"הדיגיטל מסייע להנחלת זיכרון השואה"

"הרציונל בפעילות האקדמית שלנו הוא להנגיש ולפתח את לימודי השואה בכל דרך אפשרית. בעזרת הטכנולוגיה הצלחנו לעשות דברים ולהגיע למקומות שלא התאפשר לנו להגיע אליהם קודם לכן. לטובת הנגשת הנושא אנו נעזרים גם בטכנולוגיה וגם ברעיונות מחוץ לקופסה, למשל עבודה במתכונת של מעין סטארט-אפ, וקורס בנושאי חדשנות ויזמות בזיכרון השואה – בהם המיקוד הוא על עבודה מעשית", כך אמר ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה, האקדמית גליל מערבי.

לדברי ד"ר כהן, "הדיגיטל סייע לנו לקדם פרויקטים, כמו גם שיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים – שלא התאפשרו קודם. בינואר 2021, התוכנית ללימודי השואה בראשותי במכללה, יחד עם ד"ר עדנה פשר והמכון הישראלי לערים חכמות, השיקה קורס אקדמי בינלאומי מקוון – 'חדשנות ויזמות לזיכרון השואה'. הקורס איננו ככל קורס אקדמי של הוראה פרונטלית, אלא שם דגש על הממד היישומי, המעשי – זו שיטת למידה מבוססת פרויקטים. התכנים כוללים את כל המיומנויות הנדרשות בעולם היזמות: כיצד לאתר הזדמנויות, לבנות מודל עסקי ולבחון את ההיתכנות שלו, לנהל פרויקטים, להסתייע בפלטפורמות דיגיטליות להנצחת השואה והזיכרון, ללמוד מסיפורי הצלחה ועוד. בסוף הקורס, הסטודנטים מציגים פיץ' בפני מנטורים מעולמות חקר השואה, ההיי-טק והיזמות. הקורס עונה להתעניינות הגוברת והולכת בלימודי השואה בכל העולם, ובונה תחושת מעורבות בקרב הצעירים – שהנצחת השואה עוברת לידיהם. סטודנטים ופעילי זיכרון מאירופה, אסיה וארה"ב משתתפים בקורס. כך אנו מאפשרים לצעירים מהעולם לפתח מיזמים להנצחת השואה, תוך לימוד חדשנות מבוססת טכנולוגיה".

מערך שיעור מבוסס משחקי קלפים ותמונות מהשואה 

אחת הקבוצות, אמר ד"ר כהן, "הקימה מיזם בשם 'הצלה והתנגדות'. היא הורכבה מג'וני הדסון, מורה אנגלי, אווה ודאס, עיתונאית יהודיה מהונגריה הנמצאת בארץ, והרשי אורנשטיין, מדריך ביד ושם. הם בנו מרכז למידה באנגלית, הכולל את כל החומר הלימודי, משחקים, תמונות, סרטים, עזרים, תשובות לשאלות נפוצות ומערך השיעורים הנדרש בכיתה. קהל היעד לחומר זה הוא כל מורה בעולם דובר האנגלית, המלמד על צעירים שהקדישו את חייהם להצלת יהודים בשואה – המחתרת של תנועות הנוער הציוניות בהונגריה".

"המודל העסקי", ציין, "הוכיח שתמורת דולרים בודדים ניתן לקבל מערך לימודי, מה שעונה להיבט הלוגיסטי וגם הכלכלי. הם יוצאים בקרוב למימון המונים שבעקבותיו הם יפיצו את המערך באלפי עותקים".

"קבוצה אחרת בקורס", אמר, "כללה מורות פולניות, שבנו מערך שיעור מבוסס משחקי קלפים ותמונות מהשואה, לשם שיחת פתיחה על השואה לילדים לא-יהודים".

"סטודנטית אחרת בקורס, ד"ר דניאלה אוסצקי-שטרן", הוסיף ד"ר כהן, "שהיא גם מרצה בתוכנית ללימודי השואה, הפיקה בעצמה ספר בשם Goebbels: Nazi Master of Illusion. כל התהליך, מהתרגום ועד השיווק, התבסס על שירותים אינטרנטיים. בתוך ימים ספורים בלבד, הספר נמכר באלפי עותקים".

הקורס הוא דוגמה לכך שחשיבה מחוץ לקופסה, בסיוע טכנולוגיה זמינה ושיתופי פעולה בינלאומיים – מצליחים להפיק תוכניות חדשות, שמצליחות להגיע לאנשים, דרך הרשת, וגם באופן מסורתי".

מסייע בחקר השואה. זום. אילוסטרציה. צילום: BigStock

בעקבות הקורונה פריצת דרך בחקר השואה דרך הזום

"הקורונה", אמר ד"ר כהן, "סייעה לנו להבין שניתן לפרוץ לתחומים חדשים, דווקא בשל העבודה מרחוק. אנו עורכים אירועים וסימפוזיונים בהשתתפות חוקרים מהקהילה הבינלאומית. המכללה האקדמית גליל מערבי הייתה מהמוסדות הראשונים שפיתחו פעילויות בינלאומיות לחקר השואה בזום. לאחר הכנסים, יש אלפי צפיות בהם ביוטיוב. כך פיתחנו תחום אקדמי חדש דרך הזום: חיברנו בין שתי אוכלוסיות חוקרים, אלה העוסקים במלחמת העולם השניה, ואלה העוסקים בשואה. הזום 'הושיב' באותו מרחב וירטואלי חוקרים מתחומים שונים, וברור כיום שאי אפשר לדבר על השואה בלא לדבר על המלחמה, ולהפך. ערכנו כבר שלושה כנסים בינלאומיים שכאלה, לצד אירועים וירטואליים רבים, במגוון נושאים, עם מרצים-חוקרים מארצות רבות. מעז יצא מתוק – בעקבות הקורונה בנינו מהלך חדשני, שלא חשבנו עליו לפני כן".

לדבריו, "משבר הקורונה, לצד פעולות בינלאומיות שלנו, אפשרו לנו לבנות תשתית ללימודים בינלאומיים, בהם מרצים שלנו מלמדים קורסים מקוונים בלימודי שואה באוניברסיטאות בחו"ל, ולהיפך. ד"ר מרים עופר, מומחית עולמית בתחום רפואה ושואה ומרצה בכירה בתוכנית ללימודי השואה במכללה שלנו, מעבירה כעת קורס בנושא לסטודנטים בארה"ב".

"בשנתיים האחרונה פיתחנו יוזמות שלא חלמנו עליהם לפני כן", סיכם ד"ר כהן, "הבנו שיש אפשרות למכור ולשתף ידע במקומות שלא חשבנו עליהם בעבר. פיתחנו יכולות אג'יליות והצלחנו, בזכות סיוע וגיבוי מלא ממחלקות הדיגיטל, התקשוב והבינלאומיות של המכללה וראשיה. המכללה האקדמית גליל מערבי היא מהבולטות בחקר השואה והוראתה – אף שאינה אוניברסיטת מחקר ונמצאת בפריפריה. הטכנולוגיה והשימוש בפלטפורמות דיגיטליות סייעו לנו לפרוץ את המגבלות הגיאוגרפיות והמוסדיות שלנו".