מדוע הנגב והגליל לא מוצפים בחברות היי-טק?

ההיי-טק חשוף בתקופה האחרונה לביקורת הולכת וגוברת על מיעוט החברות שנמצאות בפריפריה ועוברות אליה – דבר שמעמיק את הפערים הקיימים בין המרכז לאזורים אלה. השר לפיתוח הנגב והגליל, עודד פורר (שמשמש גם שר החקלאות), הוא השר שמשרדו אחראי לעידוד חברות היי-טק לעבור לפריפריה ולהגדיל את חלקן של חברות אלה באזורים המרוחקים יותר. ימים אחדים לפני שהממשלה והכנסת מגיעות, ככל הנראה, אל קיצן, השר פורר הסביר בראיון לאנשים ומחשבים את תפיסת העולם שלו לגבי הבאת חברות היי-טק לנגב ולגליל.

לדבריו, אחת הסיבות שאין מספיק חברות היי-טק בפריפריה היא העובדה שאין באזורים אלה מספיק תשתיות – בתחומי התחבורה, החינוך, הבריאות, התרבות ובעוד תחומים שמושכים אנשים לעבור מקום מגורים. "הקלות במס כבר לא עובדות והן לא מספיקות. איש היי-טק שרוצה לעבור לנגב צריך לדעת שיהיו שם תעסוקה לשני בני הזוג ובתי ספר לילדים, ושהוא לא יצטרך לנסוע לתל אביב כדי לבלות", אמר.

בקדנציה הקצרה של הממשלה, פורר פעל על מנת להפוך ישובים בפריפריה למרכזים עצמאיים, שמספקים שירותים לעצמם ולסביבה. זאת, במטרה שהם יוכלו להתחרות עם ישובים אחרים, לרבות במרכז הארץ, ושהילדים ובני הנוער בפריפריה יקבלו את החינוך הכי טוב, כדי שסיכוייהם להתקבל ללימודים אקדמיים ולעבודה יהיו שווים לאלה של בני גילאים אלה במרכז הארץ. המשרד לפיתוח הנגב והגליל שותף תחתיו להשקעות במיזמים משותפים עם משרדי ממשלה שונים.

אחת מאותן השקעות באה לידי ביטוי במכרז ראשון מסוגו שמסתיים בימים אלה לבחירת חברה שתקים לעסקים בפריפריה חנויות אינטרנטיות, כדי שהם יוכלו להרחיב את הפעילות העסקית שלהם – בהשקעה של 45 מיליון שקלים. בנוסף, הממשלה משקיעה בהקמת מרכזי חדשנות בבאר שבע ובדימונה, שיאכלסו יזמים בתחום ההיי-טק, ומרכזי חינוך להכשרת בני נוער למקצועות המחר. "המטרה היא שתושבי הפריפירה יוכלו לעבוד באזור שבו הם גרים ולא יצטרכו לבלות שעות בכבישים כדי לנסוע למרכז על מנת להתפרנס", אמר פורר.

טקס חנוכת מרכז החדשנות בבאר שבע. השר עודד פורר שלישי מימין, ולימינו ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: דייגו מיטלברג

"חייבים להפוך את הנגב למרכז בפני עצמו"

הראיון עם פורר נערך בתחילת השבוע, עוד לפני ההחלטה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, לפרק את הממשלה, והפך לראיון סיכום רק בדיעבד. לרשות פורר עמדה, למעשה, שנה אחת ליישום תוכניותיו. מדובר במעט זמן, אבל לדבריו, זה מספיק זמן כדי להתחיל להניע תהליכים שיביאו את השינוי.

כיצד אתה רואה את השילוב של החדשנות וההיי-טק בפיתוח הנגב והגליל?
"הפערים בין הפריפריה למרכז אינם חדשים וזה אתגר של שנים. פיזור האוכלוסייה בישראל לא הגיוני, ואם זה יימשך בעשורים הבאים, לא נוכל לקיים כלכלה הגיונית. היעד שהצבתי לעצמי בתחילת הקדנציה הוא שאני לא רוצה להפוך את ערי הנגב והגליל לערי שינה, שהתושבים שלהם מבלים חצי מזמנם על הכבישים. אנחנו חייבים להפוך את הנגב למרכז בפני עצמו, וכך גם את הגליל".

היעדים האלה קיימים כבר שנים, אבל חברות ההיי-טק עדיין לא נוהרות לאזורים אלה.
"אמת, מפני שאין שם את מעטפת השירותים והאקו-סיסטם שחברות אלה צריכות לקבל עם הגעתן לפריפריה. חברות היי-טק לא עוברות לפריפריה רק בגלל הטבות מס – זה כבר לא עובד".

