"זמן הפיתוח בלואו קוד התקצר פי שבעה"

לפי גילי רגב, מנכ''ל פרוסיד, שנאם היום (ג') בפתח כנס Low-Code/No Code, "מדובר בהתפתחות מדהימה שמתחוללת בתחום בעולם, כמו גם בשוק הישראלי"

גילי רגב, מנכ''ל פרוסיד.

"תחום הלואו קוד (Low-Code) נמשך כבר כמה שנים, אבל עבר בשלות מואצת באחרונה. בין שלל הסיבות לכך, המניע המרכזי להאצה האמורה הוא שזמן הפיתוח בצורה של קוד מועט, או בלא קוד כלל, ובעקבותיו זמן ההגעה של השירות או האפליקציה לשוק, התקצר פי שבעה", כך אמר גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד.

רגב דיבר בפתח כנס Low-Code/No Code. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם איסט בתל אביב, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי רגב, "כאשר נכנסנו לתחום, האמנו שאנו הולכים בדרך לא זרועה, במדבר. אולם מסתבר שמדובר בהתפתחות מדהימה שמתחוללת בתחום בעולם, כמו גם בשוק הישראלי".

"הסיבות להאצה של עולמות הלואו קוד ונואו קוד", לדברי רגב, "היא הצורך, והקושי, להשיג עובדי פיתוח מוכשרים. וגם, כאשר משיגים מפתחים מוכשרים, יש קושי לשמר אותם לאורך זמן, ועלותם גבוהה. זאת, לצד הגידול הדרמטי בדרישה לפיתוחים שונים לטובת עולם הדיגיטל, מה שפעמים רבות מהווה צוואר בקבוק בפיתוח. כך, כמות המפתחים קטנה מכמות אנשי הידע והתהליכים".

"אנו בתחילתה של עוד מהפכה"

"אל הטווח הזה, הפער שנוצר בין הצרכים והמצאי בעולם הפיתוח מועט הקוד", אמר רגב, "נכנסו חברות עם פתרונות Low-Code/No Code, לטובת צמצום הפער. כך, חברות המחקר צופות כי עד שנת 2023, כ-70% מהפיתוחים של אפליקציות בעולם יהיו מבוססי לואו קוד. בתחילה הנתון עמד על 66% ואז תיקנו אותו. המשמעות היא שאנו בתחילתה של עוד מהפכה".

לדברי רגב, "ישנן כמה סיבות מדוע מגמת הפיתוח בלאו קוד, או בקוד מועט, צמחה בתקופה האחרונה: לצד זמן ההגעה לשוק, המתקצר דרמטית, יש צמצום משמעותי של עלויות הפיתוח. סיבה נוספת היא שפיתוח באופן זה נותן מענה למחסור בהיקף המפתחים באיכות גבוהה. בנוסף, פיתוח שכזה מעניק רמה גבוהה יותר של אבטחת מידע ומצמצם את עלויות התחזוקה של השירות המפותח. על כל אלה, הטכנולוגיות של פיתוח Low-Code/No Code – הבשילו".

פיתוח Low-Code/No Code.

פיתוח Low-Code/No Code. צילום: BigStock

"עולם פיתוח התוכנה הוא תחום רותח כרגע"

"מאז סוף 2019", אמר רגב, "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם אאוט סיסטמס (OutSystems). הם קיימים זה שני עשורים ופיתחו פלטפורמה אשר מאפשרת לארגוני אנטרפרייז פיתוח תוכנה כמעט בלא כתיבת קוד, בדגש על תכנות באמצעות ממשקים גרפיים וקונפיגורציות. אחד היתרונות של סביבת הפיתוח מבוססת ה-Low-Code של אאוט סיסטמס הוא החיסכון הדרמטי בהוצאות הפיתוח, שהן משמעותיות בעולמות ה-IT. הסביבות הללו מצריכות כוח אדם טכנולוגי יקר פחות, והתוצרים מתקבלים במהירות רבה יותר. זה משפיע על תקציב הפיתוח ומפנה משאבים לקידום יותר פעילויות פיתוח, וביצוע תוכניות עבודה עמוקות ועשירות יותר ביחס ליכולות של סביבות הפיתוח המסורתיות".

רגב הוסיף כי "החברה יציבה, גייסה כ-50 מיליון דולר, היא פעילה ב-87 מדינות ולה 640 אלף חברי קהילה, העובדים ב-22 מגזרי תעשייה שונים. על לקוחותיה בארץ נמנים מכבי שירותי בריאות, פיוניר ובזק בינלאומי".

"פתרונות ה-Low-Code מביאים איתם מהפכה תעשייתית של ממש, ומשנים בלא הכר את יעילות הארגונים ואת מהירות התגובה שלהם", סיכם רגב. "עולם פיתוח התוכנה הוא תחום רותח כרגע, והוא מהווה 'משנה משחק' עבור מנהלי פיתוח במגוון רחב של ארגונים, כי הוא מאפשר פיתוח – בלא פשרה לגבי התפוקות, האבטחה, יכולת הגידול (סקיילביליות), השימוש מחדש (Reuse), ועל היכולות הטכנולוגיות של המערכות המפותחות".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מוהנדס

    לואו קוד/נו קוד היה כאן תמיד. מחוללי יישומים, יישומי טבלאות כמו אקסל,ויזואל בייסיק וכד'. והיום גם כלים לבניית אתרים בקלות. הכל נוח וקל כל עוד מה שאתה צריך תואם את מה שהתכוונו אליו מראש מפתחי הכלי וזה סבבה לגמרי. אבל אם אתה צריך משהו טיפה שונה. עיצוב אחר, התנהגות שונה, תמיד תגיע לכתיבת קוד במסווה כזה או אחר

  2. אלי ויסברט

    מחזור רעיון של מחוללי היישומים משנות ה-80. הסוגייה הקשה בתפישה היא הפיקוח על חבילות המנוע שמאחורי הקונספט שאינן מכילות רכיבים זדוניים. ראו לדוגמה קוד זדוני בחבילות ב-github.

אירועים קרובים