"יש כאן רצון עז לאמץ טכנולוגיות ישראליות ולהשקיע גם בארץ"

אמיר חייק, שגריר ישראל באיחוד האמירויות,

בחודש אוקטובר 2021 מונה אמיר חייק לתפקיד שגריר ישראל באיחוד האמירויות, ובכך הפך לשגריר הראשון של מדינת ישראל במדינה זו, שנה וחצי לאחר "הסכמי אברהם".

חייק מילא עד כה שורה ארוכה של תפקידים בכירים בסקטור הציבורי והעסקי. בין היתר, כיהן כמנכ"ל משרד המסחר והתעשייה, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, ובאחרונה, בטרם מונה לתפקיד זה, היה נשיא התאחדות המלונות בישראל ויו"ר תאגיד המיחזור אל"ה.

בראיון לרגל יום העצמאות ממקום מושבן באבו דאבי, אומר חייק, כי מבין כל התפקידים הציבוריים שעשה עד כה זה התפקיד המאתגר והמעניין ביותר שהיה לו, ובראיון הוא מתייחס למהות הקשרים המיוחדים עם איחוד האמירויות, על הסכמי הסחר הצפויים להיחתם והקמת הקרן הדו-לאומית, שתאיץ, לדבריו, את היקף הסחר בין שתי המדינות, שעמד בשנת 2021 על 1.154 מיליארד דולר, ומגמת הגידול היא בקצב מהיר.

אמיר חייק, כיצד אתה מסכם את השנה הראשונה כשגריר במדינה מיוחדת זו?

"יש פה אתגר מאוד גדול. מעבר לאתגר המקצועי של אופי התפקיד כשגריר, יש משמעות מיוחדת, עבורי לפחות, שמוניתי להיות השגריר הראשון במדינה שמיקומה בעולם הערבי. יש לה מקום חשוב בכלכלה העולמית, גם בהשפעה על יתר המדינות, ומעבר לכך יש פה רצון עז לעשות עסקים עם ישראל, לאמץ טכנולוגיות ולהשקיע גם בארץ".

"הסכמי אברהם" יצרו הרבה ציפיות לשת"פ בהיי-טק ובכלל. איפה זה עומד היום?

"אין זה סוד שהיו פה יחסים לפני כן, וחברות רבות, חלקן גדולות, פועלות כאן גם היום, והן לא רצות לפרסם על כל עסקה שהן עושות, כי כך מקובל פה, כמו בכלל בעולם העסקים. זה דבר שעדיין לא הפנמנו. מי שעושה עסקים הן החברות שפועלות פה בשקט. כעת, המשימה שלנו היא להרחיב את היריעה, כאשר הדגש הוא לעזור לחברות SMB להשתלב כאן בעסקים .שלושה חודשים לאחר שהגעתי לפה קיבלנו אישור להקמת קרן דו-לאומית, משותפת לישראל ולאיחוד הנסיכויות, בהיקף של 100 מיליון דולר, ועכשיו בונים את דרך העבודה בין שני הצדדים בשיתוף עם רשות החדשנות. אני מעריך שתוך חודש נוכל להתחיל לעבוד".

מהם יעדי ההשקעה של חברות ישראליות, בין היתר היי-טק?

"האמירתים מתעניינים בכל דבר שיש לו אימפקט. ציוד רפואי, פינטק, אגרו, פוד טק, מים, אנרגיה. פנו אלי אנשים ואמרו שאני עושה נזק לתעשייה המקומית, כי אני מעודד הקמת קווי ייצור פה. מובן שזה לא נכון. זו לא המטרה, ובוודאי לא על חשבון התעשייה בארץ. ראשית מפני שקווי ייצור אפשר להקים בכל מקום, וגם כסף אפשר להשיג. אבל לדעתי, יש חמש סיבות מדוע אבו דאבי עדיפה לחברות ישראליות ששוקלות לעשות פה עסקים".

מהן הסיבות?