איך משנים את זה?
"אלה תהליכים ארוכי טווח, שהתחלנו בהם לאחר עשרות שנים של הזנחה. הדבר המרכזי שעשינו השנה הוא שבפעם הראשונה התקיים שיתוף פעולה אמיתי בין כל המשרדים הממשלתיים שקשורים בפריפריה, כל אחד בתחומו: חינוך, בריאות, המשרד שלנו ועוד, וגם הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך, למשל, יחד עם משרד החינוך אנחנו מקדמים הקמת מרכזים לחינוך מדעי שילמדו שם מתמטיקה, פיזיקה כימיה ואת שאר מקצועות המדעיים, ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף, בשבוע שעבר הנחנו אבן פינה למרכז חדשנות בדימונה, שדומה לזה שכבר פועל בבאר שבע. המרכז יעבוד במתכונת של חללי עבודה ויאפשר ליזמים של חברות סטארט-אפ בראשית דרכן לעבוד שם במחירי שכירות זולים יחסית. המקום יכלול בנוסף מרכז להכשרות מקצועיות שונות. הוא ייתן שירות גם לערד, וכך זה יהיה בעוד ישובים בצפון ובדרום. זה יגדיל את הכדאיות של חברות ההיי-טק להגיע לאזורים אלה – להעביר לשם עובדים ולהעסיק עובדים מקומיים. הקצינו לזה 20 מיליון שקלים בשנה האחרונה".

אז בעצם, אתם מייצרים עבור חברות ההיי-טק את המעטפת כדי להגיע לפריפריה, אבל לא פועלים מולן ישירות.
"לא רק. פועל גם מול חברות כמו התעשיה האווירית, שמעבירה לירוחם מפעל מעטרות. קל לנו יותר לעבוד בנושא זה מול חברות ממשלתיות ותעשיות ביטחוניות, כי חברות ההיי-טק הן פרטיות".

הכניסה למרכז היי-טק שכבר קיים בפריפריה – פארק תעשיות בר לב שבגליל. צילום: קרלוס הגדול, מתוך ויקיפדיה

מה עם יישובי הצפון?
"גם בצפון וגם בדרום אנחנו מקימים תשתיות ליזמויות חדשנות שמתאימות לאזור. לדוגמה, מרכז הפודטק בקריית שמונה. העברתי החלטת ממשלה להקים שם מרכז מחקר בינלאומי למזון בגלל האקו-סיסטם שיש באזור. בדרום אנחנו הולכים על מיזם ענק – פארק תעשיות של חקלאות מדברית, יחד עם עיריית אילת ויישובי חבל אילות. זאת, כדי לשנות את ההנחה שלפיה אילת זה רק תיירות. יש שם פוטנציאל אדיר".

כיצד מסייעים לתושבי הפריפריה לקבל הזדמנות שווה בעסקים ובמסחר?
"זאת נקודה מאוד חשובה, שעלתה במיוחד בתקופת הקורונה. עסקים שלא היו ערוכים לאי-קומרס – לא שרדו. אלא היו גם עסקים בפריפריה ששרדו, ואפילו הגדילו את הפעילות שלהם. כאן עשינו את אחד המהלכים החשובים ביותר של הממשלה: פרסמנו מכרז בהיקף של 45 מיליון שקלים לבחירת חברה שתסייע לתושבי הפריפריה להקים חנויות דיגיטליות, כולל הדרכה, הטמעה ואספקת כלים. זאת, כדי שעסקים בפריפריה הרחוקה, שפועלים באזורים אלה, יוכלו להתרחב למקומות חדשים בעזרת המסחר המקוון. המכרז כבר הסתיים ואנחנו בודקים את ההצעות, שהגיעו מחברות מובילות. זה יכול להיות שינוי אדיר עבור התושבים שם ופוטנציאל ליצירת עוד מקומות תעסוקה".

בסופו של דבר, נראה שנושא הפריפריה לא נמצא בסדר עדיפויות לאומי. התקציב שלכם הוא כחצי מיליארד שקלים בלבד.
"כשנכנסתי לתפקיד הוא עמד על הרבה פחות. אבל זה כסף גמיש, כי הוא חלק משיתופי פעולה בין המשרדים השונים – שגם זה שינוי שהממשלה הזאת הצליחה לעשות. וזה מביא כבר לתוצאות, כמו מעבר צה"ל לדרום, ומגעים עם חברות רב לאומיות ועם התעשיה האווירית".

מה לגבי ערים חכמות בפריפריה? גם זה אמצעי לצמצום פערים.
"נכון, והוצאנו מכרז גדול, בהיקף של 200 מיליון שקלים, לעידוד רשויות מקומיות בפריפריה לבצע פרויקטים שונים, כולל של ערים חכמות. בעיה מרכזית של רשויות מקומיות בפריפריה היא העדר תקציבים לממש פרויקטים כגון של ערים חכמות, כי יש להן דברים דחופים יותר לעשות, והמשרד שלנו מסייע להן. זה כולל גם רשויות במגזרים הערבי והחרדי".