"שהמנמ"ר יביט על תקציב ה-IT כעל קובייה הונגרית"

"ההיערכות של ה-IT לעתיד תלויה במגוון גורמים, לצד גורם אי-הוודאות. המנמ"ר ניצב מול שלל אתגרים, לא כולם טכנולוגיים. אחת הדרכים להתמודדות עם מצב לא פשוט זה היא, שהמנמ"ר והמנמ"רית יביטו על תקציבי ה-IT שלהם בצורה מטריציונית, כמו קובייה הונגרית. כך, הם יהיו קשובים יותר לשינויים של העסק ולא לשינויים הטכנולוגיים – ועל בסיס השינויים הללו יתאימו את הטכנולוגיה שתתמוך באותם שינויים", כך אמר רם גב, משנה למנכ"ל וראש החטיבה הפיננסית, בנק הפועלים.

גב היה דובר המפתח במפגש הראשון השנה של פורום C3, מבית אנשים ומחשבים. המפגש, שנושאו היה אתגרי המנמ"ר.ית ל-2022, התקיים היום (ד') באולם האירועים איסט בתל אביב. את המפגש הנחו פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ורונן זרצקי, יו"ר הפורום.

לדברי גב, "תפקיד המנמ"רים מאתגר, והאתגרים רק יילכו ויתרבו. אתגר הניהול מורכב מהחלק התקציבי והחלק הטכנולוגי. עליהם להביט קדימה ולתכנן את התקציב. כשהם עושים זאת, הם נתקלים בשלוש מורכבויות: הראשונה היא פער הציפיות. מחקר של דלויט העלה, כי מנהלי כספים אמרו שבעייתם העיקרית היא שאינם יכולים להעריך מה נותן להם ה-IT. פעמים רבות האלמנט המרכזי בפער הציפיות הוא שה-IT נתפס כמרכז עלות, אף שהוא מייצר ערך רב. עוד היבט בהשקעה במחשוב הוא 'מה ייצא לי מזה'. יש לשקף את התועלות הטמונות במחשוב".

"ניהול של אותם פערי הציפיות", הסביר המשנה למנכ"ל הפועלים, "הוא בהבנה שהמטרה המרכזית של ה-IT היא תמיכה בביזנס. אמנם, הטכנולוגיה מייצרת עלויות, אבל היא קשורה באופן הדוק להכנסות. ככל שתשוקף הזיקה הזאת כך יצומצם פער הציפיות. פעמים רבות יש למדוד את התרומה – ולא רק דרך עלויות, אלא שלעתים המדידה הזו מורכבת".

עוד ממדים, ציין גב, "הם שיתופי הפעולה וההיכרות של ה-IT את הביזנס. זכיתי להכיר מנמ"רים שרואים לאן מכוון העסק ובאמצעות התאמת המענה הטכנולוגי הם מביאים להקטנת פער הציפיות. נקודה נוספת היא הצורך להביט מבט תחרותי – מה בתקציב מייצר פונקציונליות בסיסית, ומה מניב ערך עסקי".

האתגר השלישי, סיכם גב, "הוא הגמישות. עבודת ה-IT מורכבת יותר מבעבר, והגמישות הולכת ופוחתת. לכן נדרש לייצר עוד גמישות, במקומות אחרים בארגון, עם ראייה תקציבית חכמה יותר, עם בחירת הספקים והשותפויות הנכונות, כדי להביא ליצירת הגמישויות הנדרשות. זאת, לצד שקיפות: ככל שהכל יהא שקוף יותר כך יהיה קל יותר להסביר את הבעיות. זאת, כמובן, תוך התמקדות ביעילות. מענה לאתגרים אלה יהיה המפתח להבנת ההוצאות של המחשוב בעתיד".

מנכ"ל יבמ: אתגר הובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית

דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל, אמר, כי "אתגרי המנמ"ר רבים מאוד, ובראשם – איך הוא מוביל, ואף יוזם, את הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונו. לאיש אין ספק היום, במיוחד בעידן הפוסט קורונה, כי הטרנספורמציה הדיגיטלית היא לא רק מקור ליתרון תחרותי – אלא עניין הישרדותי לארגונים. לא מדובר בעוד אפליקציית מובייל מגניבה, או אתר מדליק, כי אם על דיגיטציה מלאה של התהליכים, מקצה לקצה, כולל אלה שבצד האחורי". המענה לאתגר, אמר מלכה, "הוא במודרניזציה. אין בלעדיה טרנספורמציה דיגיטלית. כשייעשה חידוש ודיגיטציה לתהליך, הם יתבססו על נתונים, שאותם יש להעביר מהמערכות הישנות לארכיטקטורת ענן היברידית. אנו מסייעים לשנות את הדרך שבה ארגונים מנהלים נתונים, מזהים, אוספים ומנתחים אותם, כדי למנף את הערך הטמון בהם –  בכל מקום בו הם נמצאים. אנו עושים זאת עם תפיסה ועם פלטפורמת Data Fabric ".

דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: ניב קנטור

האתגר השני, אמר מלכה, "הוא ריבוי העננים. הממוצע בכל ארגון הוא צריכה של חמישה, או יותר, עננים שונים. גם ישראל הופכת להיות מדינת מולטי קלאוד בקצב מסחרר, כשמכרז נימבוס הממשלתי קידם את המדינה במגמה זו. צריך להגיע למצב שבו לא נבזבז זמן בתפירות אינסופיות של חיבורי העננים והאנשים – בינם לבין עצמם ובין האון-פרם. הפתרון פשוט יחסית – להטמיע פלטפורמת ענן היברידית,  דוגמת Open Shift של רד-האט מבית יבמ".

האתגר השלישי, סיים מלכה, "הוא המחסור האדיר בכוח אדם. המענה הוא במילת הקסם 'אוטומציה' – של כלים לניטור התפעול של ה-IT. מדובר במיכון מבוסס בינה מלאכותית, המזרים שכל לתהליכים העסקיים של הארגון. כל אלה, תוך בניית מעטפת אבטחת מידע לכלל הפתרונות".