוד עם ה-AI בדרך הנכונה ולגרום להם לסמוך עליו שיקבל את ההחלטות הנכונות".

נמרוד רון, מנכ"ל ומייסד משותף של אמי. צילום: ניב קנטור

נמרוד רון, מנכ"ל ומייסד משותף של אמי (Amy), ציין ש-"הבינה המלאכותית היא עוד לא 'סחורה', קומודיטי, אבל היא תהיה כזאת, וכשזה יקרה, היא תפתח עוד יותר שלל תעשיות". לדבריו, "ארגונים לא מבינים כעת באופן מלא איך ה-AI יכול לפתח את העסק שלהם, אבל הם יבינו את זה עם הזמן".

עינת רונן, מנהלת בינה מלאכותית למכירות ולשיווק בקבוצת ה-AI של אינטל. צילום: ניב קנטור

עינת רונן, מנהלת בינה מלאכותית למכירות ולשיווק בקבוצת ה-AI של אינטל, אמרה כי "נצטרך בעתיד יותר מומחים עסקיים ואנשי מוצר שמבינים בינה מלאכותית ומה זה אומר, שמבינים את ההשפעה שלה, מה היא תביא אתה, ואילו בעיות היא תייצר וכבר יוצרת". היא הציעה ארבעה טיפים לאימוץ ה-AI בארגונים: "זה לא ספרינט אלא מרתון; צריך צוות מגוון מקצה לקצה, לא רק מדעני נתונים; על ה-AI להיות פרויקט מונע עסקית ולא טכנולוגית; ועליו להביא ערך לארגון".