"רק 25% מעובדי הסייבר הן נשים – אז יש עוד הרבה לאן להתקדם"

"השנה אני חוגגת יום הולדת חמישים, וגם שלושה עשורי פעילות בענף המקומי. בכל מקומות העבודה שלי, ספקיות IT מקומיות וגלובליות – לא חוויתי אפליה על רקע מגדר, ובחלק מהן, נשים היו המנהלות שלי, או עמדו ועומדות בראש הארגון הגלובלי. מחקר שפורסם באחרונה הצביע, כי היקף הנשים הגלובלי בענף עומד על כשליש, ואילו בתוכו, בסייבר – הנתון נמוך עוד יותר ועומד על 25%, אז יש עוד הרבה על מה לעבוד, למה לשאוף ומה לקדם", כך אמרה רותי אביאל, מנהלת שותפים בכירה בטרנד מיקרו.

אביאל נולדה במומבאי (בומביי), בירת מדינת מהראשטרה שבהודו, ובהיותה בת שנתיים המשפחה עלתה ארצה. "הוריי עלו מטעמים ציוניים", היא אומרת, "הם היו מבוגרים יחסית, בשנות השלושים המאוחרות לחייהם, ולאחר קריירה עשירה במולדתם הקודמת. בהודו היינו משפחה אמידה, עם מטפלות. אימי היא סיפור הגירה קלאסי: כדי להקל על קשיי הקליטה היא נותרה בארץ בבית. אימא לא הפסיקה 'לחפור' לנו – 'אתם תלמדו ותעשו קריירה', היא נהגה לומר לארבעת ילדיה – והמסר הזה חלחל".

לאחר הצבא, אביאל עבדה במשך שבע שנים באזטק, והקימה את מחלקת התוכנה באזטק טכנולוגיות, שהייתה אז נציגת סימנטק ומיקרוסופט בישראל. "לאחר מכן", היא אומרת, "עברתי לרנסאנס, לימים ארוו – וקיבלו אותי לעבודה אף שהייתי בהריון. צריך לזכור שלפני שנים זה לא היה מעשה מקובל". ב-2001 החלה אביאל לעבוד בסניף המקומי של סימנטק, כמנהלת תחום מסחרי אזורית. לאחר מיזוג סימנטק עם וריטאס, היא מונתה למנהלת שותפים אזורית. אז היא עברה לאיטון ישראל, ולפני כחודש עברה לתפקידה הנוכחי בטרנד מיקרו ישראל.

"אני דוברת מראטהית", סיפרה אביאל, "ובמהלך השנים הידע הזה סייע לי לעבוד מול עובדות ועובדים שבאו ממומבאי. במקריות מופלאה, גם מנהלת הערוצים האזורית של טרנד מיקרו דוברת את השפה, וזה מסייע לנו לעבוד בשיתוף פעולה מעמיק. זו דוגמה מעולה להפיכת לימונדה מלימון: לא ויתרתי לעצמי והבאתי כיתרון את המוצא שלי".

"מבחינתי", סיכמה אביאל, "יום האישה זו סיבה לגאווה. לא פופלרי לומר זאת, אולם לא חשתי אפליה במקומות העבודה שלי. יש לי כיום מנהלת סניף שהיא אישה, ואני עובדת בחברה הפועלת בתחום גברי לכאורה. כך, המנכ"לית העולמית ב-16 השנים האחרונות של טרנד מיקרו, אווה צ'ן – שהיא מהמייסדות, היא אישה. גם מנכ"לית הסניף המקומי, רויטל אוחיון, אישה. בכלל, החברה בישראל מונה 50% נשים. למרות שאיני אוהבת את השאלה בדבר האיזון בין קריירה ומשפחה – כי לו הייתי גבר, לא הייתי נשאלת שאלה זו – אז אני חושבת שהקורונה תרמה להעצמה נשית. היום זה טבעי שהאבות ייצאו יום, או יומיים, בשבוע מוקדם מהעבודה. פעם זה לא היה מובן מאליו.  בעלי ואני תמכנו האחד בשנייה בפיתוח הקריירות במהלך השנים. אנו מלמדים את ילדינו שלא משנה המגדר והמוצא – מה שחשוב זה להצמיח כנפיים ולממש את המטרות בחיים. בתי, שהיא היום בת 22 – שירתה בחיל התקשוב ועובדת בענף, אז כנראה שהמסר חלחל שוב".