"הדבר החשוב: להאמין שאני, כטרנסג'נדרית, יכולה להתקבל להיי-טק"

כשמדברים על "גיוון בהיי-טק", בדרך כלל מדברים על אוכלוסיות כגון ערבים.ות, חרדים.ות, נשים, יוצאי.ות אתיופיה ולהט"בים.ות, כשם כולל לבני.ות הקהילה הגאה. אלא שבעוד שלפחות באזור המרכז, שם נמצא רוב ההיי-טק הישראלי, מעמדן של שאר אותיות הלהט"ב נמצא במקום טוב יחסית, זה של הטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות, שמסמלים את האות ט' במילה הזו, טעון שיפור.

מספרם.ן של הטרנסג'נדרים.ות בענף ההיי-טק קטן בכלל ובפרט ביחס לשיעורם.ן באוכלוסייה. זה נובע מכמה סיבות: היחס השלילי אליהם.ן, לעתים (אם כי יש קולות שאומרים שהוא משתפר); העדר המודעות של רבים.ות מהם.ן לכך שהיי-טק זה בעצם גם בשבילם.ן; חוסר באמונה עצמית שיש לרבים.ות, כולל בקהילה זו; וההסללה המגדרית הכללית למקצועות מסוימים.

מפגש של ארגון הלהט"בים.ות בהיי-טק ובמקומות העבודה בכלל LGBTech, שהתקיים אתמול (ד') במשרדי חברת הפינטק PayEM בתל אביב, ביקש לסייע לשנות במשהו את המצב הזה, בפרט בכל מה שנוגע למודעות של קהילה זו להיי-טק ולאפשרויות שהוא מציע. המפגש התקיים לרגל יום הנראות הטרנסית, שחל היום, ועיקר הנוכחים בו היו טרנסג'נדרים.ות, ששמעו מה עליהם.ן לעשות ומה כדאי להם.ן להדגיש כדי לשים את דריסת הרגל בענף.

"המילה טרנסג'נדרית פותחת דלתות בענף"

באירוע דובר על פעילותה של טרנספוז – תוכנית הכשרה של א.נשים טרנסג'נדרים.ות לענף ההיי-טק, שנתמכת על ידי מיקרוסופט, סייבריזן וסיטיבנק. המשתתפים.ות בתוכנית לומדים.ות את רזי הענף – ממושגים בסיסיים, מה זה לינקדאין, מה להגיד ומה לא בראיון עבודה וכדומה, עוברים.ות הכשרות מתקדמות ומקבלים.ות אפשרות לנטוורקינג, מנטורינג וליווי רגשי בתהליך. התוכנית הוקמה על ידי נמרוד אלדאג, מנהל מוצר סייבר במיקרוסופט, בעקבות מפגש שלו עם אישה טרנסג'נדרית במסגרת עבודתו בסייבריזן, שם הוא עבד קודם לכן. "מטרת הפרויקט היא לסייע לקהילה הטרנסית להכניס רגל ואחר כך להתבסס בקהילת ההיי-טק", אמר.

נמרוד אלדאג, מקים תוכנית טרנספוז. צילום: אמיר ברקול

עד כה התקיים מחזור אחד של התוכנית, כאשר 10 מתוך 16 הנרשמות אליו סיימו אותו, וארבע כבר נקלטו בתפקידים בהיי-טק. אחת מאותן ארבע נשים טרנסג'נדריות סיפרה באירוע על החוויות שלה מהתוכנית, ומעולם ההיי-טק בכלל. "כשחשבתי על להתקבל לעבודה בהיי-טק והתחלתי לגשש בנושא, מאוד פחדתי מהלינקדאין ומהבאזזזוורדס. אלא שלאט לאט ראיתי שהשד לא כל כך נורא ושזה של שפשוף, קפיצה למים ופרו-אקטיביות", אמרה. "אני ממליצה לכל טרנס.ית, ובכלל, כל הזמן להתעניין, להסתקרן, לחפש עוד ידע, וליצור קשרים בהיי-טק. תוכנית טרנספוז עזרה לי בכך. לפני כן הייתי אבודה. עבדתי בחנות, סיימתי תואר ראשון ולא מצאתי את עצמי. הצטיינתי באוניברסיטה אבל לא הצלחתי להאמין שאני מסוגלת להיות בהיי-טק, כי מבחינתי זה היה בראש האולימפוס ואני טרנסג'נדרית, בת לאוכלוסייה מדוכאת. תוכנית טרנספוז עזרה לי להכיר את העולם הזה, ליצור קשרים והדבר הכי חשוב – היא סייעה לי בדברים הפרקטיים, כגון מידע על התפקידים השונים שיש בתעשיית ההיי-טק וסיוע בניסוח קורות חיים".

