ישראל סירבה למכור את פגסוס לאוקראינה – מחשש מתגובת הרוסים

ממשלת ישראל סירבה לבקשות של ממשלת אוקראינה לקנות את תוכנת הריגול של חברת הסייבר הישראלית NSO, פגסוס, מחשש שהמהלך יזיק ליחסי החוץ שלה עם רוסיה – כך דווח אמש (ד') בניו יורק טיימס. לעומת זאת, צוין בדיווח, ישראל אישרה לחברה למכור את פגסוס לממשלת אסטוניה, אולם חסמה את האפשרות שלה לעקוב אחרי טלפונים רוסיים לאחר שידעה על כוונת האסטונים לעשות זאת.

האוקראינים והאסטונים רצו לפרוץ באמצעות הרוגלה החזקה למכשירי טלפון ברוסיה, ככל הנראה במטרה לאסוף מודיעין על השכנה הגדולה. אלא שמכירה של התוכנה על ידי NSO נדרשת אישור של האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון, שמנעו את השימוש הזה – בין אם על ידי איסור במקרה של אוקראינה או על ידי מניעת גישה במקרה של אסטוניה.

פגסוס היא תוכנה רבת כוחות, ש-NSO מוכרת בעיקר לגופי ממשל וביטחון במדינות שונות. תחקיר בינלאומי ענק על התוכנה, שנערך על ידי עשרות עיתונאים, בהובלת אמנסטי אינטרנשיונל, מצא שהרוגלה משמשת, בין היתר, משטרים במדינות לא דמוקרטיות למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר ועיתונאים. אלא ששימוש נוסף שלה, לדברי NSO, הוא למלחמה בפשיעה ובטרור.

התוכנה מוחדרת לטלפון של הגורם שאחריו בעל הרישיון רוצה לעקוב ומשזה נעשה, היא מקבלת גישה לכל המידע שיש במכשיר, לרבות התכתבויות, תמונות, סרטונים, נתוני מיקום, גלישה ועוד. כך ניתן להפיק מודיעין איכותי על אותו גורם.

חלק מהסירוב הישראלי למכור נשק לאוקראינה

הדיווח הנוכחי של הניו יורק טיימס הוא המשך לדיווח קודם של העיתון, שלפיו ישראל סירבה באוגוסט האחרון לבקשה של אוקראינה לקנות את פגסוס. הוושינגטון פוסט והגרדיאן דיווחו מאוחר יותר כי הבקשות מקייב לרכישת הרוגלה החלו כבר ב-2019. אלא שכעת מתברר שהרצון של האוקראינים להשתמש בפגסוס החל עוד ב-2014, כחלק מהעימות שנתגלע אז בינה לבין רוסיה, לאחר שהשכנה הגדולה כבשה ממנה וסיפחה את חצי האי קרים, ושהחלה המתיחות בין השלטון בקייב למחוזות הבדלניים דונייצק ולוגנסק – מתיחות שהיוותה עבור רוסיה התירוץ לפתיחה במלחמה הנוכחית. האוקראינים רצו להשיג באמצעות פגסוס מודיעין איכותי על כוונותיהם של הרוסים ועל הלך הרוח אצל השכנה. הסירוב של ישראל למכור את פגסוס לאוקראינה הוא חלק מסירובה הכללי למכור לה כלי נשק – דבר שבא לידי ביטוי גם במלחמה הנוכחית.

על פי הניו יורק טיימס, במקרה של אסטוניה, העסקה למכירת פגסוס נעצרה באמצעה. העיתון ציין שהמגעים למכירת פגסוס לאסטונים החלו ב-2018, וישראל אף אישרה את המכירה, כנראה כי במשרד הביטחון לא ידעו שהכוונה שלהם היא להשתמש ברוגלה נגד הרוסים. האסטונים אף החלו לשלם את סכום העסקה, בסך של 30 מיליון דולר. אלא ששנה לאחר מכן, בכיר במערכת הביטחון הרוסית יצר קשר עם עמיתיו הישראליים ומסר להם כי רוסיה יודעת שאסטוניה רכשה רישיון לשימוש בפגסוס ועל כוונתה להשתמש בה נגדה. אחרי דיונים ארוכים, הוחלט במשרד הביטחון לאסור על אסטוניה להשתמש ברוגלה נגד מטרות רוסיות.

באוקראינה ובאסטוניה סירבו להגיב לדיווח ו-NSO מסרה לעיתון כי היא לא תיתן מידע על "לקוחות נטענים" שלה וכי היא לא תתייחס לנושאים פוליטיים.