רונן דביר: מנהל התשתיות שפרץ את תקרת הזכוכית ומונה למנמ"ר

מנהלים טכנולוגיים רבים עושים דרכים מעניינות ומאתגרות. חלקם לאו דווקא מתקדם בצורה ליניארית, למשל מאנשי מערכות מידע למנמ"רים, אלא עוברים מתחום אחד לתחום דומה אבל גם שונה בעולם הטכנולוגי. כזה הוא המקרה של רונן דביר, סמנכ"ל מערכות המידע של ביטוח חקלאי – חברה גדולה ומשפיעה מכפי שחושבים. דביר הגיע לתפקיד מתחום ניהול התשתיות.

מסלול הקריירה של דביר החל, כמו רבים בהיי-טק, ביחידה 8200. אלא שלא כמו בדור הנוכחי, אז היה לו אסור להגיד שהוא מ-8200, ולכן הוא לא זכה לתהילה בזכות שירותו זה ולא הייתה לו את הפריבילגיה שלה זוכים כיום אנשי היחידה ובכיריה לשעבר בעולם הטכנולוגי. את דרכו לצמרת העולם הזה הוא פילס בעבודה קשה ובלי ייחוס וקיצורי דרך.

דביר התחיל בעולם התקשורת לסוגיו: הוא עבד בערוצי זהב, אחת מחברות הכבלים שבסופו של דבר התאחדו ל-HOT, והיה מחלוצי הקמת רשתות הסלולר בישראל – במוטורולה ואחר כך בפלאפון, שבה הוא התקדם עד לתפקיד מנהל התפעול והתשתיות הסלולריות.

בהמשך דביר חזה את הנולד ועבר לעולם מערכות המידע והתוכנה: הוא שימש כמנהל התשתיות וסגן המנמ"ר בבנק יהב – תפקיד שבמסגרתו הוא היה בין המובילים של פרויקט הענק להחלפת מערכת הליבה הבנקאית של הבנק בזו של TCS מקבוצת טאטא ההודית. משם הוא המשיך לתפקיד מנהל התשתיות של AIG ישראל, עד שהנהלת ביטוח חקלאי שלפה אותו ומינתה אותו לסמנכ"ל מערכות המידע של החברה.

ביטוח חקלאי – לא מה שחשבתם

ביטוח חקלאי לא נחשבת בטופ של הטופ של חברות הביטוח בישראל. כשחושבים על המילה ביטוח, לפני שעולה השם שלה, האסוציאציות הראשונות הן הפניקס, כלל וענקיות נוספות בתחום. אלא שביטוח חקלאי היא לא פחות ממעצמה ביטוחית בתעשייה הקיבוצית, וחולשת על רוב שוק הביטוח בכ-270 קיבוצים ומושבים, כולל תעשיות, מפעלים וחברות ביישובים אלה. החברה מספקת שירותי ביטוח ייחודיים ומותאמים לתעשיות בקיבוצים ובמושבים.

החברה, שהמנכ"לית שלה היא פזית כהן-חזות, חוגגת 85 שנים. בימים אלה היא מבצעת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ואפליקציות, אנליטיקה, בינה מלאכותית, RPA ועוד הן המילים המובילות את השיח שמתנהל בה. מטבע הדברים, מי שמוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בביטוח חקלאי הוא אגף מערכות המידע של החברה, בראשותו של דביר.

בנוסף, ביטוח חקלאי מבצעת בימים אלה תהליכים לעבור לניהולה בשיטה היברידית. במסגרת זו, אנשיו של דביר מטמיעים כלים לניהול תפוקות ומדדי ביצוע, בעיקר עבור עובדי המטה והביטוח. נכון שחברות רבות בתחומים רבים במשק עושות תהליכים כאלה בתקופה הנוכחית, אבל תחשבו באיזה אתגר גדול מדובר בחברה שחולשת על תחומי הביטוח ב-270 קיבוצים ומושבים. דביר קורא לחברות שיש להן כלים לניהול היברידי אפקטיבי לפנות אליו ולהציע לו את מרכולתן.

