בשורת צמצום המחסור בעובדי היי-טק יכולה לבוא מכפר קאסם ומרהט

המחסור בכוח אדם בענף ההיי-טק בישראל, שהולך ומחריף, גורם להנהלות ארגונים להבין את הצורך בהרחבת המעגל שממנו מגיעים העובדים והמנהלים. גם אם הם לא עושים הרבה בתחום, המנכ"לים ומנהלי משאבי האנוש בארגונים רבים מבינים שהם לא יכולים עוד להסתמך רק על עתודות כוח האדם ה-"קלאסיות" של ההיי-טק: יוצאי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, "חבר מביא חבר" ועוד.

גם בממשלה מבינים את זה: ראש הממשלה, נפתלי בנט, קרא היום (ג') לתעשיית ההיי-טק להיפתח למגזרים נוספים בחברה הישראלית, שלא מיוצגים בה מספיק. אחד מאותם מגזרים הוא החברה הערבית. יש כמה חברות ועמותות שפועלות על מנת להעלות את שיעור המועסקים הערבים בהיי-טק הישראלי, כאשר אחד מהם הוא עמותת מונא – או, בשמה המלא, מונא – חלל לשינוי. הארגון פועל להגברת התעסוקה בענף הטכנולוגיה העלית של ערבים, אבל גם של בני החברות החרדית, האתיופית והרוסית, ושל תושבים מהפריפריה. הוא מפעיל רשת של מקומות שבהם ניתנים, בחינם, הכשרה וסיוע לבעלי תואר בהנדסה, ביישובים כגון רהט, כפר קאסם, מג'ד אל כרום ובאר שבע.

לדברי סובחי סג'יר, מנהל קשרי קהילה במונא, הבשורה של צמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק תבוא משם, או לפחות גם משם. "יש בחברה הערבית פוטנציאל רב לעבודה בהיי-טק, שיכול לסייע בצמצום המחסור", הוא אמר לאנשים ומחשבים. "בתקופה האחרונה חל גידול מרשים במספרם של הצעירים מהחברה הערבית שלומדים את מקצועות ההיי-טק באקדמיה. יש לציין ש-68% מכלל הסטודנטים הערבים הם נשים".

שני נתונים שסג'יר מציין בסיפוק הם ש-"בין 2016 ל-2020 הוכפל מספר הסטודנטים הערביים באוניברסיטת תל אביב, ובשנת הלימודים הקודמת, תשפ"א (2020-2021), הסטודנטים הערבים היוו 17% מכלל הסטודנטים במקצועות ההיי-טק". הוא ציין כי "בוגרי המגמות הטכנולוגיות מהחברה הערבית מעדיפים חברות גדולות ובינלאומיות".

אחד המרכזים של מונא – חלל לשינוי. צילום: יח"צ

כשמדברים על מיעוט ההיי-טקיסטים בפריפריה, מציינים שהחינוך באזורים אלה פחות טוב מאשר במרכז הארץ. מה המצב בחברה הערבית?
"מערכת החינוך בחברה הערבית, וגם המערכת התומכת, לא מצליחות לתת מענה לדרישות, וזה מתבטא בהכוון מקצועי לקוי וחסר, חוסר חיבור עם התעשייה, ומיומנויות אישיות ומקצועיות לא מספיק בשלות. יש חוסר יכולת לחבר בין הרצון האישי והנטיות האישיות של התלמידים למגמות המתאימות. אומרים לצעיר: 'תלמד את מה שאתה אוהב', אבל איך הוא ידע מה הוא אוהב אם הוא לא נחשף לכלל המקצועות, כולל לאלה הטכנולוגיים?"

"אצלנו", אמר סג'יר, "אותו נערה ואותה נערה לומדים בסביבה של מהנדסים, שמהווים עבורם מודל לחיקוי. בכך, הם רוכשים אמון בעצמם וביטחון עצמי. המודל של מונא – חלל לשינוי הוא מרכז הכשרות ומרכז פיתוח יזמויות עם מרחב חדשנות ותוכניות לילדים, כשהכול נמצא באותו המקום וכולם לומדים אלה מאלה. זה עושה אימפקט. פיתחנו את המודל הזה יחד עם שגרירות ארצות הברית ובנק הפועלים".

רבים מעובדי ההיי-טק הפוטנציאליים בחברה הערבית הם חסרי ידע וניסיון. מה הם צריכים לעשות כדי שהמעסיקים יהיו מוכנים לקבל אותם?
"לרכוש את אותם ידע וניסיון, ואת זה הם יכולים לעשות אצלנו. יש למונא את .P.B.L – גוף שבמסגרתו אנחנו נותנים מענה משולב של למידה על בסיס פרויקט. כלומר, ידע וניסיון ביחד, בעת ובעונה אחת. כך הצעיר הערבי צובר ידע וניסיון, ומגיע לראיון העבודה מעמדה יותר בשלה".

סג'יר ציין כי "אנחנו מאמינים שכמו עורכי דין, רופאים ורוקחים, גם המהנדסים צריכים תקופת סטאז', שתעזור להם לראות את המערכת בכללותה. אנחנו מציעים להם תקופת הכשרה בסביבה דמוית מפעל, יחד עם פעילות פסיכולוגית-תעסוקתית לשיפור המיומנויות האישיות שלהם. זה מודל שמספק לתעשייה מהנדס עם ראייה רחבה יותר ועם מיומנויות להתמודד עם האתגרים שלה, כך שגם המעסיקים וגם המועמדים הפוטנציאליים מרוויחים ממנו".