אבחון מוקדם של אלצהיימר: האם מההיי-טק הישראלי תצא הבשורה?

מחלת האלצהיימר היא אחת המחלות היותר אכזריות – לחולה, אבל גם, ואולי אף בעיקר, לסובבים אותו. אט אט, הזיכרון של החולה הולך ואובד, עד שנגרם נזק בלתי הפיך לתאי מוח שלו והוא לא מזהה אפילו את בני משפחתו הקרובים ביותר.

שלושה גופים מבקשים לרתום את הטכנולוגיה הישראלית כדי לענות על אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בהתמודדות של העולם הרפואי עם האלצהיימר: לנבא סיכון למחלה ולאבחן אותה בשלב מוקדם. השלושה – רוש ישראל, סטארט-אפ ניישן סנטרל ו-ROX – הכריזו על תחרות סטארט-אפים בתחום בשם אתגר האלצהיימר. לקראת התחרות יצאו גופים אלה בקול קורא להצגת פיתוחים שיסייעו באבחון מוקדם של המחלה או בבדיקות סקר שיחזו את הסיכון לחלות. בוועדה המייעצת של אתגר האלצהיימר חברים נציגים של רוש העולמית, רופאים מובילים בתחום האלצהיימר, נציג המכון הטכנולוגי חולון (HIT) וד"ר אירית יניב, מנכ"לית קרן ההון-סיכון אלמדה ונצ'רס.

הזוכים בתחרות, שניתן להגיש מועמדות אליה עד מחרתיים (ג'), יקבלו מענק בסך של 100 אלף שקלים, בנוסף לבדיקת מערכות על ידי חממת ROX של רוש העולמית בגרמניה, וייעוץ מקצועי על ידי מומחי אלצהיימר מובילים, וכן אנשי HIT ואלמדה ונצ'רס.

במסגרת התחרות יתבקשו המפתחים להציג פתרונות טכנולוגיים-דיגיטליים שמותאמים להפעלה עצמאית ופשוטה עבור הקהל הרחב. הפתרונות צריכים להיות מבוססים על מכשור וחומרה קיימים וזמינים, דוגמת סמארטפונים. בנוסף, מתבקשים המועמדים להקפיד על פתרונות שאינם פולשניים, וכאלה שמסוגלים לייצר יכולת חישובית המאפשרת אבחון או ניטור, כמו גם על אפשרות לממשק עם פרוטוקול הדטה של מערכת הבריאות. לחילופין, באפשרות המועמדים להציג פתרון דיגיטלי מתחום הביולוגיה שישלב ביו-מרקרים, שיכולים לנבא את הסיכוי לחלות באלצהיימר או לאבחן את המחלה בשלב המוקדם.

"חלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם האלצהיימר"

לדברי מנכ"ל רוש ישראל, אבי דנציגר, "מתקיים מאמץ עולמי להתמודדות עם מחלת האלצהיימר, שפוגעת בעשרות מיליוני מבוגרים בעולם. לישראל וליזמים המבריקים שיש כאן בתחום הביו-טכנולוגיה יכולה להיות תרומה חשובה בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שיסייעו למאמץ העולמי הזה".

ד"ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית החולים איכילוב, שחברה בוועדה המייעצת של התחרות, אמרה כי "אלצהיימר היא מחלה מתמשכת, שמתחילה ממחלה שקטה, הרבה שנים לפני שמתחילים הסימפטומים, ובהמשכה ירידה קוגניטיבית שהולכת ומחמירה, עד שבסופו של דבר זה מגיע למצב של דמנציה. או אז, האדם מפסיק להיות עצמאי, עם פגיעה בלתי הפיכה בתאי מוח. אנחנו מנסים להקדים את הטיפול כדי למנוע את הפגיעה העתידית בתאי המוח. זהו אתגר לא פשוט, כי אנחנו צריכים לזהות את השינויים המוחיים כשאדם נראה בריא לגמרי מבחוץ. הניסיון הוא לאתר את השינויים המוקדמים של המחלה, להבין את המנגנון וליצור חלון להתערבות טיפולית עוד לפני שיש פגיעה בלתי הפיכה בתאי מוח".

בעולם חיים כ-55 מיליון איש עם דמנציה, מתוכם כ-150 אלף בישראל. שכיחותה של הדמנציה עומדת על 11.6% מכלל האוכלוסייה בגילאים 65+ בישראל, ובמדינות ה- OECD הנתון עומד על 17.1%. כלומר, בכל שלוש שניות מאובחן אדם חדש שסובל מדמנציה במקום כלשהו בעולם. שכיחותה של הדמנציה תמשיך לטפס, כאשר הצפי הוא שעד 2050 נראה גידול של 56.5% בחולים הדמנטיים בישראל ושל 47.7% בממוצע בעולם. יחד עם זאת ועל אף התפשטותה של המחלה בשל הזדקנות האוכלוסייה, האבחון המוקדם שלה עומד על בין 20% ל-50% מהחולים בלבד.