מערכת שמתריעה מפני רעידות אדמה תופעל עוד השנה

שתי רעידות האדמה שפקדו ביומיים האחרונים את צפון הארץ, בהפרש של כ-12 שעות זו מזו, הדגישו את הצורך במערכת שתתריע מפני רעידות אדמה, ותיתן לאזרחים אפשרות טובה יותר להגיע במהירות למקום מוגן ככל האפשר. הצורך הזה מקבל משנה תוקף לאור ההערכות הרווחות בקרב המומחים, שלפיהן בשנים הקרובות, ולכל המאוחר בעשורים הקרובים, ישראל תחווה רעידת אדמה חזקה – כפי שקורית באזור בכל 100 שנים בערך.

ובכן, מערכת כזאת נמצאת בדרך: בימים אלה נערך פרויקט לחיבור תרועה, מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה, למערכת הצופרים של פיקוד העורף. פרויקט החיבור צפוי להסתיים במחצית השנה, ועלותו נאמדת במיליוני שקלים.

את הפרויקט, שיביא לכך שאזרחי ישראל יהיו בין המדינות הבודדות בעולם שיש להם מערכת התרעה מפני רעידות אדמה, עורכים במשותף אנשי ה-IT במכון הגיאולוגי ובפיקוד העורף, וכן אנשי יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסב"ר שבצה"ל.

ההקמה של מערכת תרועה הושלמה באחרונה. הפרויקט, שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, בוצע על ידי מוטורולה סולושנס ישראל ואנשי המכון הגיאולוגי. תרועה היא מערכת שמזהה אירוע של רעידת אדמה על ידי הגלים הסיסמיים שנוצרים ברעידה, מזהה את תכונות הרעידה (עוצמה ומיקום), מעריכה את הנזק הצפוי ובהתאם – מפיקה התרעה שנשלחת לגורמים ממשלתיים, חברות, מפעלים ואזרחי המדינה.

בטרם בוצע הפרויקט להקמת תרועה הכינו אנשי המכון הגיאולוגי נייר עמדה, שבו נכתב כי "מדינת ישראל ממוקמת על גבול הלוחות הטקטוניים של אזורי ערב ואפריקה. התנועה היחסית בין לוחות אלה גורמת לרעידות אדמה חזקות, שעלולות להיות הרסניות. יש להן, ואף לרעידות חלשות יותר, פוטנציאל גדול מאוד לנזק". הם ציינו בהקשר זה את רעידת האדמה שהחריבה את צפת ב-1837 וגרמה לאלפי הרוגים ואת הרעידה שאירעה ב-1927 בצפון ים המלח, שגרמה למאות הרוגים ולנזק רב בירושלים, שכם, רמלה ולוד. לדבריהם, "הסכנה הנובעת מרעידות אדמה גוברת עקב הגידול המשמעותי באוכלוסייה וריכוזה בערים".

העקרון שעל בסיסו תרועה בנויה

מערכות התרעה קצרות מועד קיימות בעולם כבר משנות ה-60' של המאה הקודמת. המדינה הראשונה שהקימה מערכת כזו הייתה יפן – מדינה שבעת רעידות אדמה, בהן הרעידה מ-2011, שגרמה לצונאמי ענק, וזו שאירעה חמש שנים לאחר מכן. אלא שהמערכת היפנית נועדה לעצור רכבות מהירות בעת רעידת אדמה. מאז קמו עוד כמה מערכות שכאלה בעולם, בין השאר בטייוואן, מקסיקו, רומניה, מדינת קליפורניה מוכת הרעידות שבארצות הברית וטורקיה, שחוותה רעידת ענק ב-1999, שזכורה בשל החילוץ בחיים של הילדה הישראלית שירן פרנקו לאחר ימים ארוכים מתחת להריסות.

הדמיה של מערכת תרועה

כשרעידת אדמה מתרחשת נוצרים שני סוגי גלים – גלי לחץ (p-waves), שהם הגלים העיקריים, וגלי גזירה (s-waves) – המשניים. גלי הלחץ מהירים יותר אך פחות הרסניים משמעותית מגלי הגזירה, שמגיעים מאוחר יותר. ככל שהגלים מתפשטים במרחב כך גדל הפרש הזמנים בין הגעת גלי הלחץ וגלי הגזירה. מערכת תרועה משתמשת בעקרון זה על מנת לתת התרעה ממוקדת על בסיס זיהוי גלי הלחץ.

המערכת הקנדית שהוטמעה

כחלק מפרויקט תרועה שודרגה רשת התחנות הסיסמיות של ישראל (ISN), וזו מכילה כיום 115 תחנות, שמשדרות בזמן אמת למרכזי הנתונים בירושלים ובלוד. הנתונים הנאספים מעובדים, מאוכנים ועל בסיסם מתקבלות ההתרעות לאזרחים. בסופו של דבר יוצבו 120 תחנות שכאלה.

בהיבט הטכנולוגי, הוטמעה מערכת של ננומטריקס הקנדית. זו כוללת אלגוריתם שפותח באוניברסיטת ברקלי, שמבצע שורת ניתוחים על הנתונים המוזרמים. בטרם הוטמעה המערכת היא עברה "גיור", כדי שתתאים למבנה השכבות בקרקעית הארץ.

"נשקול חיבור של המערכת לגורמי חירום והצלה נוספים"

כאמור, בימים אלה מבוצע פרויקט לחיבור בין מערכת תרועה למערכת הצופרים של פיקוד העורף. ברחבי המדינה פרוסים אלפי צופרים צה"ליים, שמיועדים בעיקר לאוכלוסייה ששוהה מחוץ למבנה. השוהים בתוך המבנים יכולים לקבל את ההתרעות באמצעות האפליקציה של פיקוד העורף ופורטל החירום הלאומי. הצופרים מספקים התרעה באמצעות אזעקה עולה ויורדת, או אזעקת צבע אדום, באזור עוטף עזה. כך, החל מהשנה, הצופרים ישמשו גם להתרעות מפני רעידות אדמה – מה שלא ניתן היה להיעשות לפני פרויקט תרועה. מדובר בהתרעות של שניות בודדות עד עשרות שניות.

ד"ר נדב וצלר, חוקר סיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי. צילום: עצמי

ד"ר נדב וצלר, חוקר סיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי, אמר לאנשים ומחשבים כי "הפרויקט יארך כמה חודשים, ואני יכול להבטיח לאזרחי ישראל שתהיה להם מערכת התרעה מפני רעידות אדמה עוד במהלך השנה הנוכחית. כך נצטרף לכמה מדינות בודדות שיש להן מערכת שכזו. צריך להבין שגם התרעה של שניות בודדות עשויה להציל חיים רבים. בעתיד נשקול חיבור של המערכת לגורמי חירום והצלה נוספים".