המתכון של דביר להצלחה של מנמ"רים

במהלך השיחה עם דביר גיליתי תחביב משותף לשנינו: בישול. יחד עם המתכונים שהחלפנו, דביר מציע "מתכון" להצלחה של המנמ"רים.ות, שכולל כמה וכמה "רכיבים".

"קודם כל", הוא פונה למנמ"רים.ות, "תבין.ני את העסק – מה הוא צריך, מה חשוב יותר ומה פחות – ואז תדאג.י שמערכות המידע ישרתו אותו. דבר שני, הטכנולוגיה היא כמו בופה של מלון חמישה כוכבים. החוכמה היא לקחת את הדברים הטעימים, כלומר: מה שמתאים ותורם לארגון".

"אני חסיד של לרדת לפרטים", המשיך דביר. "לא ניתן לנהל מגובה 50 אלף רגל, צריך להבין הדברים, לסדר את התהליכים ולשחרר, ואז להיכנס לנושא הבא. עוד דבר שאני לא מאמין בו הוא פיתוח פנימי של מערכות ליבה. במקום זה, אני מעדיף לרכוש מערכות ייעודיות מבתי תוכנה ולהטמיע אותן לתוך הארגון. תוכנות ייעודיות שהן Best Practice בתחום העסקי הרלוונטי עדיפות על התמודדות פנימית והשקעת משאבים בפיתוח עצמאי ובתחזוקה. עולם התוכנה מתקדם בקצב מהיר ויש בשוק פתרונות חדשניים, וארגונים צריכים להתקדם עם הטכנולוגיה ולהשקיע את המאמצים בניהול דליוורי ואינטגרציה. בהרבה חברות גדולות מעדיפים פיתוח פנימי, לאחר שהן הגיעו לשם מכורח הנסיבות ומכוח האינרציה, וכך התפתחו מפלצות שצריכים להשקיע בהן כל הזמן, ודורשות עוד ועוד משאבים".

צמד הרוננים: רונן זרצקי (מימין) ורונן דביר. צילום: פרטי

עוד דברים שכלולים ב-"אני מאמין" של דביר: "גוף ה-IT צריך להיות רזה, זריז ויעיל, עם תהליכים קצרים ומומחים בתחומם, וכדאי לו להיעזר במיקור-חוץ היכן שצריך; ארגון צריך להיות ראשון בטכנולוגיה חדשה, אבל רק לאחר שחושבים טוב טוב האם אמנם יש בה תועלת רבה עבורו; אני חסיד של שירותי דיגיטל, בינה מלאכותית ותהליכי אוטומציה, ומאמין שהטכנולוגיה תחליף אנשים בתפקידי בק אופיס רבים; וצריך ללכת ביחד עם הרגולציה, ולא נגדה, משום שמדובר כאן במנוע צמיחה לשירות הלקוחות והגנה עליהם ועל נכסי החברה".

העצה האחרונה שלו חשובה במיוחד: "תבחרו את האנשים שיודעים להסתכל הוליסטית, ולא משנה אם מדובר במנהלי תשתיות או פיתוח אפליקטיבי. אני כופר בגישה שהמנמ"ר.ית חייב לבוא מתחום הפיתוח ולא התשתיות. מנמ"ר.ית בארגון מסחרי צריך.כה לנהל תוצרים ולא את הפיתוח, ולכן, מי שת.יצליח הוא.היא מנהל.ת עם ראייה רחבה ויכולות הובלה, ולאו דווקא מנהל.ת פיתוח".

לסיום הוא אמר כי "אני מאמין שבשנים הבאות תהיה פריצה גדולה של אנשי תשתיות כמנמ"רים, לאור הצורך בהבנה טכנולוגית עמוקה בפתרונות השונים". לתשומת לב שני בעלי התפקידים, ובמיוחד מנהלי התשתיות.

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ האסטרטגי-טכנולוגי BSD IT ויו"ר מועדון המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים.