"ה-IT – כלי שמספק שקיפות ומסייע למלחמה בשחיתות"

"שקיפות המידע ברשויות השלטון ובהתנהלות הכלכלית במשק ופתיחתו בפני הציבור ושיתופו, הם גורמים רבי חשיבות בהתמודדות עם תופעות של שחיתות. החלטות המתקבלות בדרכים הסמויות מן העין סופן שיהיו נגועות בשחיתות. שקיפות ההתנהלות ושיתופה לציבור גורמת להגברת האמון ולנכונות  לשיתוף פעולה מצידו. אמצעי חשוב בקידום השקיפות הוא שימוש באמצעים טכנולוגיים, שיש בהם כדי לאפשר נגישות למערכות מידע באופן שיעמוד לרשות הציבור, בין היתר כאמצעי ביקורת על התנהלותן של מערכות השלטון בנקיון כפיים. כמאמר לואי ברנדייס, שופט בית המשפט העליון בארה"ב: 'אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר'", כך אמרה השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל.

השופטת ארד התייחסה לדירוג השחיתות העולמי 2021  CPI, שמנפיק ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International – TI. בראשונה בהיסטוריה של המדד, הנערך זה 27 שנים בקרב 180 מדינות – ישראל הידרדרה לעבר הקו האדום של המדינות המושחתות, עם הציון 59. "מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות ומפני הידרדרות לעבר תסמינים של מדינה מושחתת", אמרה השופטת ארד. זו הפעם הראשונה שישראל מדורגת עם ציון הנמוך מ-60, מרחק 9 נקודות בלבד מ"הקו האדום" של ציון 50, שממנו ומטה נמצאות המדינות המושחתות. בחמש השנים האחרונות ישראל ירדה מציון 64  לציון 59 במד השחיתות. מבין מדינות ה-OECD, ישראל ירדה השנה ארבעה מקומות לעומת מקומה במדד 2020, ודורגה במקום ה-29 מבין 37 המדינות החברות בארגון. בין המדינות הנמצאות עם  ישראל ברבע התחתון ב-OECD : פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.

במדד 2016 ישראל דורגה במקום ה-28, עם הציון  64. ב-2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. ב-2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34. בשנים 2019 ו-2020 ישראל דשדשה בציון 60 במקום ה-35.

לדברי ארד, "מדד 2021 מצביע על התגברות תפיסת השחיתות בישראל. לממצא זה חומרה יתרה בתקופת הקורונה, שנדרשת בה מידה גדולה של שקיפות והגנה מפני פגיעה ביסודות הדמוקרטיה".

כמו ב-2020, גם במדד 2021 אין מדינה שקיבלה את הציון המירבי 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק, ניו-זילנד ופינלנד עם הציון 88. אחריהן מדורגות סינגפור, שוודיה ונורווגיה עם הציון 85.

ארה"ב קיבלה את הציון הנמוך 67 זו השנה השנייה ברציפות. לעומתה, צרפת ובריטניה ציינו השנה שיפור בציון: 71 ו-78, לעומת 69 ו-77, בהתמה.

במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודן (ציון 11), סוריה (13), ונצואלה (14), ותימן, צפון קוריאה, ואפגניסטן – עם הציון 16.

המדד מציין לרעה את ניקרגואה, הפיליפינים ואזרבייג'ן. "במדינות אלה התחוללו בשנים האחרונות פגיעות מצד השלטונות בזכויות האדם, בחופש הביטוי, ביכולת לבקר את השלטון, בחופש ההתאגדות, ואף נרשמו בהן מקרי רצח של פעילים פוליטיים ופעילי זכויות אדם".

בהתמודדות עם השחיתות נבחנו מהלכים למיגורה, ובהם מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור שעשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית, לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם – מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.