בפעם הראשונה: ועדה בכנסת שתעסוק בצרכי ההיי-טק

העיסוק בהיי-טק בכנסת עולה מדרגה: היום (ג') נחנכה בפרלמנט ועדה ראשונה בתולדותיו שתיוחד לנושא. היא תפעל במתכונת של ועדת משנה, כחלק מוועדת הכלכלה, ובראשה יעמוד ח"כ רון כץ (יש עתיד), שיזם את הקמתה. כל חברי ועדת הכלכלה יהיו חברים בוועדת המשנה החדשה, שתקיים בשוטף דיונים בהשתתפות ראשי הענף ונציגי משרדי הממשלה. יהיו לה את כל הסמכויות שיש לוועדת הכלכלה.

עד כה, נושא ההיי-טק נדון בכנסת בוועדות שונות ובמסגרת שדולות שהוקמו, כאשר בראשות האחרונה שבהן עמד עידן רול, שהתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי ומשמש כיום כסגן שר החוץ. אלא שזו הפעם הראשונה שמוקמת בכנסת ועדה (כאמור, ועדת משנה) שעוסקת בענף ובצרכיו. זוהי הקדנציה הראשונה של ח"כ כץ בכנסת, ולפני שנבחר הוא כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים, בהם סגן ראש עיריית פתח תקווה.

מהן מטרות הוועדה?

"מטרת הוועדה היא לחזק את הענף ולטפל באתגרים השונים שלו", אמר ח"כ כץ לאנשים ומחשבים. "ההיי-טק מקבל הרבה כותרות, אבל הן לא תמיד משקפות את המציאות. ההיי-טק נמצא בכל תחום ובכל מקום, והוא משתנה מרגע לרגע בקצב מסחרר. אדאג שמשרדי הממשלה והרגולציה יפעלו בקצב דומה. אנחנו, בוועדה, מתכוונים לעבוד אתם ועם התעשיה כדי להסדיר את כל מה שקשור לצרכי ענף ההיי-טק".

ח"כ כץ נבחר לתפקיד בישיבה שקיימה היום ועדת הכלכלה. הבחירה בו הייתה פה אחד, תוך הסכמה נדירה בכנסת הזו של הקואליציה והאופוזיציה. הוא אמר לפני בחירתו כי "אחת ממטרות הוועדה היא יישום ההצהרה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, שמעוגנת בקווי הייסוד של הממשלה, להעלות את מספר עובדי ההיי-טק ל-15% מכלל העובדים במשק עד 2026. כמו כן, היא תטפל בהתחזקות שער השקל, חיזוק אומת הסטארט-אפ, הקושי בגיוס כוח אדם, עידוד הקמת מרכזי פיתוח בישראל, קידום חדשנות, עידוד ארגונים גדולים לקלוט ולהכשיר עובדים, הקטנת חסמים וביורוקרטיות שמקשים על פעילות הגופים בישראל, בריחת מוחות לחו"ל והשקעות במדינה".

ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), ציין כי "על כתפיה של ועדת המשנה מוטלות משימות רבות וטיפול בסוגיות מורכבות לקידום הכלכלה הישראלית. ניתן לראות שתעשיית ההיי-טק הופכת למיינסטרים, מוקירים אותה ומכירים בה בישראל. לצד זאת, יש הפנמה שיש לתעשייה המסורתית כוח ושהמטרה היא לא הצלה אלא השבחה שלה. צריך למצות את הפוטנציאל שלה עד תום".

"יש למנות CTO לאומי"

ועדת המשנה החדשה מוקמת בשיתוף איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, שבראשו עומד מריאן כהן. הוא השתתף בדיון של ועדת הכלכלה היום, שעסק בצרכי ההיי-טק, כמו גם נציגים מחברות מהענף, ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ומארגונים רלוונטיים שונים.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר כי "תפקידה של המדינה, בעזרת הרשות, הוא לעקוב כל הזמן לאן הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ביותר".

"עד כה זיהינו את הצמיחה בפינטק, בסייבר ובעוד תחומים שהם כיום פופולריים, אבל העולם זז לעבר בינה מלאכותית, שהיא חכמה יותר מהמוח האנושי, והאתגר שלנו הוא להשאיר את השליטה במוח ולא לתת למחשבים לשלוט עלינו", הוסיף. תחום נוסף שד"ר אפלבום ציין הוא המחשוב הקוונטי, ש-"פורץ בעולם, ועל ישראל לעשות את כל המאמצים כדי לא להישאר מאחור". לדבריו, משימות נוספת שעל הממשלה לבצע כדי לשמר את החדשנות הן העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה והשקעה בהכשרת הון אנושי, "שצריך להתחיל כבר מבית הספר ולא רק במסגרות ההכשרה שהרשות מפעילה, יחד עם גופים אחרים".

ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) קרא לראש הממשלה "למנות מיד CTO (מנהל טכנולוגיות – י"ק) לאומי, שיהיה היועץ לממשלה למימוש מדיניות שנותנת העדפה לאומית אמיתית להיי-טק. הגיע הזמן לשדרג את התפיסה הלאומית לגבי תעשיית ההיי-טק, לנסח חזון לאומי ברמה הפוליטית וליישם אותו. זה תפקידנו, כחברי ועדת המשנה – כדי לסייע לענף ולמדינת ישראל בכלל".

"הממשלה לא מקצה מספיק משאבים לשילוב חרדים בהיי-טק"

במהלך הדיון עלה כמה פעמים נושא הגיוון וההכלה, והחובה של ההיי-טק לשלב בעבודה הרבה יותר נשים ונציגים.ות מהחברות החרדית והערבית. רביטל דואק, מנכ"לית ארגון צופן, שפועל לקידום ההיי-טק בחברה הערבית והעסקתם של עובדים ממנה בענף, ציינה את תוכנית החומש הממשלתית להיי-טק בחברה הערבית, שצופן הייתה בין מוביליה. "זה צעד מבורך אך ראשון בדרך למבחן האמיתי – יישום התוכנית", הוסיפה. לדבריה, "מדובר בתוכנית קריטית, כיוון שהיא תסייע בהבאת ההיי-טק לערים הערביות, ותהיה מנוע צמיחה ויצירת מקומות תעסוקה בהן. זאת, לצד טיפול בתשתיות ועבודה משותפת של יהודים וערבים".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר שהממשלה הנוכחית לא הקצתה מספיק משאבים לשילוב חרדים בהיי-טק וציין שמשקלם מסך כל המועסקים והמועסקות בענף לא השתנה מאז 2016. "מדובר באלפי צעירים חרדים שיש להם את הכישורים, אבל בגלל חסמים והעדר תקציב, לא משלבים אותם בענף", אמר. עם זאת, הוא ציין שיש בתעשיית ההיי-טק מגמה לשכור לעבודה נשים חרדיות שמועסקות כיום במשרדי הממשלה.