האקרים תקפו בסייבר כדי לחשוף את שמות מבצעי הטבח בבוצ'ה

האקרים, שזהותם אינה ידועה אבל הם בבירור אוקראינים או תומכי אוקראינה, טוענים כי פרצו בסייבר לעשרות מוסדות רוסיים במהלך החודשיים האחרונים. בין האתרים הללו נמצאים אלה של מערך הצנזורה על האינטרנט שמפעיל הקרמלין ואחד משירותי הביון העיקריים של השלטון הרוסי – ה-FSB. הפצחנים הדליפו מיילים ומסמכים פנימיים לציבור. מומחים ציינו כי "קמפיין הפריצה והדלפת הנתונים הוא יוצא דופן בהיקפו".

לפי מומחי אבטחה, הפריצה היא, ככל הנראה, חלק מהמאמץ של הממשל באוקראינה לפגוע ברוסיה על ידי פרסום שמותיהם של החיילים הרוסים שפעלו בבוצ'ה – עיר שבה בוצע טבח של אזרחים על ידי חיילים וסוכני סוכנות הביון הרוסית FSB. לצד פרסום שמות החיילים, הודלף מידע מזהה נוסף אודותיהם, כמו תאריכי לידה ומספרי דרכונים. לא ברור כיצד ממשלת אוקראינה השיגה את השמות הללו והאם הנתונים אכן הושגו באמצעות הפריצות.

חלק גדול מהנתונים שפורסמו על ידי ההאקרים וממשלת אוקראינה הם, מטבעם, לא ניתנים לאימות: סוכנות המודיעין הרוסית לעולם לא תאשר את רשימת הקצינים והחיילים שפעלו שם. יצוין גם שהקבוצות שפרסמו את הנתונים הזהירו כי הקבצים עלולים להכיל נוזקות, מידע שעבר "טיפול" או מידע מזויף. עוד ציינו חוקרי אבטחה שחלק מהנתונים עשויים להיות ממוחזרים, והם בכלל מהדלפות קודמות, ורק מוצגים כנתונים חדשים.

"הקמפיין מוכיח שאי אפשר להסתיר פשעי מלחמה חמורים"

כלל המומחים תמימי דעים שמאמץ הפריצה הוא חלק ממסע מתוזמן ומאורגן של מתנגדי הקרמלין על מנת לסייע לאוקראינה במאמץ המלחמתי. זאת, במטרה להקשות על מרגלים רוסים לפעול מחוץ למדינה ולנטוע פחד בקרב החיילים האוקראינים.

אחד המומחים ציין כי "קמפיין הפריצה מוכיח, שוב, שבעידן של תקיפות סייבר נרחבות, כשבמקביל נוצרות כמויות עצומות של נתוני דיגיטל, וכשהעולם מחובר, גם אם באופן חלקי – איש לא מסוגל להסתיר ולהימנע מזיהוי של פשעי מלחמה חמורים, ולעשות זאת לאורך זמן".

לדברי מומחה נוסף, ההדלפות מדגימות את נכונותה של אוקראינה לשלב כוחות עם האקרים חובבים, וזאת במסגרת מלחמת הסייבר שלה נגד רוסיה. בתחילת מרץ, גורמים אוקראינים רשמיים גייסו מתנדבים לפרויקטים של פריצה, והממשלה בקייב פרסמה מידע על מתנגדיה באתרים רשמיים. הערוץ בטלגרם שבו פורטו היעדים למתנדבים לפריצה צמח מהר מאוד והגיע ליותר מ-288 אלף חברים.

גורמי מודיעין אמריקניים הסבירו שהאקרים שפועלים ברוסיה ובמזרח אירופה בכלל התפצלו בחודשיים האחרונים לשני מחנות: חלקם, כמו קבוצת הכופרה הגדולה Conti, שבעצמה נפרצה בסוף פברואר, תומכים ברוסיה ובפלישה, ובעיקר בנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. האקרים אחרים, בעיקר ממדינות אחרות במזרח אירופה, נפגעו ממהלך הפלישה הרוסי, ובמיוחד מהרג אזרחים, והתייצבו לצד ממשלת אוקראינה ונשיאה, ולודימיר זלנסקי.