"יש פה תשתיות חדשניות, המאפשרות לעבוד איתם הן ברמה הממשלתית והן ברמה היום יומית. יש הון זמין, יש פה כוח אדם איכותי בכל התחומים ולא רק בהיי-טק. הסיבה הרביעית היא, שעלות חומרי הגלם יותר זולה פה וזה מאוד משמעותי לייצור. סיבה חמישית, שהיא לדעתי החשובה ביותר: עבודה באמירויות פותחת את הדלת לשווקים רבים אחרים שלא יכולת להגיע אליהם עד כה. ולכן, כאשר שואלים אותי למה דווקא פה, הרי כסף וכוח אדם זול יש בכל מקום, אני אומר, כי הם נותנים את כל החבילה. יש כאן ממשלה שרוצה מאוד לשתף פעולה איתנו, וזה יכול להיות מנוע צמיחה מטורף להיי-טק ולכל החברות הישראליות".

 אילו עצות אתה יכול לתת לישראלים שרוצים לעשות פה עסקים?

"העצה שלי למי שפונה אלי היא: אל תציעו להם רעיונות למיזמים שאתם בעצמכם לא הייתם משקיעים. דבר נוסף – להציע ולהוכיח ערך חברה ריאלי. הם מאוד מנוסים, יודעים הכל ורואים הכל, וגם התמחור צריך להיות זהיר. אין מקום לטעויות. והעצה החשובה ביותר: להיות סבלנים, לבנות יחסי אמון בזהירות, מתוך כבוד. בכלל, מי שבא לעבוד בדובאי או באבו דאבי צריך להבין, שזו ריצה למרחקים ארוכים ולא למרחקים קצרים.

"אותו הדבר לגבי רעיונות להשקעה בישראל. האמירתים יודעים להשקיע במיזמים ישראליים דרך קרנות, או השקעה ישירה, והם יודעים להעריך שווי חברות. אי אפשר לעבוד עליהם. ברגע שהם יזהו פוטנציאל הם ישקיעו, וכבר עושים זאת".

מה היקף הסחר עם ישראל?

"היקף הסחר היה בשנה שעברה 1.154 מיליארד דולר לעומת 188.9 מיליון דולר-2020. אין כרגע צפי לגבי שנת 2022, אבל יש מגמת גידול ברורה. לדעתי, הסכם הסחר שייחתם בין שתי המדינות יאיץ את הגידול, כי הוא יבטל מכסים, יגדיל השקעות ועוד. בנושא הזה חייבים להחמיא לאנשי מינהל הסחר במשרד הכלכלה, בראשות אוהד כהן, והתמיכה של השרה אורנה ברביבאי. ניתן לומר שזה יהיה הסכם הסחר שייחתם הכי מהר, בתוך פחות מחצי שנה, כאשר ההסכם אחרון לקח 18 חודשים".

 לגבי שיתופי פעולה בסייבר. יש טענה כי טכנולוגיות ישראליות שיוטמעו שם עלולות לזלוג למדינות אחרות.

"ראשית, מי שמחזיק בדעה זו, אז שלא יעשה עסקים בכלל עם אף אחד בעולם. כשאתה מוכר טכנולוגיה, אתה אף פעם לא יכול לדעת לאן היא תזלוג. הכל עניין של אמון. אני מאמין לאמירתים, הם ידידים שלנו. יש להם אתגרים בתחום הסייבר, והם רוצים שנסייע להם, וכך אנו עושים. אחרי ההתקפות האחרונות הבהרנו להם שישראל עומדת לצידם".

74 שנה לישראל. איך אתה רואה את עתידה של תעשיית ההיי-טק?

"תעשיית ההיי-טק היא הכתר על ראשה של התעשייה הישראלית, היא מפוארת ומורכבת מאנשים מאוד מוכשרים, שנלחמת ונאבקת בתוך מדינה שיש לה מגבלות של כוח אדם מוגבל, ונלחמת על כל טכנאי. כדי לשמר את ההישגים צריך לטפל בבעיית המחסור בהון האנושי קודם כל על ידי חינוך מגיל הרך, כדי שתהיה עתודה למהנדסים ולאנשי טכנולוגיה בכל המגזרים, ועל ידי כך יגדילו את כושר התחרות של החברות. ולמדינת ישראל אני מאחל שלום, רגיעה, שהמדינה תוכל להשקיע יותר בפיתוח של אנשיה ופחות צורך בהגנה. בשנת ה-74 המדינה חייבת לחשוב על החלשים, לצמצם פערים ולא לקצץ בדברים שלכאורה פחות חשובים אבל בעוד 20 שנה נרגיש את התוצאות שלהם".