ההסתדרות לממשלה: להכיר בעובדי כלכלת הדיגיטל כשכירים לכל דבר

כלכלת הדיגיטל היא מודל עבודה כלכלי שבו עבודה מנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמה דיגיטלית. זו משמשת לחיבור בין הלקוחות, שמתחברים אליה באופן דיגיטלי ומזמינים דרכה שירותים מסוימים, לבין נותני השירות הזמינים לכך ומוכנים לקבל עליהם את ביצוע השירות עבור הלקוחות.

בהסתדרות גורסים שהייחוד של כלכלת הדיגיטל הוא שהפלטפורמה הדיגיטלית לוקחת חלק פעיל בארגון העבודה ואספקת השירות, ולכן מהווה צורת העסקה חדשה, שמצריכה דרכי התמודדות חדשות. הארגון הוציא היום (ה') מסמך ובו מודל שלטענתם מסדיר את הנושא.

כלכלה זו תפסה תאוצה בשנים האחרונות, בפרט בתקופת הקורונה, ואחד התחומים הבולטים שבהם היא נפוצה הוא תחום המשלוחים וההיסעים, למשל בחברות כגון וולט, תן ביס, יאנגו ואובר. ההסתדרות הוציאה את המסמך לאור הסכנות שלדבריה טומנת צורת העסקה זו והשלכותיה על זכויות העובדים ומעמדם, ולאחר ששרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, הקימה צוות בין משרדי שמטרתו לבחון את משמעויות כלכלת הדיגיטל בדרך להסדרת התחום.

סיווג שגוי כעובדים עצמאיים

על פי המסמך, הסיווג של עובד בכלכלת הדיגיטל כעצמאי הוא שגוי, מנוגד למהות היחסים בין הצדדים ו-"מביא לפגיעה בזכויותיו של העובד, ברשת הביטחון הסוציאלית המוקנית לו ובהגנות הקיבוציות שיכולות לחול עליו".

בארגון אומרים שלרוב, הפלטפורמה היא זו ששולטת "במידה גבוהה מאוד" על עבודתם של העובדים באמצעותה, קובעת באופן חד צדדי לאיזה תגמול הם זכאים, אוסרת עליהם לבצע שינויים באופן אספקת השירות, מפקחת, מענישה ומתגמלת על איכות העבודה, אוסרת על אינטראקציה ישירה בין לקוחות לעובדים ומונעת מהעובדים בניית מאגר לקוחות עצמאי. המשמעות היא שבפלטפורמה דיגיטלית מועסקים לא אחת עובדים המסווגים באופן שגוי ופיקטיבי כעצמאים, באופן שמפחית הן את עלויות המעסיק והן את חובותיו החוקיות כלפי עובדי הפלטפורמה, אומרים ארגון העובדים. בכך, לטענתם, נמנעות מעובדים אלה זכויות רבות, לרבות הזכות לשכר מינימום, גמול בגין שעות נוספות ומנוחה שבועית, תשלום דמי חופשה ומחלה, תקופה ראשונה של דמי פגיעה בעבודה, זכאות לדמי אבטלה, הפרשות מעסיק לפנסיה ולביטוח לאומי, הגנה מפיטורים שלא כדין וכיסוי של הסכם קיבוצי או ענפי.

"מניעת זכויות אלה מעובד פלטפורמה משמעה פגיעה חמורה בעובד – הן ברמה הכלכלית, הן ברמה הסוציאלית והן ברמה הארגונית", צוין במסמך.

בנוסף, הגדרת עובד פלטפורמה כקבלן עצמאי מונעת ממנו יציבות בסיסית: הפלטפורמה יכולה לשנות את תנאי העסקתו, היקף העסקתו ושכרו באופן שרירותי וחד צדדי, מציינים מחברי המסמך. יתר על כן, היא לא מתחייבת בפני העובד למינימום של שעות, ומכיוון שתעריפי השירות נקבעים על ידי הפלטפורמה, עובדים עלולים לחוות תנודתיות בלתי צפויה בהכנסתם ללא יכולת להשפיע עליה.

תאמץ את המודל שההסתדרות מציעה? שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. צילום: עידן כנפי, מרכז פרס לשלום ולחדשנות (ארכיון)

עוד צוין כי יש כאן הגבלה של הזכויות המשפטיות הקשורות להתארגנות עובדים וליכולתם להפעיל כוח מיקוח "מול כוחה האדיר של הפלטפורמה", להגן על זכויותיהם ולפעול לשיפור תנאי העסקתם. בעיות נוספות שהכלכלה הדיגיטלית מזמנת ומפורטות במסמך הן: סכנה לפגיעה בפרטיות העובד, משום שאין ביטחון שהמידע שהפלטפורמה אוספת עליו ישמש רק לצורכי עבודה; חוסר בכתובת אנושית שאליה הוא יכול לפנות במקרה של בעיה או מחלוקת בנוגע להחלטת הפלטפורמה לגביו; וסכנה בטיחותית, למשל במקרה של שליחים, שמתומרצים לבצע משלוחים רבים ככל הניתן, ועלולים בשל כך לנקוט פחות משנה זהירות בדרכים.

מה המודל שההסתדרות מציעה?

בהסתדרות מציעים מודל להסדרת החובות של הפלטפורמות הדיגיטליות וזכויות העובדים בהן בחוק, לרבות הגדרה של עובדים אלה, כברירת מחדל, כשכירים בחברות שמפעילות את הפלטפורמות. "בכך תיווצר ודאות משפטית, תתאפשר אכיפה אפקטיבית, יוענקו זכויות עובדים, יתאפשרו התארגנות עובדים ופעולה קולקטיבית להגנה על זכויותיהם, תובטח לעובדים רשת ביטחון סוציאלי ותתאפשר הגדרתם כקבלנים עצמאים במקרים שבהם זו אמנם מהות ההתקשרות", נכתב במסמך.

לפי המודל, הפלטפורמה תוכל לסתור את מודל ההעסקה של העובד כשכיר אם היא תוכיח שהיא לא שולטת בביצוע העבודה על ידו.

עוד מציעים בהסתדרות לחייב את חברות כלכלת הדיגיטל ליידע את אותם עובדים על תנאי העבודה שלהם, כמו גם על הפרמטרים, התנאים והמדדים שלפיהם נקבעים תנאים אלה – חלוקת מטלות או משימות, שכר או רווחים אחרים, בטיחות וגהות בעבודה, קידום או הורדה בדרגה, בונוסים ומנגנוני תמרוץ.

בנוסף, הם מציינים, הפלטפורמה הדיגיטלית תפעל לפי דיני הפרטיות, ותהיה רשאית לאסוף רק מידע אודות העובד שקשור לעבודתו, ותדאג לקיומו של איש צוות שיהיה זמין לענות לפניות של העובדים, כמו גם לערוצים לתקשורת בין העובדים לבין עצמם.

לא התקבלה תגובה ממשרד הכלכלה.