מה הקשר בין IT, פלסטיק שמופק מאצות ומלון ננסי?

"מכון וולקני הוא מכון המחקר החקלאי הממשלתי הגדול בארץ. הוא מונה 1,300 חוקרים, שעוסקים במגוון תחומי פעילות ובפתרון בעיות שונות. רבים מהחידושים שפותחו במכון מיושמים כבר ברמה המסחרית בארץ ובחו"ל. לפני כמה שנים הוחלט כי מערך המחשוב של המכון, שבראשותי, יתמוך בעבודת החוקרים, שעושים עבודה מחשובית בעצמם – למשל פיתוח אלגוריתמים. גדלנו מאוד, כי בכל תחום, המחשוב הפך לליבת העסק", כך אמר אורן הנר, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במכון וולקני – מינהל המחקר החקלאי.

הנר דיבר בפתח מפגש של פורומים C3 ו-C6 מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (ד') במכון בראשון לציון, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי הנר, "ישראל שמה לעצמה דגש על חקלאות, כחלק מהחזון האסטרטגי שלה בעולמות החדשנות והמו"פ. אגף ה-IT שבראשותי מפתח ומטמיע טכנולוגיות חדשניות בעולם המחקר החקלאי, ומוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית במכון עבור החוקרים והמשתמשים. המטרה היא שכל חוקרת וכל עובד ת.יוכל להתחבר מכל מקום ובכל עת ל-IT".

"אחד מאתגרי האגף", ציין, "הוא ריבוי ומגוון של מערכות מתקדמות, לצד עבודה עם מערכת לגאסי ישנה, שרק חמישה אנשים בארץ יודעים לתחזק אותה". לדברי הנר, "האגף משרת שלושה סוגי לקוחות: הנהלת המכון, שמקבלת תמונות מצב בחתכים שונים לטובת קבלת החלטות משופרת; החוקרות והחוקרים, שנדרשות.ים לכלים לניהול המחקר שלהן.ם, לכלי איסוף ועיבוד מידע וליכולות להנגשת תוצרי המחקר; ואנשי המנהלה והכספים, שהם הקבוצה המאתגרת ביותר, כי היא מגוונת, שמרנית וטבלאות האקסל הן האלוהים שלהם. הם מנהלים תהליכים פנים-ארגוניים מורכבים ועוברים מהפכה – ואנחנו נתקלים בהתנגדויות מצידם. זה טוב לנו, כי ככה אנחנו לומדים איך המערכות והתהליכים צריכים לעבוד".

"בשנים האחרונות", אמר, "הקמנו תשתיות למחקר בתחומים שונים, למשל ביו-אינפורמטיקה. השקענו בעולם הגנת הסייבר ואנחנו עורכים כמה פרויקטים: שדרוג מערכות הליבה הכספיות, אזור אישי דיגיטלי לעובדי המכון ועוד".

"חקלאות העתיד תבוסס על טכנולוגיה, כי משם יגיעו השיפורים בעולם החקלאי, בהיבטי יעילות, איכות ופריון. נמשיך את המסע הדיגיטלי שאנחנו נמצאים בעיצומו, נערוך פרויקטי ביג דטה, בינה מלאכותית ושימוש בענן", סיכם הנר.

אורלי בלום, מנהלת פרויקטים באגף ה-IT במכון וולקני. צילום: יח"צ

אורלי בלום, מנהלת פרויקטים באגף ה-IT במכון וולקני, אמרה כי "המשתמשים שלנו הם בעיקר פנימיים, אנחנו רק בתחילת הדרך לעבודה מול החקלאים והציבור הרחב".

היא הציגה שלושה פרויקטי מחשוב שנערכים במכון בימים אלה. אחד מהם הוא "הסבת מערכת ERP אלפא. זו מערכת כספית מ-1987, שהשנה התחלנו בפרויקט הסבה שלה לטכנולוגיות חדשות. שקלנו הטמעה של מערכות ERP מהמדף, אבל החלטנו ללכת על פיתוח עצמי, לטובת קיצור תהליכים והפחתת הסיכון", אמרה.

פרויקט נוסף, ציינה בלום, הוא בניית אזור אישי דיגיטלי לחוקרי המכון, והפרויקט השלישי הוא ארוטק – הקמת פלטפורמה קדמית עבור החוקרים, לטובת תוצרי המחקר. "הפלטפורמה הזו מאפשרת לבצע תהליכי מסחור, באמצעות שותפים עסקיים, בלא להסתכן באובדן קניין רוחני. אנחנו 'עוטפים' את האלגוריתמים שאותם מפתחים החוקרים, כי זה פטנט, סוד מסחרי", הוסיפה.

לסיכום אמרה בלום כי "למדנו שעלינו ללמוד דברים חדשים, לא להתקבע על טכנולוגיה אחת, לגוון, לערבב, להתנסות ואף לטעות. תמיד יש לזכור שהמערכת היא לא ה-'בייבי' שלך. היא זמנית, וכל הזמן יש להקשיב למשתמשים, כדי לדעת מה לשפר. יש לתכנן חמש שנים קדימה, ולהביט לטווחים הארוך, הבינוני והקצר. יש לערוך הבחנות בין המשתמשים – הם שונים ומגוונים, ונדרשים להתאמות אישיות לצרכיהם. מהנודניקים אנחנו לומדים הכי הרבה – לטובת שיפור, תיקון וייעול, כי משתמשים מרוצים הם הדלק לפרויקטי ה-IT הבאים".

שני דוברים נוספים באירוע היו יעקב מועלם, מנהל קידום ויישום מו"פ בחקלאות, שדיבר על יישומים חקלאיים מסחריים ועל פרויקט ארוטק, וד"ר ויקטור אלחנתי, ראש מרכז הבינה המלאכותית בחקלאות במכון להנדסה חקלאית, שהציג את המכון.