"מדעני הנתונים מהווים נתח משמעותי בין עובדי ההיי-טק"

"בעולם שבו לא מפסיקים למצוא פתרונות לבעיות היום יום שלנו, ובעולם שבו רבים במקצועות ההיי-טק השונים נוהרים לעולמות המחשוב והתכנות – מדעני הנתונים מתחילים לתפוס נפח משמעותי בעבודה בענף הטכנולוגיה", כך אמר פרופ' שמואל איציקוביץ', ראש התוכנית למדעי הנתונים במסלול האקדמי של המכללה למינהל.

לדבריו, "בעקבות הפיתוח המהיר של האפליקציות בימינו, נוצרו בכל חברה וארגון מאגרים עתירי נתונים דיגיטליים, שיודעים להגיד מה הלקוח אוהב ומה פחות, מה מוכר יותר ואיזה מוצר משתלם לחברה יותר להוציא לשוק בשנה הקרובה". הוא ציין כי "כל ארגון מודרני נדרש להיות רלוונטי ומהיר, על מנת להתחרות בשוק התעשייה, ועל כן, צריך לנתח את מאגר הנתונים שלו, לחקור אותם ולבנות צפי. זאת, על מנת להישאר במרכז העניינים ולספק את רצונותיהם של הלקוחות, וכדי לתכנן מהלכים ארוכי טווח ולפתח מוצרים חדשים".

"הקורונה העצימה את החשיבות של מדע הנתונים"

פרופ' איציקוביץ' אמר כי "תקופת הקורונה העצימה את החשיבות של מדע הנתונים, והציבור הרחב נחשף לתוצריו בכל ערב, כאשר קיבל את נתוני התחלואה בקורונה, שהתבססו על תחום זה".

לדבריו, התעשייה צמאה לבוגרי לימודי מדעי הנתונים. "כמות הנתונים הולכת ומתעצמת בכל יום, ובכל חברה קיים צורך לעבוד על בסיס נתונים מדויקים. בכל חודש אני מקבל פניות מארגונים שונים, עם בסך הכול 20-30 משרות של מדעני נתונים".

כמו כן, פרופ' איציקוביץ' דיבר על הידע הנדרש על מנת להתמחות במקצוע מדע הנתונים: "מקצוע זה דורש ידע מסוים במדעי המחשב, אבל לא ברמת פיתוח האפליקציות. יש בו צורך בסטטיסטיקה, מתמטיקה ויכולת עיבוד נתונים לאורך כל מחזור החיים שלהם – משלב האיסוף ועד לניתוחם ולהסקת המסקנות".

הפתרון: מערכת החינוך

"הדרך להגדלת כוח האדם בתחום זה היא שילובו במקצועות הלימוד בבתי הספר התיכוניים, ואף היסודיים", אמר. "החשיבות של מהלך זה היא לא רק בהקניית המקצוע, אלא גם כדי לאפשר לבני הנוער, שחשופים להרבה פייק ניוז, לדעת להבין מה מקורם ולהחליט לגביהם".

פרופ' איציקוביץ' השתתף בכנס בתחום מדעי הנתונים, שערך בשבוע שעבר המסלול האקדמי של המכללה למינהל. בכנס השתתפה גם רונית נחמיה, המפקחת על לימודי מדעי הנתונים במשרד החינוך, שאמרה כי בשנת הלימודים הבאה ייפתחו מגמות של מדעי הנתונים בעוד 42 בתי ספר, בנוסף ל-37 שבהם נלמד המקצוע כיום.