האם תא"ל (מיל') גבי פורטנוי יהיה ראש מערך הסייבר?

בין נסיעה לבחריין, מאבק בנגיף הקורונה וניווט בין ידידינו הרוסים ואלה האוקראינים במאבק ביניהם, על כתפיו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, ועל כתפי הממשלה כולה, מונחות כמה החלטות שצריכות להתקבל לגבי מינויים במערך הממשלתי-ציבורי, בהן זה של ראש מערך הסייבר הלאומי.

מסתמן שתא"ל (מיל') גבי פורטנוי, לשעבר מפקד חטיבת ההפעלה המבצעית באגף המודיעין, ימונה לתפקיד – כך פרסם יזראל דפנס. לא התקבלה תגובת לשכת ראש הממשלה לדיווח. עם זאת, נראה כי מינויו יועלה לדיון בישיבת הממשלה הקרובה, שתתקיים ביום א'.

תא"ל (מיל') פורטנוי התגייס למערך המבצעים המיוחדים של אגף המודיעין ב-1988. ב-2009 הוא מונה לראש ענף תכנון ביחידה 8200, ב-2011 לראש מחלקת תכנון, תקינה ותקציבים באגף המודיעין, ב-2015 הוא החל לפקד על יחידה 9900, מערך השטח של אגף המודיעין, וב-2016 קודם לדרגת תא"ל ומונה לראש חטיבת ההפעלה המבצעית, שבה הוא שירת עד אוגוסט 2019.

מיהם המועמדים הנוספים להחלפת אונא?

בתחילת החודש שעבר סיים יגאל אונא את תפקידו כראש מערך הסייבר, לאחר ארבע שנים בתפקיד. כהונתו של אונא הוארכה פעמיים, והוא ביקש מבנט שלא להאריך אותה עוד. זאת, לאחר 33 שנים בשירות הביטחוני והציבורי, מתוכן 22 שנים בשב"כ, שבמהלכן הוא מילא שורה של תפקידי פיקוד וניהול בארגון, בתחומי לוחמת מודיעין ומידע, לרבות ראש מערך סייבר-סיגינט. אונא אף היה האחראי על הקמתן בשב"כ של חטיבת הסייבר ויחידת לוחמת סייבר. לאחר מכן הוא מונה לראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר הלאומי, שאוחד עם רשות הסייבר למערך הסייבר הלאומי.

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי הפורש. צילום: חן גלילי

על תפקידו של אונא מתמודדים לא מעט אנשים, וההחלטה הסופית מי מהם יזכה במינוי מצויה בידי בנט. בין השמות שהוזכרו בהקשר זה: רפאל פרנקו, ששימש סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לעמידות המשק; אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ', שעמד בראש אגף התקשוב בצה"ל במשך ארבע שנים, עד מרץ 2016; ואלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר הנוכחי. בנט החל לראיין אנשים לתפקיד, אולם טרם החליט האם מינוי ראש המערך הבא יבוא מתוך הגוף, או שזה יהיה מינוי חיצוני.

שבחים לצד ביקורות

פועלו של מערך הסייבר הלאומי זכה בלא מעט שבחים, אבל גם ספג ביקורות: הראשונה – על שהקמת הגוף החריפה את המחסור, הקיים ממילא, במקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר בסדר גודל של עשרות רבות של אנשי מקצוע. ביקורת נוספת הינה מהותית, ובמסגרתה עלו ספקות לגבי יעילותה של הגנת הסייבר הישראלית. משמע, המערך מגיע לארגונים שהותקפו בסייבר על מנת לאסוף מודיעין, אך לא מספק להם פתרונות. עוד עלו נגד אנשי המערך טענות על התנהגות כוחנית, "שמחפה על היעדר סמכויות אכיפה", לדברי גורמים בשוק.

המערך פעל באירועי הסייבר האזרחיים הבולטים שהיו בשנים האחרונות נגד יעדים אזרחיים ישראליים, לסיוע לחברות שהותקפו – בין היתר, חברת הביטוח שירביט וחברת אחסון האתרים סייברסרב.