"יש בהיי-טק משרות כניסה מעטות, וכל אחד.ת צריך.כה למצוא את הדבר שהוא.היא יכול.ה לזרוח דרכו. כל טרנס.ית הוא.היא מהמם.מת ויש לו.ה את הדבר הזה. מצאתי את נקודות החוזק שלי ושיווקתי אותן. איגדתי את זה למכתב 'מפוצץ', בעזרת חברה קופירייטרית, שייעצה לי לפנות ללב. ככלל, הדבר הכי חזק בכל התהליך הזה הוא להבין שאני מסוגלת", הוסיפה.

לדבריה, "הנושא הטרנסג'נדרי מאוד חם עכשיו. הוא מופיע בתקשורת הרבה ונמצא בראש של המגייסות בחברות ההיי-טק. האוזן שלהן כרויה לחפש אנשים מאוכלוסיות גיוון. לכן, כשפניתי לכמה חברות, כתבתי בקורות החיים שלי שאני אישה טרנסג'נדרית, ושהייתי בעבר חרדית. וזה עבד: קיבלתי טלפון 10 דקות אחרי ששלחתי את המכתב המקדים וקורות החיים. מכאן למדתי שאם פעם, העניין הטרנסג'נדרי היה מכשלה בחיים שלי, חוויתי השפלות על הרקע הזה, כאן אפשר להשתמש בזה לטובתנו. המילה טרנסג'נדרית פותחת דלתות בהיי-טק. מה שצריך הוא לעשות את הצעד הראשון – זה מתגמל".

אוראל נויברט, מנהל אופרציה ב-PayEM. צילום: הגר בדר

מניהול המרכז הגאה לתפקיד בכיר בהיי-טק

גבר טרנסג'נדר שכבר עשה את הצעד הראשון בענף, ולמעשה הרבה יותר מכך, הוא אוראל נויברט, מנהל אופרציה ב-PayEM. נויברט לא הגיע לתפקידו מתפקיד אחר בהיי-טק: הוא היה לפני כן מנהל המרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו. לדבריו, "עולם ההיי-טק לא מותאם לטרנסג'נדרים.ות ולאוכלוסיות גיוון בכלל, אבל כשמבצעים את הצעד הראשון בענף, יש טריקים לעקוף, לשחק את המשחק. לקח לי כמה חודשים להתבשל עם קורות החיים שלי ולצאת החוצה, והנה אני כאן".

"עזבתי את המרכז הגאה, נכנסתי ללינקדאין והרגשתי מותקף", סיפר נויברט על הניסיון שלו. "ניסיתי להיעזר בחברים, למשל בכתיבת קורות חיים – להבין מה המשרה שאני מחפש ואיך להתאים אותם אליה. לאט לאט הבנתי שבהיי-טק יש את כל סוגי המקצועות שיש בארגוני הקהילה, זה לא רק תכנות ולא חייבים תואר. אני יודע מתפקידי הקודם לנהל פרויקטים ולדבר עם ספקים – אז הגעתי למסקנה שאני יכול להצליח גם בהיי-טק. אני יכול לתת לחוזקות שלי ערך. שאלתי את עצמי מה אני משווק, התמקדתי בז והמשכתי בהתאם".

דורון שחף, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-PayEM. צילום: הגר בדר

דורון שחף, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-PayEM, שהנחתה את הדיון, אמרה כי "החברה שלנו מאמינה שאם נקדש את המגוון – ננצח את התחרות. אנחנו משקיעים מאמצים להביא אנשים ונשים מגוונים.ות. יש אצלנו 40% נשים, 40% הורים ושיעור לא מבוטל של להט"בים.ות, כולל המנכ"ל. אנחנו נותנים חשיבות למגוון לא רק בתהליכי הגיוס אלא גם לאורך הדרך, כדי שיהיה לאוכלוסיות הגיוון מקום לבטא את עצמן ב-PayEM".