מה זה "חוב טכנולוגי" – והאם הוא בהכרח דבר רע?

"חוב טכנולוגי (Tech Debt) נוצר כתוצאה מתזוזה מהירה של ארגונים והעלות ארוכת הטווח שלה. כשארגונים זזים מהר ולא שמים לב לחלק מהדברים – זה עולה יותר. אם יש להם קוד 'רע', שלא עבר התאמה – נוצרות להם בעיות", כך אמר יונתן שממה, מנהל צוות בינה מלאכותית באול קלאוד (AllCloud).

שממה דיבר לעיני מאות משתתפי כנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') באולם האירועים של הבורסה בתל אביב.

לדבריו, "חוב טכנולוגי יכול להיגרם כתוצאה מחוסר הלימה בין ה-IT בארגון לאסטרטגיה העסקית שלו, קיומן של ארכיטקטורות לגאסי, העדר מודל דטה קונסיסטנטי וסיסטם מורכב. ה-'ביג דיל' בחוב הטכנולוגי, האלמנט השלילי ביותר בו, הוא שהוא מגביל את הקיבולת של החדשנות בארגונים. זה מזיק לארגון, כי יותר מ-10% מהתקציב של פרויקטים חדשים הולכים על תשלום החוב הזה – מה שעלול להגביל את החברה ואת הביצועים שלה".

"אולם", אמר, "לא כל חוב טכנולוגי הוא דבר רע. לעתים מדובר בירידה לצורך עלייה, כי הוא יכול לעורר ארגונים לבצע את התהליכים הנכונים, להניע אותם להשיג את המטרות שלהם מהר יותר".

שממה הוסיף כי "כשמתעסקים בבינה מלאכותית, רוב האנשים הרלוונטיים מתמקדים בקוד. מה שאותו רוב לא מבין הוא שהקוד הוא חלק זעיר מזה. יש עוד דברים שצריך לעשות: לאסוף את המידע, לעבד אותו, לנתח אותו וכדומה. בנוסף, יש חוב טכנולוגי חבוי. הענן יכול לעזור לגלות אותו, ובכלל לסייע בתהליכים ופעולות המבוססים על בינה מלאכותית או קשורים בה, כי הוא הופך את ה-AI לנגיש ומייתר את הצורך במחויבות לתשתית מסוימת. הענן מאפשר להרחיב את התשתית בצורה אוטומטית ובכמה דקות בלבד. לשלושת ספקי הענן המרכזיים – AWS, מיקרוסופט וגוגל קלאוד – יש סוויטה של פתרונות בינה מלאכותית מתוחכמים. אפשר להשתמש בטכנולוגיות האלה בלי הצורך להביא כל מידע – והרי החוב הטכנולוגי מגיע מקוד ומדטה. כאן אין כל קוד או דטה, לא צריך אגמי נתונים וכדומה. זה הרבה יותר קל, ועושה את החיים לקלים יותר עבור המפתחים".

טל קסו, מנהל פתרון ReadyAI בחטיבת האנליטיקה של דלויט. צילום: ניב קנטור

טל קסו, מנהל פתרון ReadyAI בחטיבת האנליטיקה של דלויט, דיבר בכנס תחת הכותרת: איך להיות ארגון שמונע על ידי בינה מלאכותית? – כשהוא מתכוון בעיקר לארגונים גדולים. לדבריו, "התשובה לשאלה הזו מתחילה בהנהלת הארגון ובאנשי הטכנולוגיה בו, שעליהם לוודא שכלל העובדים מבינים את ה-AIו שאסטרטגיית ה-AI תהיה מותאמת לצורך העסקי של הארגון, להעלאת היעילות ולחדשנות שלו".

"צריכה להיות לארגון בינה מלאכותית לכל אורכו ורוחבו", אמר קסו. "ראיתי הרבה ארגונים, בישראל ובחו"ל, שבזבזו הרבה שעות אדם וכסף על פרויקטי AI שבסופו של דבר הושלכו לזבל".

שני אלמנטים נוספים שחשובים לצורך הפיכת הארגון למונע AI הם התרבות הארגונית והאקו-סיסטם שלו, לרבות השותפויות שהוא מקיים. באשר לתרבות הארגונית, קסו ציין כי "הטמעת הבינה המלאכותית בקרב כלל העובדים משתלמת ביג טיים. לכל עובד צריכה להיות כמות גדולה של ידע בעולם המלא בדטה שלנו. השינוי מגיע מהם ופחות ממדען הנתונים. לארגונים מוטי דטה יש סיכוי גדול פי שלושה להטמעה טובה של בינה מלאכותית. באשר לאקו-סיסטם ולשותפויות – השינוי מהר וגדול מדי מכדי שהארגון יעבור אותו לבד. צריך אקו-סיסטם מגוון של סטארט-אפים וחברות כדי לעבור את התהליך הזה על הצד המוצלח ביותר".