המשבר העולמי משפיע בטווח הקצר, אבל המחסור בכ"א טכנולוגי יימשך

דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות שפורסם היום, סוקר את התקופה מארס 2021 – מאי 2022, תחילת המשבר הכלכלי בעולם. הדו"ח מצביע על המשך מגמת הביקוש לעובדים.

"יכול להיות שאנו חווים עכשיו סוג של תיקון לאור הנפילות בנאסד"ק, כנראה שחברות יתקשו לגייס כספים ואולי יפטרו עובדים, אבל עדיין עובדים אלו יכולים למצוא תעסוקה. למדנו את זה גם ממשברים קודמים. המחסור בכוח אדם לא נעלם, וימשיך ללוות אותנו, ודווקא בגלל המצב הרעב לכוח אדם עולה", אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בראיון משותף עם אורי גבאי, מנכ"ל ארגון סטארט-אפ ניישן (SNP), בעקבות פרסום הדו"ח.

"שום האטה לא תגרום לכך שהעולם לא יצטרך מתכנתים", אומר בין. הוא מתייחס לאחד הממצאים בדו"ח, שמצא כי יש כיום בענף עלייה במספר המשרות הפתוחות לתפקידים לא טכנולוגיים. "זה נתון מעניין", אומר בין, "המחסור הוא לא רק במקצועות טכנולוגיים, המהווים רק שליש מסך הביקוש, והדרישה ליתר המקצועות תאפשר להרחיב את מעגל המועסקים בענף".

בין התייחס גם לביקורת שהושמעה מפי גורמים בענף על הנתון שפורסם בדו"ח אחר, המצביע על ירידה במספר החברות החדשות שנפתחות, ועל ההסבר, כי הסיבה לכך שיש גידול בחברות הבוגרות. "זה נכון שיש ירידה בכמות החברות החדשות שנפתחות מדי שנה, וצריך להבין שזו מגמה בכל העולם, ובישראל הירידה קצת יותר מתונה", אומר בין.

ההסבר שלו הוא, שיש הרבה מאוד פעילות של חדשנות גם בארגונים גדולים, והחדשנות כבר לא נוצרת רק בסטארט-אפים". מצד שני, לדבריו, "ברור שצריך לדאוג שיהיו חברות צמיחה חדשות, ואנו יודעים שדווקא בתקופות משבר קודמות, של ירידה בשווקים, צמחו חברות מצוינות. כמובן שאנו עוקבים אחרי זה כל הזמן, כי כידוע לך זו המטרה המרכזית של הרשות. אבל אנחנו לא מקימים חברות, אלא דואגים לכך שיהיו תנאים שיאפשרו זאת, ובין היתר אנחנו מסייעים לאותן חברות".

גבאי אומר, כי אחד הממצאים היותר מעניינים הוא העובדה שכיום נדרשת רמת הכשרה שונה למקצועות שונים, ויש אפשרות להיכנס להיי-טק גם למי שלא סיים לימודי תואר, "וזו פעם ראשונה שניסינו למפות את הקשר בין סוגי הכשרה נדרשים לבין ההשכלה, וזה נתון שמביא לא מעט תובנות". לדבריו, "יש לכך השלכות לגבי הגיוון התעסוקתי, כמו, למשל, נשים. גילינו שאחוז הנשים המועסקות בחברות שצמחו מהר גבוה יותר מחברות שצמחו לאט. אפשר לתת לזה כמה פירושים", אומר גבאי, "שאחוז גבוה של נשים בחברה מסייע לצמיחה מהירה, או שחברות שצומחות מהר סומכות על עצמן ומוכנות לפתוח את השורות למגוון רחב יותר של אוכלוסיות".

עם זאת, גבאי אומר, שללא ספק הנתון של ירידה במספר החברות החדשות צריך להיות מדאיג ויש לעקוב אחריו. הוא סבור, שכדי לייצר מצב של המשך פתיחה של חברות הוא יש לעודד את היזמות בכל התחומים, "ופה יש לממשלה תפקיד חשוב, על ידי מתן תמריצים, לאתר את הסוגים השונים של יזמים, שבניגוד לעבר כבר לא מחפשים את האקזיט המיידי, ולסייע להם. אנחנו עוקבים אחר הנושא ומוודאים שלא יירד מרף מסוים, כפי שכרגע המצב.

"כרגע זה מצב שבו אנו צריכים לעקוב אחריו ולוודא שהוא לא נכנס לאזורים מסוכנים", מוסיף בין. "ברמה העקרונית, לא הכמות של החברות החדשות שנפתחות, אלא האיכות שלהן. בישראל עדיין הכמות היא גבוהה ביחס למדינות אחרות, כי ישראל במקום הראשון במדדים של השקעה במו"פ ביחס לתמ"ג, ולכן נוצרת פה הרבה חדשנות. צריך גם לעקוב אחר התחומים החדשים, כי יש גלים. בעבר דיברו על פריצת דרך בתחום המדיה, אחר כך גלים של פינטק, וסייבר. תפקידנו לוודא שהיזמים הישראלים ימשיכו לפתח תחומים חדשים שבהם ישראל עדייו לא מובילה", אומר בין.

האם אנחנו במשבר אמיתי? בין לא ממהר לתייג את המצב ככזה ומנמק: "אני מסכים איתך שבמצב הנוכחי יש אי ודאות לגבי כמה זמן הוא יימשך, יש תחזיות כאלו ואחרות. אנו עוקבים אחר מה שקורה בשוק, עוקבים אחר הגיוסים, וכרגע המצב מוגדר כתיקון. אנחנו נותנים לכוחות השוק לעשות את שלהם, אבל עם היד על הדופק. למשל, בקורונה היו לא מעט חברות שחשבנו שהן טובות מאוד, אבל הן לא הצליחו לגייס, ואז הקמנו את המסלול המהיר למענקים כדי לתת להן חמצן".

גבאי מסכים עם בין, שבטווח הארוך הביקוש לתקנים טכנולוגיים יגדל, אבל בטווח הקצר, בעיקר בגלל מה שקרה בשנה האחרונה, ועכשיו יש תיקון, הוא יכול להיות מאוד חריף. "אין ספק שאנחנו צריכים להיות ערוכים לסוג של רכבת הרים, והעובדה שדווקא עכשיו יש חוסר יציבות במערכת הפוליטית לא מקילה על המצב", הוא אומר.