הממשל האמריקני: קספרסקי מסכנת את ארצות הברית

המאבק הכלכלי בחברות רוסיות על ידי המערב נמשך, וענקית הגנת הסייבר הרוסית קספרסקי ממשיכה להיפגע. בזמן שבו המערב מטיל סנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה שלה לאוקראינה, ה-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית האמריקנית, הוסיפה בסוף השבוע את קספרסקי לרשימת הגופים המהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של ארצות הברית". זו הפעם הראשונה שבה חברה רוסית נוספה לרשימה, שמורכבת מחברות סיניות, דוגמת וואווי ו-ZTE.

נוסף לקספרסקי, ה-FCC הוסיפה לרשימה את צ'יינה טלקום ו-China Mobile International USA.

ג'סיקה רוזנוורצל, יושבת ראש הנציבות, מסרה כי "הוספת החברות הללו לרשימה תסייע לאבטח את הרשתות שלנו מפני איומים שמציבים גופים שנתמכים על ידי סין ורוסיה – מדינות שמבקשות לרגל ולפגוע בדרכים אחרות באינטרסים של אמריקה".

קספרסקי הגיבה בהודעה לעיתונות באתר שלה, שם היא טענה שהחלטת הסוכנות "התקבלה על רקע פוליטי", לאור פלישתה של רוסיה לאוקראינה, וכי "מדובר במהלך שהוא לא תוצאה של הערכה מקפת של מידת אבטחת המידע במוצרי ובשירותי החברה. קספרסקי ממשיכה להביע נכונות ולשתף פעולה עם סוכנויות ממשלתיות בארצות הברית כדי להתמודד עם ה-"דאגות" של ה-FCC, כמו גם עם ה-"דאגות" של רגולטורים אחרים.

יש לציין שהפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות שהוטלו בעקבותיה לא אוזכרו בהודעת ה-FCC כסיבה להוספת קספרסקי לרשימה. כמו כן, לא אוזכרו דבריו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, באשר למתקפת סייבר רוסית אפשרית בתגובה לסנקציות האמריקניות.

האשמות חוזרות ונשנות שקספרסקי משתפת פעולה עם הקרמלין

ארצות הברית היא לא המדינה הראשונה שיצאה בצעד נגד קספרסקי לאחר תחילת המלחמה באוקראינה: לפני ימים אחדים המשרד הפדרלי לביטחון מידע בגרמניה (ה-BSI) הנפיק אזהרה לארגונים מפני שימוש בתוכנות של ענקית האבטחה הרוסית, מחשש שהן עלולות להיות מנוצלות לריגול סייבר או לשיגור מתקפות סייבר, על רקע המלחמה. בעוד שהמשרד לא אסר במפורש על שימוש בתוכנות קספרסקי, הוא קרא לארגונים גרמניים להחליף מוצרים מתוצרת החברה, שהמטה שלה במוסקבה, בתוכנות חלופיות של ספקיות שאינן רוסיות. הוא הזהיר שפעילות הצבא והמודיעין של רוסיה באוקראינה, לצד האיומים שלה נגד אירופה, נאט"ו וגרמניה – משמעם שיש "סיכון ניכר למתקפת IT מוצלחת".

יוג'ין קספרסקי, מייסד ומנכ"ל קספרסקי. צילום: פלי הנמר

באזהרה נכתב כי "יצרנית IT רוסית עלולה לבצע פעולות התקפיות בעצמה, או שייאלצו אותה לתקוף מערכות מטרה בניגוד לרצונה, או לרגל אחריה בלא ידיעתה – כקורבן של מבצע סייבר, או להשתמש בה לרעה ככלי להתקפות נגד לקוחותיה". איטליה הלכה בעקבות גרמניה ורומא הודיעה כי תחדל מהשימוש בתוכנת האנטי-וירוס הרוסית במגזר הציבורי שלה, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. זאת, בשל החשש שמוסקבה עלולה לפרוץ לאתרי אינטרנט מרכזיים, תוך ניצול התוכנה.

קספרסקי – האיש, יבגני, והחברה – רגילים להיות במוקד קו התפר הגיאו-פוליטי. ב-2017 הודיעה ארצות הברית כי היא תפסיק כל שימוש ממשלתי בתוכנות מחשב שסופקו על ידי קספרסקי, בשל חששות מקשרים של החברה עם הקרמלין. ההנחיה שהוציא הממשל, שבראשו עמד אז הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, באה על רקע של שורת בדיקות וחקירות שבחנו את ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016.

"קיים סיכון שהממשלה הרוסית – בין אם תפעל על דעת עצמה ובין אם בשיתוף פעולה עם קספרסקי – תוכל לנצל את הגישה שמספקים מוצרי קספרסקי כדי להגיע למידע ולמערכות מידע פדרליות, באופן המשפיע ישירות על הביטחון הלאומי של ארצות הברית", נכתב בהוראה.

קספרסקי הגיבה באומרה שהיא מאוכזבת מהוראת החרם ועומדת על כך ש-"אין לנו קשרים – לא אתיים, או השתייכות לאף ממשלה, כולל לזו של רוסיה". לדבריה, היא לא כפופה לחוקים הרוסיים שצוינו בהוראה, והמידע שהתקבל על ידי החברה מוגן בהתאם לדרישות החוק ולתקני התעשייה המחמירים, לרבות הצפנה.

בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה באוקטובר 2017 כי תעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. החברה השיקה את יוזמת השקיפות הגלובלית, "כחלק מהמחויבות המתמשכת שלה להגנה על לקוחות מפני איומי סייבר, ללא קשר למקור או האיומים או ייעודם", לדבריה.

ב-2018 הודיעה קספרסקי שהיא מבצעת שינויים בתשתית ומעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשווייץ. אנליסטים ציינו שהמהלך של הענקית הרוסית בא כמענה להאשמות שלפיהן היא פועלת בגיבוי הקרמלין, שעמו היא אף משתפת פעולה. עוד הם ציינו שלמרות ההאשמות הללו, הממשל האמריקני טרם הציג הוכחות כלשהן שכך הוא הדבר.