מוכרים לגופי הביטחון? אלה אתגרי הרכש שלהם
הטרנספורמציה הדיגיטלית, המחסור בכוח אדם ועוד - כיצד גופים כגון משרד הביטחון, רפאל ואלתא מתמודדים עם האתגרים האלה?
ספקיות IT רבות מוכרות את הפתרונות והשירותים שלהן לכוחות הביטחון. אבל האם הן מודעות לאתגרי הרכש שעומדים בפני הגופים האלה? פאנל שהתקיים באחרונה במסגרת כנס המחשוב הצבאי IT for IDF של אנשים ומחשבים עסק בשאלה: מהם אותם אתגרים?
בין האתגרים שצוינו בפאנל נמנים הטכנולוגיה של המגזר האזרחי ויישומה במגזר הביטחוני, הטרנספורמציה הדיגיטלית ואתגר כוח האדם, בפרט בשל העובדה שצה"ל ושאר כוחות הביטחון מתקשים להציע לאנשי היי-טק את אותו השכר שהם יכולים לקבל "באזרחות".
לדברי פביאנה שטיינברג, סגנית סמנכ"ל וראשת מינהל הרכש לרכש, תקשוב ומודיעין במשרד הביטחון, "חיל האוויר היה הראשון להבין שחל שינוי, ושאם עד היום צה"ל היה פורץ דרך, האזרחות עשתה קפיצה משמעותית".
היא ציינה כי "אנחנו, במערכת הביטחון, משתמשים בשירותים ובמוצרים שבהם הספקים טובים יותר ומפנים את הזמן למה שהצבא טוב בו". לדבריה, "השנה הנוכחית מהווה הזדמנות להיערך לעוד שירותים בצה"ל ובמשרד הביטחון בהיבט הטכנולוגי. אנחנו נערכים לתת לצבא את השירות הנדרש בפרקי זמן מאוד קצרים ולהתמודד עם הענן, כולל במעקב אחרי ההיבט הכלכלי שלו. אנחנו בודקים שצה"ל מבצע את מה שהוא צריך אבל לצד זה, שומר על כספי הציבור".
שטיינברג התייחסה לנושא הטרנספורמציה הדיגיטלית ואמרה כי "צריך לתכנן אותה נכון ולתת את הכלים למנהלים – איך לבצע אותה ובעיקר כיצד להשתמש בכלים הדיגיטליים. משרד הביטחון מנסה להיפתח לנושא, כי אין ברירה, זה העולם החדש".
גילה בן בסט, ראשת היחידה לכלכלת רכש, התייעלות והדרכת רכש במשרד הביטחון, אמרה כי "במכרזים, אנחנו לאו דווקא מחפשים את המחיר הזול. אנחנו מחלקים מכרזים בין ספקים והספק שיגיש את המחיר הנמוך ביותר יקבל עד 10% מהמכרז. מי שיגיש את ההצעה השנייה הטובה ביותר יקבל 40% אם ההצעה שלו תהיה יקרה יותר ב-10% ומעלה מהמחיר בהצעה הנמוכה ביותר".
"בנוסף", אמרה, "בין התנאים במכרזים שאנחנו עורכים נמצא הניסיון. במכרזי שירותים, אנחנו מגדירים מראש מה אנחנו צריכים וכמה אנחנו מוכנים להשקיע".
שגב יואב, סגן מנהל הרכש ברפאל, אמר בהקשר זה ש-"אין לארגונים הביטחוניים דרך לגייס ולשמר עובדים אם הם לא מבצעים אותה. הבנו את זה ברפאל ולשם אנחנו הולכים. אנחנו מבצעים כיום טרנספורמציה דיגיטלית לתחום ההנדסי, וזה רק עניין של זמן עד שנעשה את זה במטה שלנו".
לדבריו, "ההנהלה שלנו הבינה שאנחנו עוברים לעבודה היברידית והוקמה ועדה שהגדירה את התהליכים. רוב התהליכים כבר מוגדרים, לרבות מה ניתן להעביר לעבודה מהבית, במגבלות הביטחון. אלפי מהנדסים שלנו כבר עובדים בצורה היברידית".
דובר נוסף בפאנל היה גדי אילוז, ראש מינהל רכש ולוגיסטיקה באלתא מערכות – חברה בת של התעשייה האווירית. הוא האיר את הזרקור על אתגר נוסף: "ההיצע קטן בהרבה מהביקוש והיצרנים עושים הקצאות מסוימות", אמר. "כך נוצר מצב שתהליכים נמשכים הרבה יותר זמן ומוצרים מסופקים באיטיות מה. כדי לפתור את הבעיה, יש לחתום על חוזים עם לוחות זמנים קשיחים. הסכמים ארוכי טווח משפרים בצורה דרמטית את מצבנו בכל הנוגע להקצאת הרכיבים".
הוא ציין כי "בשיא הבעיות בשרשרת האספקה בזמן האחרון צפנו מעל המים. הבנו שכדי לרכוש אנחנו צריכים להיות הרבה יותר מהירים. הקמנו צוות ייעודי, שכלל אנשי רכש, אנשי הנדסת רכיבים ומתכננים, כדי למצוא פתרונות ולממש אותם בטווח המיידי. בנוסף, הבנו שאין ברירה – עלינו להכניס את היד לכיס ולרכוש עוד לפני שנכנסנו לפרויקטים".
"נושא נוסף וקריטי הוא היחסים ארוכי הטווח בינינו לבין היצרנים", אמר אילוז. "מי שרוצה לעבוד אתנו צריך לרוץ אתנו מרתון. ספקים גדולים מבינים את חשיבות שיתוף הפעולה אתנו".
תגובות
(0)