פודקאסט: האם ישראל צריכה ויכולה לבנות מחשב קוונטי?

רשות החדשנות פרסמה לא מכבר את תוצאות המכרז להקמת מרכז מחשוב קוונטי בישראל, בהשקעה ראשונית של 100 מיליון שקלים. החברה שזכתה במכרז היא קוונטום משינס. השלב הבא בו הוא עצם בניית המחשב הקוונטי.

פרק של פודקאסט אנשים ומחשבים, שמובא כאן, אירח שלושה מומחים, שהסבירו מה זה בעצם מחשוב קוונטי, מה המשמעות שלו והאם ישראל בכלל צריכה ויכולה לבנות מחשב כזה, כחול לבן. שלושת המומחים שהתראיינו הם יואל קנול, סמנכ"ל השיווק של קוונטום משינס, ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, וד"ר אלון סטופל, סמנכ"ל והמדען הראשי של אלביט, ששותפה למיזם ומיישמת כבר כיום תהליכים מבוססי מחשוב קוונטי. את הראיון ביצעו החתום מטה ורון קסלר, עורך הפודקאסטים של אנשים ומחשבים.

"מחשב קוונטי הוא השלב הבא בעולם המחשוב", אמר קנול. "הוא יאיץ את תהליכי העיבוד ויאפשר לבצע חישובים שבמחשב רגיל יכולים לקחת מיליוני שנים – בשעות בודדות". כדוגמה הוא מציין את אחת היכולות היותר מוכרות של המחשוב הקוונטי: מניעת יכולת לפצח את טכנולוגיית הצפנת הקבצים המקובלת כיום, שמבוססת על שיטת ה-RSA שפיתח בזמנו פרופ' עדי שמיר. לדבריו, מחשבים קוונטיים ימנעו זאת.

"קוונטום משינס מפתחת מערכות שו"ב למחשבים קוונטיים", הסביר קנול. "המחשב הקוונטי מבוסס על קיוביטים, אבל נדרשת מערכת שתנהל ותשלוט עליו – וזו ההתמחות של החברה שלנו".

הוא ציין את החברות שמעניקות שירותים בעולם המחשוב הקוונטי – ומחשבים אלה כבר קיימים בעולם: יבמ, אמזון וענקיות טק אחרות. הן עושות זאת על ידי גישה דרך הענן. "אבל החישובים שם הם על בסיס מערכות ישנות, ואילו המערכות שלנו, על הקיוביטים, יאפשרו ניצול טוב יותר של המחשוב", אמר קנול. לדבריו, "במרכז שנקים בעקבות המכרז נאפשר לחברות ישראליות, בפעם הראשונה, גישה ישירה למחשוב הקוונטי – ולא דרך ספקים בחו"ל, כאשר תהיה להם אפשרות לעשות זאת על בסיס שלוש טכנולוגיות שונות שקיימות בעולם הזה, בעוד שברוב המקומות בעולם מהמרים על טכנולוגיה אחת".

יואל קנול, סמנכ"ל השיווק של קוונטום משינס. צילום: דותן גור

השלב הבא של מיזם הקוונטום הלאומי הוא מכרז לבניית מחשב קוונטי כחול לבן. האם מדינת ישראל צריכה לבנות מחשב כזה והאם קוונטום משינס תהיה חלק מזה?

קנול: "מדינת ישראל חייבת שיהיה לה מחשב קוונטי. זה תחום שכל המדינות נכנסות אליו. האם אנחנו נהיה חלק מפרויקט זה? אנחנו מאוד רוצים, אבל בשלב זה אני לא יכול לדעת".

ד"ר אפלבום הסביר שהמחשוב הקוונטי הוא חלק מתוכנית לאומית, שהממשלה החליטה עליה לפני ארבע שנים, והטילה על פרופ' אורי סיון לבדוק את הנושא כתשתית טכנולוגית לעשורים הקרובים. על בסיס הדו"ח שהגיש פרופ' סיון גובשה התוכנית הלאומית, שבה שותפים תל"ם, רשות החדשנות, מפא"ת וגורמים נוספים. "התוכנית תוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל, והמכרז שפורסם כעת הוא השלב הראשון שלו. צפויים עוד מכרזים", אמר ד"ר אפלבום.

"אנחנו משוכנעים שהמחשוב הקוונטי הוא הטכנולוגיה העתידית של מדינת ישראל", ציין. "כל העולם מתקדם לכיוון הזה. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת ביצועי מחשב ויכולות עיבוד שלא קיימות כיום".

השימושים במחשוב קוונטי הם, לדבריו, מגוונים, ועיקר החשיבות שלהם הוא בקיצור זמן העיבוד, שהוא "הדבר המשמעותי" בכך. גם ד"ר אפלבום משוכנע שמדינת ישראל חייבת שיהיה לה מחשב קוונטי כחול לבן. הוא ציין כי "בניית מחשב קוונטי הוא יעד, ואני בטוח שנגיע אליו".

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: אלעד גוטמן

למה המדינה נכנסה לנושא, בשעה שיש חברות שמספקות שירותי מחשוב קוונטי?
ד"ר אפלבום: "השירותים שחברות כמו יבמ ואמזון נותנות הם שירותים מסחריים, דרך הענן, והם מאוד מוגבלים. הם לא יתנו לך, למשל, לפתח מעבד על בסיס טכנולוגיות שלך. כלומר, תוכל לעשות חישובים אבל לא לפתח שום דבר חדש. אנחנו רוצים שחברות ישראליות יוכלו לגשת ישירות למעבדי הקוונטום פה, בארץ, ובעתיד גם למחשב שלנו, מאחר שאנחנו סבורים שצריך להיות מכלול שלם שיאפשר פיתוח של המעבד, מערכת ההפעלה והיישומים השונים – ואת זה לא ניתן לעשות אצל החברות הקיימות".

לדברי ד"ר סטופל, "אלביט זיהתה את תחום הקוונטום כבר לפני כמה שנים, ובין יתר היישומים שפיתחנו על בסיס זה היו חיישני הצפנה". הוא ציין כי אחד היישומים מבוססי המחשוב הקוונטי שאלביט בוחנת כיום הוא בתחום האופטי: אלביט שותפה בפיתוח מערכת הלייזר להגנה מפני טילים, באמצעות החברה הבת שלה, אל אופ.

הוא אמר שאלביט תציב במרכז המחשוב הקוונטי שיוקם שלושה אנשי תוכנה, שיסייעו למשתמשים להפיק ערך מוסף טוב יותר משימוש במחשב.

"גם ביישומים צבאיים יש יתרון לשימוש ביכולות המחשוב הקוונטי", ציין ד"ר סטופל. "החיישנים שפותחו בעזרת יכולות המחשוב הקוונטי יכולים לאפשר לטייסים לטוס בתנאי ראות קשים, כמו ערפל". הוא הוסיף ש-"גם נושא ההצפנה הקוונטית נמצא על סדר היום של אלביט, במטרה למנוע אפשרות פריצת אלגוריתמים – נושא שהוא קריטי ביותר".

ד"ר אלון סטופל, הסמנכ"ל והמדען הראשי של אלביט. צילום: יח"צ

האם אלביט תתמודד על בניית מחשב קוונטי?
ד"ר סטופל: "בהחלט. אלביט רואה את עצמה מועמדת להתמודד במכרז זה, ואני מאמין שיש לנו את היכולות לעשות זאת".