מדוע האוניברסיטאות לא ממשיכות עם הלימודים ההיברידיים?

סיום הקורונה והחזרה לשגרה החזירו גם את שיטות ההוראה במרבית המוסדות האקדמיים להוראה פרונטלית, והחלק של הלמידה ההיברידית – הצטמצם. זאת ועוד, היעדר יישום תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בחלק מהמוסדות האקדמיים, גורם ללא מעט טרטורים לסטודנטים, שנאלצים להגיע פיזית כדי להגיש טפסים ומחברות כדי לערער על ציון, בעוד שניתן בקלות לעשות זאת באופן דיגיטלי.

הנושא המסוים עלה בדיון שנערך אתמול (ג') בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, לרגל יום הסטודנט.

יו"ר הוועדה, ח"כ יעל רון בן-משה, (כחול לבן) ניהלה את הדיון בנושא הלמידה ההיברידית, ובסיומו דרשה מהמל"ג להאיץ את תהליכי הלמידה מרחוק ולשתף בכך גם את הסטודנטים ואת נציגי הסגל האקדמי.

"הכנסת עסקה במהלך תקופת הקורונה בנושא הדיגיטציה, כך שאין מדובר בנושא חדש. לראשי האוניברסיטאות והמכללות היה די זמן ללמוד את הנושא ולבצע את ההתאמות וקפיצת המדרגה הנדרשת", אמרה בן-משה.

"יש אוכלוסיות שעבורן השיפור בתחום הטכנולוגי יכול להיות הפער שבין לצאת ללמוד או לוותר. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לשלם על נסיעות או לשכור דירה בקרבת מוסד הלימודים, יש סטודנטים עם ילדים, יש סטודנטים רבים שעובדים במשרה מלאה והנושא הדיגיטלי יכול להוות עבורם פתרון קריטי", המשיכה וציינה ח"כ בן-משה.

תום נדיל, מנהל תחום האקדמיה בהתאחדות הסטודנטים. צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מחצית הסטודנטים בעד שילוב בין למידה מקוונת ופרונטלית

בדיון השתתף תום נדיל, מנהל תחום האקדמיה בהתאחדות הסטודנטים, שאמר בין היתר: "העברת התכנים במוסדות האקדמיים נשארו עדיין במודל של סטודנט ומרצה, כפי שהיה בימי ראשית האקדמיה, וזאת למרות שישנם אמצעים שיכולים לשפר את הלמידה המקוונת ובכך להקל על הסטודנטים". נדיל ציין כי על פי סקר שנערך בקרב הסטודנטים בשנה שעברה, מחציתם בעד שילוב בין הלמידה המקוונת והלמידה הפרונטלית.

"בתקופת הקורונה, שבה היו לימודים מרחוק, 34 אחוז מהסטודנטים שינו את תוכניותיהם למעבר דירה בעקבות הלמידה המקוונת", הרחיב נדיל. כיום מותר למוסדות האקדמיים לשלב עד שליש מתוכנית הלימודים בצורה מקוונת, ונדיל קרא למל"ג לאפשר לאוניברסיטאות לחייב את האוניברסיטאות להגדיל את החלק של לימודים היברידיים. 

יו"ר אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי רופין, מתן כרמי, ציין כי "היעדר הדיגיטציה בתהליכי הלימוד, גורם לסטודנטים לבזבז זמן כדי להגיש טפסים שונים, בעוד שאפשר להעביר אותם בצורה דיגיטלית". הוא ציין ש"כשסטודנט מבקש לערער על ציון בבחינה, ישנם מרצים שמתעקשים שנגיע פיזית עם מחברת הבחינה, וזאת למרות שהמחברות נסרקות במערכת. זה מקשה עלינו מאוד, במיוחד בתקופת בחינות".

הדיון בוועדת הכנסת לתלונות הציבור. צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה יהיה הערך המוסף של המרצה?

פרופ' ניצה דוידוביץ, ראש הפורום לקידום ההוראה בישראל, אמרה כי "דיגיטציה חשובה, אך צריך לשאול מה יהיו ההשפעות שלה על כולנו. מה יהיה הערך המוסף של המרצה? מטרת הלימוד היא לא רק ללמוד את החומר, אלא גם ביכולת של הסטודנט לדעת להעביר אותו הלאה", טענה פרופ' דוידוביץ. 

בתום הדיון, פנתה יו"ר הוועדה ח"כ בן-משה למל"ג וביקשה להתחיל בתהליך גיבוש סטנדרטים בתחום השירות לסטודנטים מרחוק, ולשלב בדיונים נציגי סטודנטים ממגוון החברה הישראלית ונציגים מהסגל הזוטר והבכיר ממגוון מוסדות אקדמיים. כמו כן, ביקשה יו"ר הוועדה להציג מסקנות על שילוב ביתר שאת של למידה היברידית. "אני קוראת לכל אחת ואחד המעוניינים ללמוד – עשו זאת, לכו ללמוד ולהתפתח", סיכמה.