"התושבים בישראל לא נהנים מטכנולוגיות הערים החכמות"

"למרות שטכנולוגיות רבות לתחום העיר החכמה מפותחות בישראל", כך אמר פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות, בכנס ערים חכמות 3.0, שנערך היום (ג')

פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות.

"בישראל, לצערינו, אין אף עיר המדורגת במקום גבוה בין ערי העולם בתחום הערים החכמות, בין אם מדובר בעיר המשקיעה בתחום, ובין אם לאו. כך, תל אביב-יפו, מדורגת במקום ה-50 בקירוב. למרות שטכנולוגיות רבות לתחום העיר החכמה מפותחות בישראל, הרי שבאופן פרדוקסלי, אנו כתושבים – לא נהנים מהן", כך אמר פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות.

פרופ' יניב השתתף בכנס ערים חכמות 3.0. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף מרכז בר אילן לערים חכמות ופורום המנמ"רים המוניציפליים, התקיים היום (ג') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי פרופ' יניב, "על מנת לנתח את מצבן של הערים בתחום העיר החכמה, יש ליצור מפה. זו כוללת את הכוחות השונים, הפועלים לקדם, או לעכב, את התפתחות העיר החכמה. ישנם כמה כוחות, ביניהם – טכנולוגיה, תחבורה, מצב זיהום האוויר וניהול האשפה, דרישות הציבור, תרבות וחדשנות, וגורמי ביקורת. החוזק של הכוחות משתנה. כך, למשל, בישראל הציבור לא מבין מה אפשר לדרוש מהעירייה. הסטנדרטים פה, לצערינו – נמוכים".

יסייעו לשיפור חיי התושבים. ערים חכמות. אילוסטרציה.

יסייעו לשיפור חיי התושבים. ערים חכמות. אילוסטרציה. צילום: BigStock

נדרשת בנייה של תכנית אסטרטגית לאומית וחקיקה 

"בין גורמי הביקורת", ציין פרופ' יניב, "ניתן למנות את מבקר המדינה. המבקר סיפק חומר רב לתחום. דו"ח שהוא הנפיק בשנה שעברה העלה כי לו מקבלי ההחלטות היו נעזרים בו ככלי עבודה – היה הרבה מה לעשות. כך, המבקר קבע – בין השאר, כי אין גורם מתכלל לתחום, יש היעדר תקציב, חוסר בידע, קושי בגיוס כוח אדם טכנולוגי, היעדר תקנים, ומענה חלקי לדרישות התושבים הרוצים שירותים. קיים שוני בין הרשויות המקומיות השונות".

"הבטנו על ערים חכמות בעולם", סיפר פרופ' יניב, "ביניהן סינגפור, לונדון, ברצלונה, אוסלו, טורונטו וטוקיו. ניתחנו את הממצאים, על מנת לחשוף מה הם המפתחות להצלחת פרויקטים בתחום עיר חכמה: גישה אסטרטגית לפיתוח עיר חכמה; חשיבה אינטגרטיבית; תיאום מרכזי; שילוב בעלי עניין שונים בתהליך; טכנולוגיות מוכחות; מתודולוגיות ושיטות".

"מימוש מושכל וחכם לתחום הערים החכמות", סיכם פרופ' יניב, "עובר דרך בנייה של תכנית אסטרטגית לאומית. לזו יש לצרף חקיקה רלוונטית. אז נדרש להעביר סמכויות הקיימות בתחומים השונים – לערים. בנוסף, יש לבנות מערך שיתופי פעולה בין כלל בעלי העניין. ואז יש לשתף את הציבור. כיום, לצד שלוש הזרועות – שלטון, תעשיה ואקדמיה – יש זרוע רביעית, של יידוע הציבור. בדרך זו תמומש אסטרטגיה של עיר חכמה, תוך שימוש בחדשנות, על מנת לשפר את איכות חיי התושבים ולשפר את השירות המוענק להם. אנו במרכז בר אילן לערים חכמות פועלים לטובת חיבור בין המרכיבים השונים הפועלים בתחום הערים החכמות, כדי לקדם את הנושא".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים